Friday

passioneta

New member
Friday

יום שישי ביפנית - סימנית הכסף ובסינית - מה משמעות הסימנית של יום שישי?
 

Nisenhouse

New member
זה לא המקום, אבל...

אני חושב שמה שמסמן אותה זה הסימן של "חמש" - 五 בדקתי מה ההבדל בין ימי השבוע, וזה הסימן האחרון: יום שני - 1 שלישי - 2 .. שישי - 5 - 星期五 שבת - 6 ראשון - שמים/שמש
 

GnomeBubble

New member
בסינית זה באמת לפי המספר

פחות או יותר כמו בעברית, עם הסטה של יום: 星期 זה שבוע (שימו לב למשמעות: תקופה של הכוכבים) ומשתמשים במספר כדי לציין את היום בשבוע. אבל השיטה המקורית שמנו בה בסין את ימות השבוע היתה באמת השיטה שהשתמרה עד היום ביפן ובקוריאה, אבל הם כנראה החליפו את זה בשלב מסויים לשיטה המספרית. האמת היא שהסינים לא עשו שימוש יומיומי במניין השבועות המסורתי (אותו הם קיבלו, אולי דרך הודו, מבבל, כמו כל אומות העולם, חוץ מהיהודים שמאמינים עדיין שזאת היתה המצאה שלהם
). נראה לי שהוא שימש אותם בעיקר לאסטרולוגיה, ולכן הוא היה נחלת מעטים. האסטרולוגים הסינים חלקו את שבעת גרמי השמיים הנעים (שלפיהם קבעו הבבלים את שמות ימות השבוע) לשמש, לירח, ולחמישה כוכבים שלכל אחד מהם יוחס אחד מ-5 היסודות הסינים המסורתיים. לכן, ימות השבוע נקראו על שם הירח, השמש, ו-5 היסודות (שזה שווה ערך ל-5 כוכבי הלכת הנראים לעין: חמה, נוגה, מאדים, צדק ושבתאי). בצורה הזאת הם הגיעו גם למדינות אחרות בספירת ההשפעה הסינית, כמו יפן וקוריאה. כשהתחילו להשתמש גם במזרח הרחוק במניין השבועות בהשפעת המערב, היפנים והקוריאנים ניערו את האבק מהשיטה האסטרולוגית המסורתית (שמתאימה להפליא לשמות שמוכרים לנו מאנגלית - ולמה זה כך אני אסביר בהמשך), אבל הסינים, כנראה, החליטו שיותר נוח להשתמש דווקא במספרים. כנראה שיש סיבה טובה מאוד לכך שהיהודים משתמשים במספרים - אבל זאת לא סיבה רלוונטית כל-כך לסינים. הסיבה היא שהשמות הבבלים המקוריים לימות השבוע, וכך גם כל המקבילות האירופאיות שלהם, היו בעצם שמות של אלים. כנראה שהשבוע, יחידת הזמן הקדושה מכל ביהדות, היתה אחד הדברים הראשונים שאבותינו הקדומים טיהרו מאלילים. אולי זה קרה אפילו לפני שאברהם, כמו כל נער מורד טוב, שבר לאביו את הפסלים
כמו שאמרתי כבר קודם, בעצם כל יום בשבוע יוחס לאחד מגרמי השמים הנעים הנראים לעין, אך מכיוון שרוב העמים במזרח הקדום ובאירופה יחסו את גרמי השמיים לאלים, זה התערבב עם שמות של אלים, ומאוחר יותר עם השפעות נוצריות וסתם שמות מתארים (למשל Mittwoch - אמצע השבוע - ליום רביעי בגרמנית). היום הראשון והשני שמרו על שמות שקשורים לשמש ולירח בשפות הגרמאניות (Sunday, Monday באנגלית), אבל בשפות הרומאניות היום הראשון הפך להיות ל"יום אדדוננו" (Dimanche בצרפתית או Domingo בספרדית למשל - מתוך Dies Dominicus בלטינית), ורק היום השני נשאר יום הירח (Lundi, Lunes וכו'). ביפנית שני הימים האלה כמובן שמרו על הקשר לכוכבים: 日曜日、月曜日. ום שבת שמר על המקור הרומי שלו דווקא באנגלית (ٍSaturday היום של Saturn, המקביל הרומאי לקרונוס היווני, שמיוצג על-ידי הכוכב שבתאי
), אבל לא בשפות הרומאניות שיצאו מלטינית. אלה שאלו את השם מתוך השבת העברית (Samedi, Sábado, Sabato). ביפנית הוא נשאר כמובן, כמו כל כל שאר הימים, מקושר לכוכבים: 土曜日 - היום של 土星 , כוכב האדמה, הלוא הוא שבתאי. שאר הימים באנגלית הם על שמם של אלים. כתבתי כבר פעם על המקורת שלהם. כנראה שהם באו מתוך נסיון לזיהוי של אלים גרמאניים עם אלים מהמיתולוגיה הרומית. כך למשל, היום של מארס (ששמו עד היום השתמר בשפות הרומניות: Mardi, Martes, Martedì וכו') הפך ליום של האל הגרמני Tiw, הלוא הוא Tuesday. כמובן שביפנית זה גם היום של (כוכב) מארס: 火曜日 - 火星の曜日.
 

passioneta

New member
אכן לא המקום, אבל פה עונים לי..אז הנה אתגר:

אני מחפשת שם לחברה שיהיה משמעותי לסינים (לאו דווקא בסינית, אבל אפשר) ולמערביים. החברה תסייע לחברות מערביות וסיניות לסחור. למשל ששת - למערביים זהו עוזרו של קרוז וואם סינית היתה כמו יפנית לסינים זה קשור לכסף. חשבתי על דברים שקשורים לגשר, קשר, זהב, עושר, דרך המשי וכו'. רעיון שיעשה בו שימוש יזכה לתגמול כספי נאות. (כמובן שהשם צריך להיות פנוי ב.com)
 

Tenguy

New member
נהדר! מאד מומלץ לשמור ב"מאמרים" לדורות הבאים

 

GnomeBubble

New member
הוספתי טאגליין

אין לי כוח לעבד את זה למאמר, אבל זה יספיק כדי לשמור את השרשור הזה שלא ילך לאיבוד. דרך אגב, כל פעם שמישהו רואה שרשור שיש בו חומר מעניין שלדעתו כדאי לשמור, שיזכיר לי, ואני אדאג להוסיף אותו לטאגליינס של הפורום, או למאמר, אם הוא לא צריך איזשהו עיבוד.
 
למעלה