Diva Face Off #2: Mariah vs. Celine

[a 90s Noah]

חחחחחחחח מי זאת הרוזן הזאת?

ב-1:00 היא הרגה אותי.

והביצוע האהוב עלי, עם כל הכבוד למאריה, הוא של פיית' היל:
http://www.youtube.com/watch?v=eUDJyoij5E4

 

[Mידאס]

רוזאן בר כאילו?

איך אתה לא מכיר אותה? גדלתי עליה. הייתה לה סדרת טלויזיה גדולה מהחיים (קרא פה: http://he.wikipedia.org/wiki/רוזאן)

 

[True Colors]

מאריה

מסכים עם מוטי. סליר באמת עולה על גדותיה כאן (והמאזין האומלל זקוק נואשות לחבל הצלה

).

 

[True Colors]

סיבוב שמיני

סיבוב שמיני:
Open Arms

שיר פופולארי של Journey מ-1981, שזכה לגרסאות כיסוי רבות. בין השאר: בויז2מן, קליי אייקון, בריטני-וורק ביץ'!-ספירס ואחרים.

מאריה כללה את הקאבר באלבום המצליח, Daydream מ-1995 (בגרסת הוָנִיל-גייז שיש לי, תחת הכותר Gaydream, הוא מופיע כ-**Open A יחד עם Always Be My Bareback ו-One Sweaty Day

), וסליר ביצעה אותו לייב במופע שלה בווגאס (צפוי גם להשתחרר כרצועת בונוס באלבום החדש שלה).

 

[ForeverMC]

טוף זה לא פייר...שוב מעדיף את מאריה

אני זוכר שכששמעתי את "דיידרים" לראשונה זה היה השיר שהכי אהבתי והייתי בטוח שגם יצליח יותר.

זה גם השיר היחיד מהאלבום שעופר נחשון מרשת ג' פרגן לו.

 

[True Colors]

מאריה

אבל אני חושב ששתיהן לא עשו חסד עם השיר.

הביצוע של סליר נשמע קצת עילג (שומעים כאן שאנגלית היא לא שפת האם שלה), והקול שלה לגמרי nasal.
אני זוכר שכששמעתי את הביצוע לראשונה, הופתעתי מהמנעד המוגבל (בסטנדרטים שלה, כמובן) שהיא מציגה כאן.

מאריה אולי מנצחת מבחינת "תווים", והיא אכן מלהטטת ביניהם לאורך השיר, אבל לא ממש מצליחה לרגש.

 

[iiamitx3]

וואו! זה מטורף כמה שאני לא מסכים איתך...

זה אחד השירים הכי מרגשים שלה לדעתי! ביצוע מרגש בעליל

 

[eranmc]

 

[a 90s Noah]

הרגת אותי

ואני כמובן מעדיף את הביצוע של מאריה.
הביצוע של סלין (שאגב, מתהדרת בהרבה יותר קאברים ממאריה אני חושב) משעמם, חסר נשמה או חיות כלשהי.

מאריה תמיד יותר מרגשת, וגם עצם העובדה שהיא לא מותחת בשיר את מלא קשת האוקטבות שלה הופך אותו לקצת מרענן בנוף של תקופת One sweet day ושות'.

 

[True Colors]

סיבוב תשיעי

סיבוב תשיעי:
דואט עם פאברוטי

במסגרת המופעים Pavarotti & Friends, הופיעו גם מאריה וגם סליר עם הטנור המפורסם.

סליר הופיעה אתו ב-1998, ויחד הם ביצעו את I Hate You Then I Love You.
שנה אחר-כך, ב-1999, ביצעה אתו מאריה את Hero.

 

[Mידאס]

I Hate You Then I Love You

השיר הזה מבוצע במקור על ידי השניים וככזה, הוא מן הסתם טוב יותר מ-COVER ל-HERO שנשמע קצת תלוש ולא קשור. החיבור בין מאריה לטנור האגדי לא כ"כ עובד בעיני, אבל אהבתי את ההתפעלות של פאבארוטי ממאריה לאורך הביצוע כולו.

 

[True Colors]

סליר

אני חושב שהז'אנר הזה הוא אחד מתחומי ההתמחות שלה - היא מתחברת טוב יותר לאמני אופרה שעשו קרוס-אובר לפופ (יש לה גם ביצועים משותפים עם ג'וש גרובן, אנדרה בוצ'לי ו-Il Divo).

 

[True Colors]

סיבוב עשירי

סיבוב עשירי:
הקאבר המנצח

לסליר היו לא מעט קאברים מצליחים (I Drove All Night, The Power of Love), וקיימת אצלה נטייה קצת "סוטנית"

לקרוא לאלבומים שלה על-שם גרסאות כיסוי שהיא כוללת בתוכם (Falling Into You, Lets Talk About Love, Taking Chances).
אני חושב שהקאבר הכי מצליח שלה הוא All By Myself (מוטי, הסמכות שלנו לענייני מצעדים

, יתקן אותי אם אני טועה), במקור של אריק כרמן מ-1975.

אצל מאריה הקאבר המצליח ביותר הוא Without You, במקור של באדפינגר, אבל שיר שהפך פופולארי במיוחד שנה אחר-כך בביצוע של הארי נילסון.

 

[Mידאס]

שניהם ביצועים מעולים ומרגשים

סלין הייתה קצת יותר "מסורתית" ושמרה על קו אחיד, פחות או יותר, עם המקור.

מאריה לקחה שיר, שבינינו הוא לא "איי איי איי" והפכה אותו לאחד השירים האהובים בעולם ולזה המזוהה עמה יותר מכל שיר אחר.

הכישרון הגדול מאד של מאריה בעיני, ככל שזה נוגע לגרסאות הכיסוי שלה, הוא היכולת לקחת שיר, אפילו כזה שהוא כבר מפורסם מאד אפילו בזכות עצמו, ולהפוך אותו לשלה.

 

[a 90s Noah]

מסכים עם האמור ^^

אבל רק אוסיף שמדהים שגם אחרי יותר משני עשורים מאז ש-AllBy Myself יצא, סלין יכולה לבצע אותו בדיוק אותו דבר.
היא פשוט פלא האישה הזאת.

אבל Without You בביצוע של מאריה הוא תמיד הרבה יותר חם, הרבה פחות דרמטי, והרבה יותר כיף להיזכר בו אחרי הרבה זמן שלא שמעתי אותו.

 

[eranmc]

tie