DBT ואיך מספרים

[שישמים אחרים]

DBT ואיך מספרים

יש לי שתי שאלות, וסליחה על הניסוח הקלוקל - אני באמצע שיעור.

א. DBT. מי ניסתה? מי יודעת? מה יודעת? הפסיכולוגית שלי (שבגדול, רכשה את אמוני אתמול) הציעה קבוצה כזאת. בגלל שכאמור, היא רכשה את אמוני, התשובה המתבקשת היתה "כן", אבל התזמון שלה יהיה כרוך בהרבה ויתורים מצדי. אני עושה את הדבר המתבקש וקוראת מאמרים על טיפול בגישה בפוסט טראומטיות אבל הייתי שמחה לשמוע חוויות או תובנות של אחרות, אם יש.
ב. הוויתורים שבהם ההשתתפות בקבוצה כזאת כוללים, בין השאר, ויתור על הסודיות שאני כה מקפידה עליה ועל ההפרדה בין בריאות הנפש (הרעועה) שלי לבין האוניברסיטה. איך הולכים ומספרים שאני צריכה, נניח, לצאת משיעור מסוים באופן קבוע כדי להגיע לטיפול? איך עושים את זה בלי שיחשבו שאני לא ראויה לטפל באיש פרט לעצמי? (אני לומדת מקצוע טיפולי)

תודה מראש.

 

[פרפר בתוך אגרוף]

אין לי הרבה תשובות... ובכל זאת-

א. שמעתי, דברים טובים. לא התנסיתי ולכן קשה לי להביע דעה מעבר לכך.
ב. לא הבנתי למה הכוונה בוויתור על סודיות. תסבירי?
דיברנו על זה כאן ממש לא מזמן, על מה מסבירים למי שלא ממש צריך לדעת, אני חושבת שבנוגע לאשפוז. אני לא מצליחה למצוא את זה, אבל דווקא היו שם עצות ממש טובות., אם יש לך סבלנות לחפש. אולי אפשר להגיד שיש לך בעיה רפואית?

 

[TinaBa]

היי יקרה,

לגבי DBT- התנסתי במספר פגישות קבוצתיות במהלך האשפוז בתל השומר ודיי אהבתי את הגישה ואת הפרקטיקה שלה. זוכרת שהצלחתי ממש להיעזר בכלים שניתנו בפגישות כשהיה קשה במהלך השבוע. עבודה עם מיינדפולנס עושה לי ממש טוב, גם היום. לא מכירה ספציפית את העבודה על פוסט טראומה, אבל אני מניחה שהעיקרון דומה. אולי כדאי קצת לעזוב את המאמרים וללכת לנסות ולהרגיש בעצמך...

לגבי האוניברסיטה-
מבינה ממש את ההתלבטות ואת החששות. האם צריך לספר הכל? אולי אפשר לחשוב ביחד עם הפסיכולוגית שלך מה בדיוק אומרים ולמי כדי להימנע כמה שיותר מחשיפה מצד אחד, ומצד שני להצליח לרתום לצידך את אותם אנשים שיבינו ויסייעו.
אני מקווה שגם אצלך באוני' מבינים שקשיים יש לכל אחד (כמובן לא חייבים לדעת מה וכמה), ושהחובה שלך, דווקא כאשת טיפול, היא לדאוג גם לרווחה הנפשית שלך.
יכולה להגיד לך שאצלנו מאוד מעודדים את כולם ללכת לטיפול.... (יודעים עם מי יש להם עסק

)

אם אני יכולה לעזור עוד- אשמח...

 

[אלומת האור]

מיכל בן עטר?

 

[TinaBa]

??

 

[אלומת האור]

אם את לא יודעת על מי אני מדברת, נראה שזה

לא נוגע אלייך.

 

[ג ר נ י ו ם]

אני מרגישה שאני נמנעת לכתוב כי אני מרגישה

שתעריכי את דעתי יותר ממה שראוי. בגדול, בעיני - אם את סומכת על המטפלת שלך, ואם מדובר בקבוצה - נסי. לא יעבוד - תפרשי (הערת סוגריים כי לא יכולתי להתאפק: בחיים, ב ח י י ם, לא הייתי הולכת לטיפול דיביטי פרטני בטראומה).

בהצלחה מותק.

 

[ג ר נ י ו ם]

ומה שרחלי אמרה לגבי האוניברסיטה.

 

[שישמים אחרים]

שוב תודה לכל העונות

מסתמן שאני לא מצטרפת לקבוצה (התזמון שלה הפך מ"סביר" ל"מאד לא נח"), ככה שהשאלה הראשונה לא רלוונטית ובמידה מסוימת, גם השניה (גרניום, היא לא מטפלת בי ב-DBT, ודווקא דעתך מעניינת אותי כי גם אני סקפטית מסיבותיי).

 

[ג ר נ י ו ם]

תזכירי לי לענות לך על זה כשאחזור לעצמי, טוב?

מבטיחה.

 

[חלומותשל אחרים]

חבל

גם לי הקבוצה הזו מאוד עזרה במהלך האשפוז (ואחריו, עד שדברים התחילו להתפרק)
הרגשתי שזה הדבר היחיד שנותן לי כלים שאשכרה אפשר להשתמש בהם.

 

[levshavur]

שישמים אחרים

שלום לך
אני תרגלתי DBT כשהייתי ביחידת הטראומה בכפר שאול (חבל הם סגרו אותה מחוסר תקציב כמו כל דבר טוב...

) מה שזה נתן לי זה להיות יותר אסרטיבית .מתרגלים מה עושים במצבים שונים ויש גם כל שבוע שיעורי בית...יש ספר על זה שכותבים על אלו שהם עם הפרעת אישיות גבולית אבל ביחידת הטראומה זה היה טיפול לכולן לא משנה מה האבחנה שלהן...
לגביי המצב שלך זה בעייתי דווקא כי את לומדת מקצוע טיפולי .יש להם סטיגמה כזאת שאדם שעבר דברים קשים או היה באישפוז פסיכיאטרי לא יכול להיות במקצוע טיפולי...כיום הגישה הזאת מתחילה להשתנות ויש מושג של "צרכנים
נותני שירות" מדובר בחולי נפש שעברו קורס ומטפלים בחולי נפש אחרים תמורת משכורת, עבודה לכל דבר... אז אני לא יודעת איך הם יתייחסו לבקשה שלך...אישית אני לא מבינה למה הם צריכים לחפור בעבר שלך ולמה צריך ויתור סודיות, אני אישית לא הייתי מסכימה...רק כשאני ממש מוכרחה...
לבשה.