Dinner by Heston Blumenthal
לכתוב על הארוחה בדינר, או בפאט דאק, זו חוכמה קטנה: האוכל - מושלם, האירוח - מושלם, השירות - מושלם. בנוסף לשיממון שבמושלמות, סיפקה לי דינר, כיאה לכריסטמס, מספר זיקוקי-די-נור, או ואוו, אבל גם זה לא בלתי צפוי כשמדובר באחד מגדולי אמני המטבח של ימינו. דינר, בניגוד לפאט דאק, לא מבוססת על טכניקות המטבח המולקולארי. היא שואבת את השראתה מהמטבחים הבריטיים מהמאות הקודמות, כשבלומנטל, כמו בלומנטל לוקח את המתכונים ועושה בהם מעשי קסם הכה אופייניים לו. קחו למשל את המנה הראשונה הנקראת פרי בשר: תקבלו טנג'רין מושלמת, בעלת קליפה כתומה וגבעול ירוק. ההנחייה היא שאפשר לאכול הכל להוציא את העלים. מלווים את המנה שני טוסטים שהוכנו על גריל פחמים והם ספוגים בשמן (אולי לארד?). בתוך המעטפת הכתומה מצוי פרפה כבד עוף הכי (באמת הכי!) טעים שבא אל פי, הרבה יותר טעים מרוב הפוא גרא שאכלתי אי פעם. איך כותב בלוגר אחד
erfect chicken liver parfait, subtle, supple, rich in the way that millionaires used to be rich, with elegant and understated good taste. מנה זו היא הוואו הראשון שבארוחה. התפריט כולל מספר מצומצם מאוד של מנות ומחולק לראשונות, עקריות וקינוחים. לבקשתנו הוצאו המנות בטכניקה שפיתח חבר הפורום הזה: מנה אחר מנה ולכל אחת מהן 2 צלחות אישיות נקיות וסכום חדש. כך שלמעשה אכלנו 6 מנות, כמו ארוחת טעימות...
לכתוב על הארוחה בדינר, או בפאט דאק, זו חוכמה קטנה: האוכל - מושלם, האירוח - מושלם, השירות - מושלם. בנוסף לשיממון שבמושלמות, סיפקה לי דינר, כיאה לכריסטמס, מספר זיקוקי-די-נור, או ואוו, אבל גם זה לא בלתי צפוי כשמדובר באחד מגדולי אמני המטבח של ימינו. דינר, בניגוד לפאט דאק, לא מבוססת על טכניקות המטבח המולקולארי. היא שואבת את השראתה מהמטבחים הבריטיים מהמאות הקודמות, כשבלומנטל, כמו בלומנטל לוקח את המתכונים ועושה בהם מעשי קסם הכה אופייניים לו. קחו למשל את המנה הראשונה הנקראת פרי בשר: תקבלו טנג'רין מושלמת, בעלת קליפה כתומה וגבעול ירוק. ההנחייה היא שאפשר לאכול הכל להוציא את העלים. מלווים את המנה שני טוסטים שהוכנו על גריל פחמים והם ספוגים בשמן (אולי לארד?). בתוך המעטפת הכתומה מצוי פרפה כבד עוף הכי (באמת הכי!) טעים שבא אל פי, הרבה יותר טעים מרוב הפוא גרא שאכלתי אי פעם. איך כותב בלוגר אחד