do that voodoo you do

Nihau

New member
do that voodoo you do

אני צריכה דחוףוווףףףץץץף!!!!1111 כמה סצנות וודוו מתוארות היטב- אל תשאלו למה, פשוט תתיחסו לזה כמו אל תרגילי הכתיבה של סייבר ראנר. תודה.
 
הממממ

ברוב התיאורים של הוודו, משתמשים בבובה שבה חלקי שיער וציפורניים של מישהו כדי לפגוע בו, אבל לוודו היו גם מטרות רפואיות בעיני מאמיניו. אני זוכר שקראתי פעם בחיבור אנתרופולוגי תיאור כיצד "מכשף וודו" מטפל בראומטיזם שאשה מסויימת סבלה ממנו בידיה, בכך שהוא הכין ידי-שעווה, הצמיד גזרי ציפורניים של האשה לאצבעות, והחל בטקס בו הוא יחד עם האשה החולה לשו ועיסו את ידי השעווה, המיסו אותן באמצעות חום, תוך שהם קוראים לרוחות הג'ונגל לרפא את כאבי הידיים ולהפוך אותן לגמישות כנחשי הג'ונגל הגדולים. לטענת המחבר, האשה החולה חשה שיפור במצבה בזכות טיפול הוודו הזה, אם כי הוא מסייג את דבריו בשום-שכל ומציין כי יתכן של"אפקט הפלאסבו" (שיפור פיזי בעקבות שימוש בתרופת-דמה מתוך אמונה שהתרופה אמורה לעבוד) יד בדבר, ולא לרוחות הג'ונגל...
 

רמץ

New member
המלצות לא אישיות

כמה זכרונות מהירים: Gabriel Knight: Sins of the Fathers משחק מחשב מעולה. הרבה וודו. סודות נעולים (Skeleton Key): עוסק כולו רק בוודו (או הוּדו - אותו דבר, ת'כלס). סרט לא רע בכלל עם סוף מפתיע. קטע קצר בסרט 'מלכודת לפרקליט' - מומלץ בחום ספוילר בז' דליל מאוד שלא באמת הורס כלום
אחד הנאשמים באחד הקטעים הוא כוהן וודו (כוהן זאת המילה המתאימה? - טוב, זה כבר לדיון נפרד) והוא מבצע איזה פולחן עם לשון של פר כדי "לקשור את לשונו" של אחד העדים.
 

JuffoWup

New member
ואף אחד לא הזכיר את אי הקופים

אני מזדקן או שפשוט אין כבוד יותר לקלאסיקות?
 

רמץ

New member
כאילו, ברור...

כאילו דא, אי הקופים, זה כאילו כמו להזכיר שאצה נושם, כאילו. ברור...
 

Nihau

New member
רציתי תאור אישי שלך של סיטואצית ודו

מה לא ברור ברעיון של "תרגיל כתיבה"? הצלחתם כשסייבר ראנר ניסה את זה.
 

qball

New member
העורב התרנגול ואני

"מאז שאני זוכר את עצמי אני מגמגם. כל הילדים בכפר היו מציקים לי בגלל זה, קוראים לי בשמות ומתגרים בי. כאשר רציתי לענות להם רק הרגשתי שאני הולך לגמגם יותר מתמיד ולכן שתקתי. הייתי מסתבך בקטטות פעמים רבות ועם הזמן לא מצאתי צורך בלדבר. תדברו אתם שלוקח לכם זמן כה רב להשלים מילה. לא הבנתי אף פעם למה יש לי את זה... את הדיבור המקוטע הזה. אבא החליט יום אחד שהייתי בן 8 לקחת אותי לאמא של ראש השבט. כולנו קראנו לה סבתא. נכנסתי אליה לבית. אני זוכר שאבא דיבר איתה בצד כאשר היא מסתכלת עליי מהקצה של העין. אחרי כמה זמן היא ניגשה אליי ואמרה " ילד בוא איתי". סבתא הייתה מלאה בשרשראות אישה גדולת מימדים עם מטפחת שקשורה לה על הראש כל הזמן. היה לה צלב על החזה והיא דיברה המון על רוחות ועל מי שהיינו בעבר. היא מספרת לי שבגלגול קודם הייתי שקרן גדול ולכן עכשיו אני נענש על זה, אבל אני אמשיך לגמגם בעולם הבא אם אני לא אתגבר על הבעיה. היא התכוונה לסייע לי. במשך זמן רב היא רשרשה בעצמות ולא כל כך הבנתי במה מדובר. אחרי זה היא ניגשה הצידה והדליקה אש בכמה מקומות. ריח שרוף ומתוק מילא את החדר יחד . היא בנתה בובה קטנה שלי ועל גרון היא שמה עצם של עורב מת. היא מרחה על העצם משהו והניחה אותה בצד. לאחר מכן היא הביאה תרנגול והחזיקה אותו בשני ידיים. התרנגול היה גדול, גאה וחזק. היה מאכיל כמה מבוגרים זה בטוח. היא החלה להתפלל לאלים ולרוחות אבותיי שיבואו לעזור לי להתגבר על העורב שבתוכי. היא חגה כמה פעמים מסביבי ודיברה דברים רבים, מילים לא מילים, את חלקם הבנתי וחלקם לא. כאילו היא אמרה אותם בשפות זרות אבל איש לא הבין. אחרי כל זה היא שמה את התרנגול ליד הבובה ואמרה לי לחכות. שננו הסתכלנו על התרנגול והוא התקדם בצעדים קטנים וניגש לבובה שלי פתאום הוא ניקר את העצם. היא המשיך לנקר אותם מספר פעמים לאחר מכן. היא אמרה לי שהתרנגול גירש את העורב והיא נתנה לי אותובמתנה. חייכתי והתחלתי לצחוק. כמה ימים לאחר מכן נרדמתי באמצע היום בצל. היה חם. התרנגול לידי. כמה ילדים התגנבו אליי ואיך שהם באו להפתיע אותי התרנגול התחיל קרקר ולצרוח. הם נבהלו ואני התעוררתי. קמתי באימה וכעס והתחלתי לצעוק עליהם שילכו. הרמתי אבן והברחתי אותם. התרנגול היה איתי עד ליום שהוא מת. הוא מת ונשאר איתי עד היום. עד היום אני מגמגם ...אבל העורב, העורב לא חזר"
 

רמשטיין

New member
מאוחר, אני עייף, אז רפרנסים

הסרט "חצות בגן הטוב והרע" הספר "אלים אמריקאים", אחד מהסיפורי צד שיש שם.
 
למעלה