אז ככה...
דני, אתה צודק, אבל הבעיה מתחילה במודעות. אין מודעות בקרב האוכלוסיה לנושא העזרה הראשונה ומיהם ומהם אנשי מגן דוד אדום. פראמדיק - זה משהו שהרבה מאד אנשים לא שמעו עליו ולא יודעים מהו. אח זה ברור, רופא זה ברור, אך מהו לעזאזל פראמדיק? ואיך זה שאין רופא? מה אין לכם בתחנה רופא?
אלף ואחד מקרים שמגיעים למגן דוד אדום והיו צריכים ללכת לקופ"ח, פשוט משום שחושבים שאנו במד"א נתפור, נדביק, נחסן, ניתן הפניה לבית-חולים. הרבה מזה נובע מכך שפעם, לפני מספר שנים קטן, היה רופא בתחנה שהיה מעניק הפניות, בודק, מטפל - מה שהיום עושים במוקדים של קופ"ח. לך היום תסביר למישהו, שאין לך אפילו פלסטר.... אפילו בקרב משפחתי הקרובה אני רואה את הבורות - בן-דוד שלי לפני זמן מה פתח את הראש בבית (ללא איבוד הכרה וכדומה). לא היה שם אפילו מה להדביק. באו אלי הביתה ושאלו לאן ללכת - למד"א? אמרתי להם שלמד"א אין מה לעשות איתו, ששם אפילו לא יבצעו הדבקה או מתן טטנוס ולמרות שהפציעה הייתה מאד שטחית, לאחר ניקוי בסליין, אמרתי שאם ירגיש בחילות, יקיא או שינוי בהרגשתו הכללית שיפנה אז למיון. מכיוון שהיו מעט היסטרים ורצו להבדק החליטו בכל זאת לפנות לחדר המיון, ששיחרר אותם במהרה (מכיוון שאין מה לעשות - הפצע שטחי מאד וכבר נקי....). הפתרון: צריך לצאת במסע יחצ"נות - שאנשים יכירו את המספר 101 - שידעו מה למסור בטלפון, שידעו שאנו לא מטפלים בעצירות (ורק מפנים), שיבינו למה כן מזמינים אמבולנס (ובעיקר למה לא) ושאין רופאים בתחנות, שיסבירו מיהו ומהו פראמדיק, שיסבירו שאין מזיזים פצוע מתאונת דרכים. פראמדיק זה משהו כמו התואר שלנו "רפואת חירום" אף אחד לא יודע מה זה.... לך תסביר שזה פראמדיק עם תואר ראשון (למרות שבסך הכל זה מעבר לזה....בכל אופן לא סתם תואר ראשון רגיל, בכל אופן זה מקנה איזהשהו מימד של פרספקטיבה והבנה עמוקה יותר, שיקול דעת וידע [או לפחות כך אנו רוצים להאמין] - אף אם זה לא בא לידי ביטוי בסמכות או משכורת....). ואחרי כל ההסבר הזה לך תסביר מה זה פראמדיק ("אה... אז אתה חובש?! אח?! אז ד"ר תקשיב...."). הכל מתחיל ונגמר במודעות הציבור לשירותי רפואה דחופה (ועל כך דני, קורס שלם ב- EMS השנה....)
, מספר החירום. ובאשר להפגנה/שביתה
- כן, ממש - אני רואה את זה: "מד"א בשביתה - יפעלו במתכונת חירום בלבד" - שזה בעצם אומר - עבוןדה כרגיל (אולי ללא העברות....). אף אחד מאיתנו לא מסוגל לדעת שבגללו שהוא/היא היה איננו מישהו לא קיבל עזרה, להשאיר פצועים בפיגוע (חס-וחלילה) ללא מענה. אז נכון, שלא מעריכים, נכון שתמיד יש טענות, תלונות, צעקות והאשמות ושאפילו אין החזרי נסיעות.... אבל כנראה שזה פשוט בדם שלנו... לסיכום - להעלות את מודעות הציבור, מסע של יחצ"נות.... זה הפתרון היחיד. חבל להתעצבן (למרות שזה באמת לפעמים ממש מרגיז שמאשימים אותנו על לא עוול בכפינו... ). אכן, זה נשמע ממש רע "תחנת מד"א הייתה סגורה" לאנשים שלא מבינים... או כשאומרים שלקח לצוותי מד"א זמן רב להגיע (כמו שנאמר על המקרה בו נפטר תינוק שנפל עליו טלוויזיה - זה יוצא כאילו אנו אשמים שהטלוויזיה נפלה עליו. ולמען האמת, סביר מאד להניח, שאם היו מגיעים אפילו 5 דקות קודם לכן זה לא היה עוזר) ומכאן (אנשים שלא מבינים...) מתחיל ונגמר הכל.
"רפואה היא המקצוע היחיד הפועל במרץ לעשות את עצמו ללא נחוץ..."