fred firth

[שיר דויטש]

האמנם?

כלומר, מלחין אחד ממציא סגנון חדשני לחלוטין, ואז באים מספר מלחינים ופועלים במסגרת הסגנון הזה. משפרים אותו, משפצים אותו, כותבים לחנים מקוריים יותר בהתאם לסגנון, אבל בסופו של דבר, שומרים על המבנה הספציפי של אותו סגנון. האם זה חיקוי?

 

[begone]

בהחלט לא מושג מוסיקלי!

ובגלל זה כולנו מתבלבלים. הדיון הזה הוא חזרה על עיקרון ותיק שאני חושב שהוא נכון: אם אתה משתמש במונחים שאינם מוסיקליים כדי לתאר מוסיקה - אתה בבעיה. אבל תמיד יבוא מישהו שישאל (ובצדק) - מי יקבע מה זה מושג מוסיקלי ומה זה לא מושג מוסיקלי? והתשובה לכך היא מסובכת עוד יותר. ובשולי העניין - אתה שוב צודק. המצב האידיאלי הוא שאם להקה כלשהי תגיד לך שהיא מתכוונת לנגן משהו אוונגארדי, אתה לא תוכל לדעת מה זה יהיה בשום אופן. אני חושב שאוונגארד בסלנג של רחוב זה "ואו, לא שמעתי דבר כזה אף פעם, ואני לא בטוח שאני מבין מה הולך כאן".

 

[Yudokolis]

שכחת משהו

כמו כל מילה בשפת בני האדם, המילה הזו גם נתונה לתהליך אבולוציוני. אוונטרוק הוא, מן הסתם, חיבור בין אוונגארד לרוק. נכון שהמושג הזה יותר רלוונטי לפורום הזה, אבל נכון גם שהוא מתבסס על סגנון מוסיקלי בשם אוונגארד, ששיר דווקא תיאר לא רע. כשרוב האנושות משתמשת במושג מסויים לא נכון, אתה לא יכול לומר שהאנושות טועה. משמעות המושג פשוט משתנה. (ולראייה: "חבל על הזמן", "אנטישמיות", "שוביניסט", "פריג'ידר", "שטרודל" ועוד. NP: Charming Hostess - Eat

 

[שיר דויטש]

באמת אי אפשר

נראה לי שכל הקטע של אוונגרד זה לקרוא תיגר על האנושות ולהוכיח שהיא כן טועה לפעמים, לא?

 

[begone]

שאלה קצת מופשטת

הנציונל-סוציאליזם היה מבוסס על שקרים, כך שקשה לי לומר שיש כאן סוג של אוונגארד. האוונגארד מגלה דברים חדשים שהם *אמיתיים*, לא שקרים המשווקים כאמת לציבור שבולע את זה. לגבי מהפיכת הפאנק, היא הייתה רגרסיבית, דהיינו חזרה אחורה. היא לא גילתה שום דבר חדש שלא היה ידוע קודם. זו היתה מחאה של מעמד נמוך שהיה מובטל ומיואש. בהגדרה הקלאסית של אוונגארד - הפאנק לא היה מחזיק. בדרך כלל, האוונגארדיסטים היו אנשים משכילים, שפרצו קדימה מתוך השכלה והבנה. האוונגארד הוא לא פעולה של מורדים צעירים וחסרי השכלה. דבר חשוב נוסף: האוונגארד צריך להיות מודע לעצמו. לא מספיק להיות אוונגארדי - אתה צריך לדעת שאתה אוונגארדי. אתה צריך להצהיר שאתה יודע שאתה הולך קדימה ושיש סיכוי רציני שלא יבינו אותך.

 

[שיר דויטש]

מוסר השכל

כל אוונגרד הוא חידוש, לא כל חידוש הוא אוונגרד.

 

[CaerBannog]

הממ, אוקי.

השאלה היא מי קובע את האוונדגארד? למה הוא יחסי? לאוונדגארד שבא לפניו? מי הוא המחליט מהו יותר מתקדם ומהו הרגרסיבי? האם לא ניתן לומר שהפאנק פישט את הקיים לבסיס ולכן היה אוונדגארדי? למשל זרם הקראוט רוק נשחב מאוד אוונדגארדי בזמנו, המון מהלהקות פשוט עשו רעש נטו, דגימות ובלי הרבה ערך מוזיקלי, אבל הוא אוונדגארדי בגלל שהמוזיקאים הבינו שאפשר ליצור מוזיקה מכלום בעצם. מה ההבדל בין זה לבין ליצור מוזיקה מאקורדים רועשים נטו? האם פה לא קיימת הבנה שהמוזיקה על חוקיה למעשה חסרת ערך, אותה הבנה שהייתה אצל הקראוטים?

