FRAME - ביקורת
אחרי סרט (קטרין זיטה ג'ונס המדהימה בנשים פתחה לנו את התיאבון ובגדול...) והתלבטות איפה אפשר לנשנש בשעה דיי מאוחרת, (ננה, דיקסי, פסטיס, רנה, וכו') נפל הפור על פריים, המקום החדש של כוכי בנווה שרת. טוב, כפי שאפשר היה לצפות לא היינו בדיוק מקוריים ברעיון ומצאנו את עצמנו בסוף איזה תור של ממתינים לשולחן. אחרי מו"מ קצר עם המארחת ומנהל המשמרת ,הובטח לנו "שולחן תוך 5 דקות". 5 הדקות התארכו להם ואז הגיע ההפתעה שכמותה עוד לא חוויתי בשום מסעדה: מלצר יצא מהמסעדה עם מגש, בקבוק יין, כוסות ומזג לנו ככה בעודנו ממתינים ,יין משובח לכוס. המחווה עשתה את שלה וכך חיכינו לשולחן בסבלנות יחסית. בינתיים התבוננתי במתרחש. חלל המסעדה מהודר ואלגנטי, חלק מעוצב כמו סלון (ספות, כורסאות, ושולחנות נמוכים) וחלק שולחנות קונבנציונלים.בר ארוך ואלגנטי. בחוץ מרפסת יפה, מרוצפת ב"דק" מעץ וכיסאות גינה נוחים ביותר.סוג האוכלוסיה: מעורב, צעירים יותר וצעירים פחות. המקום לא רועש ובהחלט ניתן לקיים שיחה (זה בתנאי שיש על מה לדבר, לא חייבים....) בסוף התיישבנו. מעיון בתפריט קשה להגדיר מה סיגנון המסעדה: דיינר? ביסטרו? בשר? דגים? סושי? יש מהכול אך בצימצום. לראשנות: פלטת סושי שכללה 8 נתחי סושי טמפורה. טעים ביותר, מנת פטה כבד שבה התחלקנו כולנו עם הצנימים שהוגשו ליד. עיקריות: מנת שרימפס על ניוקי תפו"א ומנת פטוצ'יני. היה בהחלט טוב. השרימפס היו באיכות טובה, טריים וצרובים כמו שכתוב בספרים, והניוקי היו פריכים וטעימים. הפטוצ'יני לא ביישו שום מסעדה איטלקית ונאכלו מהר ועד תם. את הארוחה ליוו היין ממקודם, כמה בירות היינקן מחבית, קפה וקינוחים שכללו פונדט שוקולד ומבחר סורבה (איך אומרים ברבים? סורבאים?) לסכום: 10 נקודות על הטיפול בממתינים, מקום נחמד מאד, אוכל ברמה. שרותים: מדהימים בנקיונם ובעיצובם, צריך לבוא עוד פעם, בשעה סבירה לארוחה מליאה. החשבון: ממה שהספקתי להציץ 320 ש"ח. יש כמה מדרגות לטפס מה שעושה את הגישה לנכים קצת בעיתית.
אחרי סרט (קטרין זיטה ג'ונס המדהימה בנשים פתחה לנו את התיאבון ובגדול...) והתלבטות איפה אפשר לנשנש בשעה דיי מאוחרת, (ננה, דיקסי, פסטיס, רנה, וכו') נפל הפור על פריים, המקום החדש של כוכי בנווה שרת. טוב, כפי שאפשר היה לצפות לא היינו בדיוק מקוריים ברעיון ומצאנו את עצמנו בסוף איזה תור של ממתינים לשולחן. אחרי מו"מ קצר עם המארחת ומנהל המשמרת ,הובטח לנו "שולחן תוך 5 דקות". 5 הדקות התארכו להם ואז הגיע ההפתעה שכמותה עוד לא חוויתי בשום מסעדה: מלצר יצא מהמסעדה עם מגש, בקבוק יין, כוסות ומזג לנו ככה בעודנו ממתינים ,יין משובח לכוס. המחווה עשתה את שלה וכך חיכינו לשולחן בסבלנות יחסית. בינתיים התבוננתי במתרחש. חלל המסעדה מהודר ואלגנטי, חלק מעוצב כמו סלון (ספות, כורסאות, ושולחנות נמוכים) וחלק שולחנות קונבנציונלים.בר ארוך ואלגנטי. בחוץ מרפסת יפה, מרוצפת ב"דק" מעץ וכיסאות גינה נוחים ביותר.סוג האוכלוסיה: מעורב, צעירים יותר וצעירים פחות. המקום לא רועש ובהחלט ניתן לקיים שיחה (זה בתנאי שיש על מה לדבר, לא חייבים....) בסוף התיישבנו. מעיון בתפריט קשה להגדיר מה סיגנון המסעדה: דיינר? ביסטרו? בשר? דגים? סושי? יש מהכול אך בצימצום. לראשנות: פלטת סושי שכללה 8 נתחי סושי טמפורה. טעים ביותר, מנת פטה כבד שבה התחלקנו כולנו עם הצנימים שהוגשו ליד. עיקריות: מנת שרימפס על ניוקי תפו"א ומנת פטוצ'יני. היה בהחלט טוב. השרימפס היו באיכות טובה, טריים וצרובים כמו שכתוב בספרים, והניוקי היו פריכים וטעימים. הפטוצ'יני לא ביישו שום מסעדה איטלקית ונאכלו מהר ועד תם. את הארוחה ליוו היין ממקודם, כמה בירות היינקן מחבית, קפה וקינוחים שכללו פונדט שוקולד ומבחר סורבה (איך אומרים ברבים? סורבאים?) לסכום: 10 נקודות על הטיפול בממתינים, מקום נחמד מאד, אוכל ברמה. שרותים: מדהימים בנקיונם ובעיצובם, צריך לבוא עוד פעם, בשעה סבירה לארוחה מליאה. החשבון: ממה שהספקתי להציץ 320 ש"ח. יש כמה מדרגות לטפס מה שעושה את הגישה לנכים קצת בעיתית.
