Digimon Adventures 3
פיק חדש. המשך לעונה השניה. הדור של טאיצ'י בני 16-17-18. [קושירו בן 16, ג'ו ומימי בני 18. כל השאר בני 17.] הדור של היקארי בני 14. איורי בן 12. מפתח שמות: טאיצ'י= טאי ימאטו= מאט סורה= סורה קושירו= איזי ג'ו= ג'ו מימי= מימי היקארי= קארי טקארו= טיקיי איורי= קודי דאייסקה= דיוויס קן= קן מיאקו= מיאקו ~*~ הקדמה הך הך הך. רגליים עייפות חצו את מסדרונות הכלא. הך הך הך. אסירים דיג'ימונים הובלו אל מותם המר. הך הך הך. שני מונוכרומונים שומרים צעדו בראש הטור וצחקקו בקול מתגלגל. הך הך הך. חתולה אחת החליטה לעשות מעשה. שקט. הטור פסק ממהלכו. "תזוזו!" צעק אחד השומרים מעל כתפו "לא נזוז." אמרו כל האסירים בשקט רגוע. "בשם מיוטיסמון, זוזו כבר!" צעק השומר השני "מי אתה, אשר מעז להעלות את שמו של אדון האופל על שפתייך?!" נשמע קול מבין האסירים הסוהר צחק. "משהו מצחיק אותך?" נשמע אותו קול "אדון האופל אינו גומל בחסד לאלו אשר מדברים בשמו" "ואת יודעת זאת כי..?" צחק השומר הראשון "אולי לא זיהית" אמר הקול בטון מתנשא "אבל אני היא גאטומון." שני הסוהרים השתתקו מצחוקם. "את עדיין כבולה" אמר אחד מהם "את לא יכולה לעשות כלום" "טעות" אמרה גאטומון וקפצה מעל הדיג'ימונים שלפניה, נוחתת בדיוק בין שני הסוהרים הגדולים. "מונוכרומונים מטומטמים" היא שילחה את כפותיה במהירות הבזק ופצעה אותם. שניהם נעלמו בצעקה שמעולם לא נשמעה. גאטומון לקחה את המפתחות, שנפלו לרצפה, ושיחררה את כל האסירים. הדיג'ימונים נפוצו לכל עבר, רצים במהירות מדהימה לכל רוחות השמיים. כשנתפזרו כולם, נראו שניים-עשר דיג'ימונים עומדים אחד לצד השני, משוחחים. "לפחות חלקם חופשיים" אמרה ביומון ביאוש "שמעתי שהפעם מיוטיסמון נשלט על-ידי בת-אדם" "ואני שמעתי שהוא נשלט על-ידי בן אדם" אמר ורמון, מבולבל "בן-אדם" אמר אגומון ברצינות לא אופיינית, והשתיק את כולם. "הוא ילד, ממש כמו שקן היה" "אבל לקן היה את נבג האופל!" מלמל ורמון בכעס "מה התירוץ של הילד הזה" "אולי" החלה פאלמון, מהורהרת "גם לו יש נבג אופל" "שרק עכשיו פורחים?" ביטל הוקמון "אולי הם היו בתרדמת" הציע וימון "או שהנבג הושתל בתוכו כשהיה ממש קטן, ורק עכשיו הוא הצליח להביס את התמימות שלו..." "יכול להיות" אמר אגומון במהורהר "כשראיתי אותו הוא נראה בערך בגיל של איורי..." "מעניין באמת מה קודי עושה עכשיו..." אמר ארמדילמון ושקע בהרהורים
פיק חדש. המשך לעונה השניה. הדור של טאיצ'י בני 16-17-18. [קושירו בן 16, ג'ו ומימי בני 18. כל השאר בני 17.] הדור של היקארי בני 14. איורי בן 12. מפתח שמות: טאיצ'י= טאי ימאטו= מאט סורה= סורה קושירו= איזי ג'ו= ג'ו מימי= מימי היקארי= קארי טקארו= טיקיי איורי= קודי דאייסקה= דיוויס קן= קן מיאקו= מיאקו ~*~ הקדמה הך הך הך. רגליים עייפות חצו את מסדרונות הכלא. הך הך הך. אסירים דיג'ימונים הובלו אל מותם המר. הך הך הך. שני מונוכרומונים שומרים צעדו בראש הטור וצחקקו בקול מתגלגל. הך הך הך. חתולה אחת החליטה לעשות מעשה. שקט. הטור פסק ממהלכו. "תזוזו!" צעק אחד השומרים מעל כתפו "לא נזוז." אמרו כל האסירים בשקט רגוע. "בשם מיוטיסמון, זוזו כבר!" צעק השומר השני "מי אתה, אשר מעז להעלות את שמו של אדון האופל על שפתייך?!" נשמע קול מבין האסירים הסוהר צחק. "משהו מצחיק אותך?" נשמע אותו קול "אדון האופל אינו גומל בחסד לאלו אשר מדברים בשמו" "ואת יודעת זאת כי..?" צחק השומר הראשון "אולי לא זיהית" אמר הקול בטון מתנשא "אבל אני היא גאטומון." שני הסוהרים השתתקו מצחוקם. "את עדיין כבולה" אמר אחד מהם "את לא יכולה לעשות כלום" "טעות" אמרה גאטומון וקפצה מעל הדיג'ימונים שלפניה, נוחתת בדיוק בין שני הסוהרים הגדולים. "מונוכרומונים מטומטמים" היא שילחה את כפותיה במהירות הבזק ופצעה אותם. שניהם נעלמו בצעקה שמעולם לא נשמעה. גאטומון לקחה את המפתחות, שנפלו לרצפה, ושיחררה את כל האסירים. הדיג'ימונים נפוצו לכל עבר, רצים במהירות מדהימה לכל רוחות השמיים. כשנתפזרו כולם, נראו שניים-עשר דיג'ימונים עומדים אחד לצד השני, משוחחים. "לפחות חלקם חופשיים" אמרה ביומון ביאוש "שמעתי שהפעם מיוטיסמון נשלט על-ידי בת-אדם" "ואני שמעתי שהוא נשלט על-ידי בן אדם" אמר ורמון, מבולבל "בן-אדם" אמר אגומון ברצינות לא אופיינית, והשתיק את כולם. "הוא ילד, ממש כמו שקן היה" "אבל לקן היה את נבג האופל!" מלמל ורמון בכעס "מה התירוץ של הילד הזה" "אולי" החלה פאלמון, מהורהרת "גם לו יש נבג אופל" "שרק עכשיו פורחים?" ביטל הוקמון "אולי הם היו בתרדמת" הציע וימון "או שהנבג הושתל בתוכו כשהיה ממש קטן, ורק עכשיו הוא הצליח להביס את התמימות שלו..." "יכול להיות" אמר אגומון במהורהר "כשראיתי אותו הוא נראה בערך בגיל של איורי..." "מעניין באמת מה קודי עושה עכשיו..." אמר ארמדילמון ושקע בהרהורים
