E

[סרפד]

E

לא יודעת אם אתה קורא בדפים האחוריים אז אני אתייחס כאן למעלה. גם לי נראה שאתה יותר איש תוכן מאשר איש טכנולוגיה. אבל מתוכן קשה להתפרנס ברשת כי התוכן ברשת חינם ברובו. לך יש יתרון של התמחות בדברים מסוימים, התמחות מקצועית. אבל משום מה אני לא בטוחה שזה בדיוק הדבר שחשבת עליו... מענין אם תוכל להתמקד יותר בהמשך. יש לך ממה לברוח למחסה הנעים של הרשת. מעניין אם אשתך מודעת להיבט הזה, זה אולי היה מקל עליה לקבל בהבנה את ה``תחביב`` האינטנסיבי הזה שלך. לא שזה פותר משהו יסודי. אבל למי אכפת לפתור דברים יסודיים, העיקר לעבור את החיים איכשהו.

 

[e-magine]

איך כתב חנוך לוין?

אני חיה לי מיום ליום, או בקלישאה של כדורגל, אנחנו חיים משבת לשבת...

 

[סרפד]

שכחתי לציין שזו היתה התייחסות

להודעה שלך מהדף הקודם. אני פשוט לא יודעת אם אנשים טורחים ונכנסים גם לדפים האחוריים אז הגבתי בדף הראשון. ב``עולם הכדורגל`` (שרובו עולמם של אוהדי הכדורגל) יש לא מעט אמיתות על החיים, כל כמה שזה ישמע מוזר לכל מיני אנשים. וזה מעבר לבריחה (אם תקח למשל את דרום אמריקה ובריטניה ונספחיה, אז כדורגל הוא לפעמים השיא המכושף של חיי עוני ומצוקה). באשר לשאר - לא צריך לזלזל במנגנונים הפסיכולוגיים השונים. הדחקה או התכחשות למשל. אולי בעולם מושלם, או לפחות מוצלח יותר, היינו יכולים לממש את האידאל של התמודדות עם אמיתות מסוימות, או עם השדים שלנו, או עם אירועים בעברנו. בעולמנו שלנו למנגנונים הפסיכולוגיים הללו שמאפשרים ``לברוח`` יש תפקיד השרדותי ואדם צריך לדעת להבדיל בין דברים איתם יוכל להתמודד ו``לפתור`` לפחות חלקית את הקונפליקט שלו איתם לבין דברים אותם באמת אינו מסוגל ``לפגוש פנים אל פנים``. אז לפעמים החיים לא ``מושלמים`` במובן הזה, לפעמים אנשים ממשיכים ``לברוח``. עם מה שאתה עברת אני אישית לא הייתי מסוגלת להתמודד, אני די חלשה. ואם ניקח מקרה אחר לגמרי - כשאני מסתכלת על מה שקוראים ``ניצולי שואה``, על אלה שיצאו מזה בסדר יחסית, אני תוהה אם לא עדיפים המנגנונים הפסיכולוגיים השונים שהם משתמשים בהם כדי להפחית את ההתמודדות הישירה עם משמעות הדברים שארעו להם. אני לא ממליצה על ``בריחה``, שלא אובן לא נכון.

 

[e-magine]

טוב אני שמח שקראת ואת יודעת

מה עברתי. תודה.