תלוי באיזה כיוון את מפתחת ציפיות
אני מאוד ציפיתי שאהיה בדיכאון כל הזמן, ושאחזור מהסמע הזה אני אהיה עצובה לעוד יומיים שלושה. אבל זה ממש לא ככה. קצת קשה להזהות עם מה שקרה שם כשיש דשא בכל מקום, וכשהפולנים והנאצים המסריחים האלה הרסו הכל והפכו את הביתנים למוזיאון. אבל מצד שני, הנסיעה התחלקה לשתיים: עצב והזדהות, והחלק השני הוא הנאה. כן, הרבה אנשים אמרו שהם נהנו בטיול לפולין. אם בבוקר היינו הולכים למחנה השמדה, בערב היינו מטיילים לצד טירות ישנות של פולין לפני מאות של שנים. אם בבוקר היינו בתוך כפרים עם שוקים חמודים ומיוחדים עם אווירה מאוד קסומה, אחר הצהריים היינו במחנה השמדה אחר. זה נשמע כמו משהו נורא לא בסדר, אבל רק שתדעי שרק בזכות הדברים האלה לא נכנסו לדיכאון כל פעם, והטיול הפך לחוויה, ולא לסתם מסע דיכאוני. נכון, זה מסע בעקבותה השואה, אבל צריך גם לראות איך חיו היהודים שם פעם, לא רק לראות את המוות, אלא גם את החיים. הטיול היה פשוט חוויה בלית רגילה, אסור בשום פנים לוותר על זה. כמה ילדים מהכיתה שלי שלא נסעו ששמעו את החוויות שלנו היו המומים, כי הם חשוב כמוני שיהיה רק דיכאון כל הטיול, אבל אז הם הבינו שהטיול הוא הרבה יותר מזה, זה פשוט חוויה בלתי נשכחת. מקווה שעזרתי לך, ואם את צריכה לדעת עוד פרטים על הטיול, אז אשמח מאוד לספק לך פרטים.
לילו