זה נורא משעשע אותי לשמוע...
את המושג "מיינסטרים" בקהילה של חובבי פרוג. מה גם שהמיינסטרים העכשווי הוא די ביזיון. מה שכן- לשמוע כל היום קאמל, יס, קרימזון וג'נסיס זה טוב ויפה, אבל השאיפה של האמנים לפחות בפרוג היא להתקדם תמיד. ובתור מוסיקאי שמאוד מעריך שלמות מוסיקאית, לפעמים גם אלבומים מושלמים נמאסים אם אתה שומע אותם 20,000 פעם (ולפעמים לא, זה מה שיפה). הפרחים היפים ביותר פורחים בשולי הדרך, לדעתי, למרות שלהגיד שאנגלאגארד זה שוליים יהיה לא נכון, כי הם הלהקה המובילה בשנות ה-90. היא ללא ספק נכנסה ל"מיינסטרים" של הפרוג. לכן פרוג אלמוני הוא חשוב, במיוחד אם הוא לא רע.
