fight fire with fire
אז לכולם יש את ההרגשה הזו בבטן [או לרוב האנשים שעוברים את הימים האחרונים בארצנו הקטנטונת], את חוסר השקט הזה, את הרצון הבוער לנקום, את הכעס שמטפס לאט לאט ומשתלט על ההגיון. יש בי רצון עז לקום ולעזוב. יש בי רצון עז לקום ולנקום.לשנות, לעשות משהו, להזיז, לדבר, לפעול משהו!שיחזור השקט שתחזור השלווה.שישוביי הצפון יהיו שוב בטוחים, שאנשים לא יפחדו לסוע באוטובוסים מחשש לפיגועים, שיפסקו היריות, ידויי האבנים, הטבח באנשים חפים מפשע...לפי דעתי השלום עוד רחוק וכמה שהאמנתי ורציתי שיבוא - אין סיכוי. שלום עושים עם אנשים לא עם חיות. שלום נעשה בין שני עמים שנמצאים במצב מלחמהורוצים לשפר, להגן, לקדם, לחיות.בין ערפאת שהולך לפסגות וממשיך לחתום על הסכמים שאין לו שום כוונה למלא, לבין חיילים חטופים בידי החיזבאללה והתנזים - אין סיכוי לשלום. אין לי לאן להוליך את הכעס הזה, לאן להוליך את המחנק.נמאס לי כבר לבכות נמאס לי לכעוס. נמאס לי להרגיש בארצי מולדתי כ``כ חסרת אונים.נמאס לי לפחד באוטובוס בדרך לעבודה, לא רוצה שיהייה בי הצורך להסתכל פעמיים על כל בן אדם שעובר ברחוב מחשש שמשהו יקרה, כי בימינו אנו... לכו תדעו... לא תמכתי בברק בבחירות וגם לא בצעדים שעשה אח``כ אך כבדתי אותו מפני שנבחר בבחירות דמוקרטיות וגם אם זה לא מוצא חן בעיניי, הוא ראש ממשלתנו. אין לי כבוד אליו עכשיו - רק רחמים.אהוד ברק - ראש ממשלתנו, יותר חסר אונים מכולנו.עדיין מנסה, עדיין מקווה ולא רואה את החיה שנמצאת מולו. Fight fire with fire