Eye of the tiger
זה הורס אותי מפנים.. נכון, אנחנו הידידים הכי טובים כבר שנתיים, וכולם אומרים לי שהוא מאוהב בי וגם לי נראה שהוא מאוהב בי. אבל אותי, אותי זה אף פעם לא עניין באמת.אף אחד לא עניין אותי (בזוגיות)...רק לאחרונה הבנתי את זה. וכל החברים, המשפחה, אומרים לי להיות עם הידיד, שאנחנו כ"כ מתאימים.. וגם אני רואה את זה, ולפעמים פשוט בא לי להרדם בזרועות של הידיד, שכבר לא יהיה ידיד אם ארדם בזרועות שלו, ולא להתעורר. לא להתעורר כי זה לא מה שאני רוצה. די.התעוררתי. לא, אני לא מעוניינת בידיד שמאוהב בי כנראה, ואף פעם לא הייתי מעונינת באף אחד. אני מעונינת בה, היא זו שמושכת אותי, שגורמת ללב שלי לפעום רק מזה שאני רואה תמונה שלה. היא זו שאני חושבת עליה שאני קמה בבוקר, היא זו שהמחשבות עליה כ"כ מרובות שאני בקושי מצליחה להרדם בלילה, מחסירה פעימה כל פעם ששמה מוזכר. אבל, מה עם הידיד? הרי אני אמורה להיות איתו.ולא, זה לא עניין של מה שאני רוצה, אולי כן.אני רוצה לרצות את המשפחה שלי, את החברים הקרובים שלי.מה פתאום אני לסבית? מה זה השטויות האלה.אני לא. אני פשוט לא נמשכת מינית לבנים, אלא אליה. אבל היא, ממשיכה בשלה, ביופי העדין שזולג ממנה ברכות בכל נגיעה שלי בה. אבל היא, היא תפוסה...ע"י מישהי אחרת, שזו לא תיהיה אני, בחיים לא, היא לא חושבת שאני כמוהה, בעצם הלוואי כמוהה, אין לי את האומץ, אין לי את היכולת, אין לי כלום. החיים שלי הפכו ריקים,חסרי כל תכלית. באמת, אני לא יודעת למה אני קמה, אני רק רוצה לחזור הביתה, שאוכל לישון ולחלום עליה, כי רק בחלומות רצונותיי מתגשמים. ולא, לא רק בגללה חיי חסרי תכלית, אלא העיקרון.אני חיה בשקר, מסתירה מכל בנאדם קרוב אלי את הדבר שלדעתי הכי עקרי בחיים. כאן אסגור את העניין הזה ולא אזכיר אותו יותר.בחיים.כי חלומות לא נועדו להגשמה, אלא כדי לחלום אותם בשינה. בשבילה, אני רוצה שתדע שהיא פשוט הגדירה לי את המילה אהבה מחדש, את הפועל להיות מאוהבת. היו לי אהבות בחיי עם בנים, אבל אפילו האהבה הראשונה שלי, מסתבר שהייתה ידידות עבורי. בלילה אני מרגישה שאני נחנקת, ביום אני מרגישה שאני לא... פשוט אני לא יכולה יותר... לדעת שבסוף כל מחשבה עליה, אצטרך לחזור למציאות האכזרית, שבה היא תפוסה חזק, שאני מסתירה מכולם הכל עליי. "Nobody knows Nobody knows but me That I sometimes cry If I could pretend that I'm asleep When my tears start to fall I peek out from behind these walls I think nobody knows Nobody knows no"
זה הורס אותי מפנים.. נכון, אנחנו הידידים הכי טובים כבר שנתיים, וכולם אומרים לי שהוא מאוהב בי וגם לי נראה שהוא מאוהב בי. אבל אותי, אותי זה אף פעם לא עניין באמת.אף אחד לא עניין אותי (בזוגיות)...רק לאחרונה הבנתי את זה. וכל החברים, המשפחה, אומרים לי להיות עם הידיד, שאנחנו כ"כ מתאימים.. וגם אני רואה את זה, ולפעמים פשוט בא לי להרדם בזרועות של הידיד, שכבר לא יהיה ידיד אם ארדם בזרועות שלו, ולא להתעורר. לא להתעורר כי זה לא מה שאני רוצה. די.התעוררתי. לא, אני לא מעוניינת בידיד שמאוהב בי כנראה, ואף פעם לא הייתי מעונינת באף אחד. אני מעונינת בה, היא זו שמושכת אותי, שגורמת ללב שלי לפעום רק מזה שאני רואה תמונה שלה. היא זו שאני חושבת עליה שאני קמה בבוקר, היא זו שהמחשבות עליה כ"כ מרובות שאני בקושי מצליחה להרדם בלילה, מחסירה פעימה כל פעם ששמה מוזכר. אבל, מה עם הידיד? הרי אני אמורה להיות איתו.ולא, זה לא עניין של מה שאני רוצה, אולי כן.אני רוצה לרצות את המשפחה שלי, את החברים הקרובים שלי.מה פתאום אני לסבית? מה זה השטויות האלה.אני לא. אני פשוט לא נמשכת מינית לבנים, אלא אליה. אבל היא, ממשיכה בשלה, ביופי העדין שזולג ממנה ברכות בכל נגיעה שלי בה. אבל היא, היא תפוסה...ע"י מישהי אחרת, שזו לא תיהיה אני, בחיים לא, היא לא חושבת שאני כמוהה, בעצם הלוואי כמוהה, אין לי את האומץ, אין לי את היכולת, אין לי כלום. החיים שלי הפכו ריקים,חסרי כל תכלית. באמת, אני לא יודעת למה אני קמה, אני רק רוצה לחזור הביתה, שאוכל לישון ולחלום עליה, כי רק בחלומות רצונותיי מתגשמים. ולא, לא רק בגללה חיי חסרי תכלית, אלא העיקרון.אני חיה בשקר, מסתירה מכל בנאדם קרוב אלי את הדבר שלדעתי הכי עקרי בחיים. כאן אסגור את העניין הזה ולא אזכיר אותו יותר.בחיים.כי חלומות לא נועדו להגשמה, אלא כדי לחלום אותם בשינה. בשבילה, אני רוצה שתדע שהיא פשוט הגדירה לי את המילה אהבה מחדש, את הפועל להיות מאוהבת. היו לי אהבות בחיי עם בנים, אבל אפילו האהבה הראשונה שלי, מסתבר שהייתה ידידות עבורי. בלילה אני מרגישה שאני נחנקת, ביום אני מרגישה שאני לא... פשוט אני לא יכולה יותר... לדעת שבסוף כל מחשבה עליה, אצטרך לחזור למציאות האכזרית, שבה היא תפוסה חזק, שאני מסתירה מכולם הכל עליי. "Nobody knows Nobody knows but me That I sometimes cry If I could pretend that I'm asleep When my tears start to fall I peek out from behind these walls I think nobody knows Nobody knows no"