Focus
שמעת את שני האלבומים שלדעת המבקרים הם המוצלחים ביותר של הלהקה. למען האמת, לא היו להם יותר מדי אלבומים שכן זאו היתה להקה קצרת ימים. בכל זאת שווה לציין גם את השאר. האלבום הראשון של הלהקה, ששמו המדוייק הוא In and out of Focus הוא אלבום חביב והוא כולל את הלהיט המצליח הראשון של הלהקה, קטע אינסטרומנאלי שכתב יאן אקרמן ומחלל תייס ואן ליר - The House of the King. כמי שנעוריו עברו עליו בשנות השבעים, זכור לי שהוא היה מתנגן לעיתים קרובות ברדיו ואף שימש כפתיח לתכנית רדיו כלשהי, שמפאת הסקלרוזה אינני זוכר איזו. האלבום החמישי של הלהקה Hamburger Concerto הוא נסיון מעניין של החבורה (ובעיקר של ואן ליר) ליצור אופוס קלאסי עם כל המרכיבים האפשריים, כולל שירה בלאטינית. לא מגיע לרמות של האלבומים הקודמים. Mother Focus מהווה פנייה של הלהקה לכיוון הפיוז'ן הקליל, ובולטת בו המעורבות יוצאת הדופן של נגן הבאס ברט רויטר בכתיבה. אחרי האלבום הזה, פרשו רוב חברי הלהקה ותייס ואן ליר צירף זמר פורטוגזי בשם פרובי לאלבום שגם נקרא Focus con Proby. האלבום, באופן די מפתיע, נחת על שולחני אמש!!! כך שטרם הספיקותי לעיין בו. לאחר שאשמע, אדווח. בנוסף לאלבומים אלה, יש לציין את ההופעה החייה Live at the Rainbow ואת Ship of memories שהוא אלבום אוסף. ב 1978 חדלה הלהקה מלהתקיים וחבריה יצאו לקריירת סולו. המוצלחת יותר היתה של הגיטריסט המחונן יאן אקרמן, שהוציא עשרות אלבומים, חלקם מעולים יותר וחלקם פחות. רוב אלבומיו נגעו בג'אז, ברמה כזו או אחרת של קירבה - כמה מהם היו ג'אזיים לחלוטין עד כי בקרב חובבי הג'אז ובעיקר בקרב חובבי הפיוז'ן הוא נחשב לאחד מעשרת הגיטריסטים המוכשרים ביותר. אני דווקא מעדיף את עבודותיו המוקדמות, חלקן עוד כשהיה חבר בפוקוס. ביניהן הייתי מעוניין להמליץ על האלבום האקוסטי-בארוקי שלו Tabernacle שיצא ב 1974. אלבום מקסים ומרגש ומעל לכל - מוכיח עד כמה אקרמן הוא מוסיקאי מיוחד ומקורי. להקת פוקוס קמה לתחייה בשנים האחרונות, בהנהגתו של ואן ליר, עם נגנים צעירים שמקיפים אותו ויחד הם הוציאו לפני פחות משנה את האלבום Focus 8 שכולו קטעים חדשים שיש בהם נסיון חביב לחזור אל הצליל הישן והנעים של הלהקה ההולנדית משנות השבעים. יקי