 

[CaerBannog]

ועוד משו קטן

ופלצני ופלספני, האם לקרוא תיגר על ההגדרה של אוונדגארד, זה אוונדגארד? האם לדוגמא להגיד שכל דבר שנעשה בעצם הוא אוונדגארד כי הוא משתמש בדברים קיימים בטבע כדי ליצור מוש אחר, ובעצם הכל יחסי? אההה, בילבלתי את עצמי.

 

[begone]

מופשט מדי

תן דוגמאות.

 

[CaerBannog]

אני לא חושב שאפשר

בכל מקרה אני יסכם לעצמי. האוונדגארד אינו משהו מיוחד, גם הוא מוסד שנוצר ע"י התפיסה האנושי ולכן גם לו אין סוף ואין הצחלה, מכיוון ששומדבר לא מוחלט אז גם הוא לא, לילה טוב.

 

[begone]

מי קובע? ראש הממשלה קובע

באופן כללי, אין מישהו אחד שקובע את זה. יש מבקרי אמנות, יש עיתונאים, יש מלחינים בולטים, יש פילוסופים, יש היסטוריונים. לגבי הפאנק - הוא פשוט הלך אחורה לתקופה של שנות החמישים, והוסיף קצת דיסטורשן. הוא לא היה אוונגארד מפני שאף אחד מהפאנקיסטים לא טען מעולם שהוא עושה משהו אוונגארדי. לגבי הקראוט - אין לי מושג. באמת. כמו שאמרתי קודם - אם אתה לא *מודע* לעובדה שאתה אוונגארדי, אתה בוודאי ובוודאי לא יכול להיחשב אוונגארדי. בדרך כלל, בהיסטוריה של המוסיקה הקלאסית ניתן הרבה כבוד למלחינים שידעו לשלוט היטב בטכניקות המקובלות, אבל התעקשו להמציא טכניקות חדשות שלא חשבו עליהן קודם. רק כשהקהל השתכנע שהמלחין ממציא דברים חדשים מתוך מודעות מלאה לכל מה שקיים עד כה - הוא היה מוכן להאמין שהמלחין הזה יודע על מה הוא מדבר. במילים אחרות - אתה לא יכול להיות טיפש ואוונגארדי בעת ובעונה אחת. פיקאסו ידע לצייר ציור פיגורטיבי, אבל התעקש לצייר דברים חדשים.

 

[עמית ע]

שתי המלצות

Gravity - אלבום אינסטרומנטלי מתחילת שנות ה-80, עם אורחים כדוגמת חברי סמלה ממאס מנה והמאפינז. ריו פולקי שמח. Freedom in Fragments - יצירות של פרית' בביצוע קוארטט הסקסופונים Rova, אלבום משנת 2000. יצא בלייבל צדיק של זורן. חלק מהקטעים בסגנון ג'ז אוונגרד מודרני, חלק בסגנון פולק מזרח אירופאי/כלייזמר. ויש כמובן את להקת Art Bears. אל תגיד לי שלא שמעת עליהם...

 

[borges]

שתי המלצות נוספות

בסוף שנות השמונים עשו אודות פרית' סרט דוקומנטרי בשם Step Across the Border. הפסקול של הסקט יכול להוות מעין best of של פרד ומדגים יפה את כל גווני יצירתו בתקופה ההיא... אם "תשיג" אותו תוכל להתרשם מהמכלול, לבחור איזה כיוונים מדברים אליך יותר ולהתמקד בהם. משנות התשעים הייתי ממליץ על Pacifica, יצירה קלאסית יפיפיה לשיריו של Pablo Neruda. קשר לרוק מתקדם אין ממש... ___ NP: Mosaic - Ultimatum Plus

 

[bloodmachine]

ועוד המלצונת

סולטייס עם Sun Ra

 

[עמית ע]

ואללה?!

תן עוד פרטים, לא שמעתי על זה שום דבר. מתי הם שיתפו פעולה? מי משתתף? מה הולך שם? זה טוב ליהודים?

 

[bloodmachine]

בקשה

כאן עם soltice

 

[עמית ע]

ממש עזרת

אני שואל אותך לדעתך ואתה שולח אותי לאמ"ג? נו.