Demonessa22
New member
Demonessa22
אני נמצא באוטובוס,בדרך הביתה מהעבודה,ומסביבי יושבים חבורה של אנשים לקויים,ועוד מישהי שומעת מוזיקה באוזניות שלה.
מאחורי הבחורה יושב בחור לקוי מבניהם ומציק שהיא שומעת שירים.. בהתחלה הסתובבתי אחורה וראיתי שהיא עונה לו ברוך ואפילו משתפת אותו במה שהיא שומעת על אף שמהצד זה נראה כאילו הוא מציק לה. לאחר זמן מה היא קמה מהכיסא ומתהלכת באוטובוס ומעירה כמה אנשים לקויים (ברגע זה מסתבר לי שהיא קשורה אליהם והיא המדריכה שלהם) הם היו שמונה חבר'ה מתוכם בנים ובנות ואחד מהם ישב במושב האחורי.
לאחר שהצליחה להעיר את כולם ולהכין אותם לרגע שיצטרכו לרדת מהאוטובוס,אחת מהם צעקה למדריכה: עדי אני לא יודעת מה יש לבן הוא לא קם הוא בוכה...
בין כל הסיטואציה הזו אני פשוט יושב ונדהם מהבחורה הזו מהסובלנות והטוב לב
עדי,המדריכה ניגשת לבחור שבמושב האחורי ומשכנעת אותו בכל דרך לקום והוא פשוט בוכה ואומר לה שהוא לא מסוגל ולא יכול לקום שהרגל שלו תקועה, כמובן שזה לא נכון והכל בדימיון שלו אבל תכף מגיע הזמן שלהם לרדת מהאוטובוס והיא הייתה חייבת לנסות בכל דרך, הסתובבתי ולא יכולתי לפספס תרגע הזה היא צעקה לו בן אתה יכול,אתה תותח אני יודעת שאתה מסוגל! תוך כדי הדמעות שיורדות לו הוא מגיע לפתח הדלת ונשען עליה מקפץ ללמטה ומחייך ואומר לה עדי תודה,הצלחתי בזכותך לנצח את הכאב,הדלת של האוטובוס נסגרה ואנשים התחילו לבכות! ואני אומר לעצמי כמה מרגש זה לדעת שעם ישראל דואג אחד לשני.
שבת שלום ושקט לכולם!
אני נמצא באוטובוס,בדרך הביתה מהעבודה,ומסביבי יושבים חבורה של אנשים לקויים,ועוד מישהי שומעת מוזיקה באוזניות שלה.
מאחורי הבחורה יושב בחור לקוי מבניהם ומציק שהיא שומעת שירים.. בהתחלה הסתובבתי אחורה וראיתי שהיא עונה לו ברוך ואפילו משתפת אותו במה שהיא שומעת על אף שמהצד זה נראה כאילו הוא מציק לה. לאחר זמן מה היא קמה מהכיסא ומתהלכת באוטובוס ומעירה כמה אנשים לקויים (ברגע זה מסתבר לי שהיא קשורה אליהם והיא המדריכה שלהם) הם היו שמונה חבר'ה מתוכם בנים ובנות ואחד מהם ישב במושב האחורי.
לאחר שהצליחה להעיר את כולם ולהכין אותם לרגע שיצטרכו לרדת מהאוטובוס,אחת מהם צעקה למדריכה: עדי אני לא יודעת מה יש לבן הוא לא קם הוא בוכה...
בין כל הסיטואציה הזו אני פשוט יושב ונדהם מהבחורה הזו מהסובלנות והטוב לב
עדי,המדריכה ניגשת לבחור שבמושב האחורי ומשכנעת אותו בכל דרך לקום והוא פשוט בוכה ואומר לה שהוא לא מסוגל ולא יכול לקום שהרגל שלו תקועה, כמובן שזה לא נכון והכל בדימיון שלו אבל תכף מגיע הזמן שלהם לרדת מהאוטובוס והיא הייתה חייבת לנסות בכל דרך, הסתובבתי ולא יכולתי לפספס תרגע הזה היא צעקה לו בן אתה יכול,אתה תותח אני יודעת שאתה מסוגל! תוך כדי הדמעות שיורדות לו הוא מגיע לפתח הדלת ונשען עליה מקפץ ללמטה ומחייך ואומר לה עדי תודה,הצלחתי בזכותך לנצח את הכאב,הדלת של האוטובוס נסגרה ואנשים התחילו לבכות! ואני אומר לעצמי כמה מרגש זה לדעת שעם ישראל דואג אחד לשני.
שבת שלום ושקט לכולם!
