elp-trilogy

[XCLASS]

elp-trilogy

לפני כמה ימים קניתי את האלבום ואני מופתע לטובה שמעתי כבר כמה קטעים של ELP בעבר אבל זה הרבה יותר טוב ממה שחשבתי. התלהבתי בעיקר משלושת הקטעים הראשונים שמרכיבים יצירה אחת מצוינת הקטע הרביעי שאחריהם From The Beginning אולי לא פרוגרסיבי אבל יפה. אחריו הקטע המצוין THE SHERIFF עם הסולו המדהים של אמרסון. HOEDOWN גם מדהים עם העבודה של אמרסון ופאלמר (ובקטע בונוס שנמצא באלבום הוא אפילו יותר מהיר!) וTRILOGY שנשמע לי כמו קטע מתוך סרט בהתחלה והשירה של לייק בו מצוינת ביחד עם העבודה הטובה של שני החארים. שני הקטעים האחרונים הכי פחות מעניינים לדעתי בעיקר הקטע האחרון אבל הם עדיין שומרים על הרמה הטובה של האלבום. ועכשיו לשאלה:לאיזה אלבום של ELP כדאי להמשיך מפה?

 

[orbiti]

Brain Salad Surgery

לדעתי, ביחד עם הקטעים הבולטים בטרילוג'י, הוא מהווה את שיא המוזיקליות של הלהקה. הוא לא מושלם אמנם (כמו אף אלבום של אל"פ), אבל הקטעים הבאמת טובים שיש בו (במיוחד שני החלקים הראשונים של Karn Evil 9, למשל) מהווים את אחד השיאים של הרוק המתקדם, לדעתי.

 

[רועי ו]

נכון,

brain salad surgery הוא האלבום הכי שלם של הלהקה, אבל אל תשכח גם את tarkus עם היצירה (שנושאת את שם האלבום) הגדולה ביותר של הלהקה. גם האלבום הראשון שנושא את שם הלהקה מצוין. אחרי אלה תוכל לשמוע את pictures at an exhibitin ואת works vol.1, שלפי דעתי גם טוב למרות הביקורות.

 

[orbiti]

טארקוס

פעם ממש השתגעתי מיצירת הנושא שם. בתקופה בה יכולתי להקשיב לאי אל פי ומיד אח"כ לדיפ פרפל הייתי שומע את זה כמעט כל יום, שר בקולי קולות עם הסולואים של אמרסון ומשתגע לגמרי, אבל היום הבלוזיות של היצירה הזאת מאד מפריעה לי, ובסה"כ אני חושב שהרעיונות המוזיקליים של טרילוג'י ובריין סאלאד טובים יותר, אבל אולי זה רק בגלל שהיום אני מרגיש הרבה יותר רחוק מהבלוז ויותר קרוב למוזיקה הקלאסית בצורה בה אמרסון לייק ופאלמר מפרשים אותה. לגבי וורקס, יש בו את הקונצ'רטו לפסנתר של אמרסון ואת הצד של כל הלהקה, אבל אתה באמת יכול לשמוע את כל הבלדות של לייק שם? זה לא מעיק עליך?

 

[רועי ו]

כן,

הבלדות של לייק כן קצת מפריעות לי אבל לא נורא. ויש שם קטעים, כמו הקונצ'רטו לפסנתר של אמרסון, fanfare ועוד כמה ששווים את האלבום. מה גם שאמא שלי זיהתה את cest la vie והתחילה לשיר וזה לא קורה יותר מדי (עם להקה שהיא לא פינק פלויד)...

 

[עמית ע]

מעניין שאני חושב בדיוק ההיפך ממך

הקונצ'רטו של אמרסון הוא מגלומניה בהתגלמותה. הוא לא למד מהכשלון שלו עם להקת Nice באלבום Five Bridges שגם בו הוא ניסה לכתוב קונצ'רטו פסואודו קלאסי ונכשל (לטעמי, כמובן) כשלון חרוץ במשימה חסרת סיכוי מלכתחילה. הצד של הלהקה ביחד מראה איך הם הפכו מלהקת פרוג אירופית ללהקת פרוג אמריקאית, כשאמרסון מפנה גב למורשת המוסיקה הקלאסית האירופית (איפה בארטוק, ינצ'ק וראוול שהשפיעו עליו כל כך בעבר?) ומאמץ באהבה את המוסיקה הקלאסית הפומפוזית של קופלנד האמריקאי. הצד של פאלמר נשמע כמו פרודיה עצמית, אבל דווקא די משעשעת ואילו בצד של לייק דווקא יש שירים טובים. בוא לא נשכח שלא כל מי ששומע מוסיקה מחפש מורכבות. דווקא העובדה שפורומיסטים מופתעים לגלות שהאמהות והדודות שלהם מכירות את השירים האלה וזוכרות אותם לטובה מוכיחה שאלה שירים טובים - לקהל יעד אחר (או בעלי טעם מגוון יותר).

 

[רועי ו]

תשמע,

ידוע ש - ELP הלכו ונהיו יותר פומפוזיים עם הזמן ובאמת אמרסון התחיל להיות יותר מושפע מקופלנד. אבל עד וכולל works vol.1 זה עוד לטעמי. כן, פאלמר הוא פומפוזי ותמיד היה. אבל שוב - ELP היא להקה פומפוזית ואין מה לעשות, פאלמר מתאים לה כמו כפפה. זה שאמא שלי זיהתה את cest la vie (אמא שלי, לדודות שלי אין כל קשר לזה) לא אומר כלום, מה גם שזה השיר היחיד של ELP שהיא זיהתה. מצד שני, היא גם זיהתה חלק מ - selling england של ג'נסיס ואת רוב האלבומים של פינק פלויד, כולל דארק סייד, ואני חושב שאלו שירים טובים גם לקהל היעד של הפורום. חוץ מזה שכל הדיוט מצוי יזהה את owner of a lonely heart של yes או את i can't dance של ג'נסיס אבל לא יזהה את close to the edge או את firth of fifth, כך שאין כאן מקום לאינדוקציה: cest la vie זה לא רוק מתקדם וגם אם זה כן היה רוק מתקדם, אז למה לפסול שיר או להקה רק משום שמישהו שלא מה"קהילה" אוהב אותו?

 

[עמית ע]

אתה חמוד אתה

עניתי לאייל עמיר

 

[רועי ו]

אני חמוד אני

אוקיי, אבל אייל עמיר לא ציין באף הודעה שאמא/דודה שלו מאזינה ל - ELP...

 

[עמית ע]

העניין

נזעקת לכתוב מניפסט התגוננות למרות שהעמדה שלך בכלל לא מנוגדת לשלי. הכותרת של ההודעה שלי התייחסה להודעה של אייל. אני מתנצל עם ההודעה שלי נראתה מתנשאת, אבל אין לי יתר סובלנות לאי הבנות שנובעות מקריאה חפוזה.