Fallen של Evanescence
אז הם פרצו לשוק לפני מספר חודשים. הצלחה כמעט מיידית (שתמיד מחשידה אותי...), ומאז הביקורות חלוקות בדעתם. האמת? רוב הביקורות מבהירות שזה לא רוק. מצד שני- הם מודים, זה דיסק יפה. אני לא יכולה לשים אותם באותה קטגוריות של ענקי רוק שונים ומגוונים. אני לא יכולה להגיד שהם המציאו ז'אנר מחדש (בניגוד אל לינקין פארק למשל), אבל הדיסק בהחלט שווה שמיעה. אם אתם לא נעוצים ברוק כבד, אתם יכולים להנות. אין ספק. יש פה גיטרות, יש פה תופים. יש פה "רעש", אבל הצד של המלודיה תופסת חלק נכבד. ולפעמים זה בדיוק מה שחיפשנו. מעבר לעובדה שהסולנית היא אישה, יש לה כלי מדהים. הקול שלה נורא עוצמתי, ואני מאמינה שתוך כמה שנים של השתפרות ועלייה לשלב הבא- הקול שלה עוד יוכל לצאת מהשלב ה"קקון" (קקון זה מה שבא לפני הפרפר) ולהתפתח לפרפר. דהיינו, הקול שלה יהיה אף יותר- בעל עוצמה, חזק, ומצמרר. לסיכום, אני אהבתי. זה לא "רוק" אבל זה גם לא פופ. זה שילוב של הרמוניה, מלודיה, צליל חזק, גיטרות, קצת רוק, והרבה שאלות של "מי אנחנו?"
אז הם פרצו לשוק לפני מספר חודשים. הצלחה כמעט מיידית (שתמיד מחשידה אותי...), ומאז הביקורות חלוקות בדעתם. האמת? רוב הביקורות מבהירות שזה לא רוק. מצד שני- הם מודים, זה דיסק יפה. אני לא יכולה לשים אותם באותה קטגוריות של ענקי רוק שונים ומגוונים. אני לא יכולה להגיד שהם המציאו ז'אנר מחדש (בניגוד אל לינקין פארק למשל), אבל הדיסק בהחלט שווה שמיעה. אם אתם לא נעוצים ברוק כבד, אתם יכולים להנות. אין ספק. יש פה גיטרות, יש פה תופים. יש פה "רעש", אבל הצד של המלודיה תופסת חלק נכבד. ולפעמים זה בדיוק מה שחיפשנו. מעבר לעובדה שהסולנית היא אישה, יש לה כלי מדהים. הקול שלה נורא עוצמתי, ואני מאמינה שתוך כמה שנים של השתפרות ועלייה לשלב הבא- הקול שלה עוד יוכל לצאת מהשלב ה"קקון" (קקון זה מה שבא לפני הפרפר) ולהתפתח לפרפר. דהיינו, הקול שלה יהיה אף יותר- בעל עוצמה, חזק, ומצמרר. לסיכום, אני אהבתי. זה לא "רוק" אבל זה גם לא פופ. זה שילוב של הרמוניה, מלודיה, צליל חזק, גיטרות, קצת רוק, והרבה שאלות של "מי אנחנו?"