Cutless Bearing - מספר שאלות

חץ הכסף

New member
Cutless Bearing - מספר שאלות

האם אפשר להחליף את המיסב במים וללא הספנה? האם ניתן לבצע את העבודה לבד או שצריך מכונאי וציוד מיוחד לפירוק והרכבה? מי מבצע עבודה תת מימית כזו? האם יש צורך בפירוק הציר כולו כולל מהגיר או שדי בפרוק המדחף והחלקת המיסב החוצה, והחלפתו בחדש? האם נדרשים איזונים דינמיים לציר לאחר ההחלפה? עלויות מכונאי או עשה זאת בעצמך? תודה מראש.
 

zina71955

New member
כמה תשובות לשאלותיך.

- כשאתה מתחיל להחליף את המיסב הזה, אינך יודע איך זה יתפתח. - גם אם אפשר תאורטית/מעשית להחליף את המיסב מתחת למים אתה צריך צוללן מקצועי + כלים מקצועיים והעלות תעלה על עלות האספנה. - יש הטוענים שאפשר לעשות Trim by the Head קיצוני לסירה ולעבוד מבחוץ כשהציר חשוף מעל פני המים. לדעתי גם זה יעלה הרבה כסף משום שזו עבודה קצת מטורפת שאם תסתבך, הסתבכת ותצטרך לאספן. - בדרך כלל די בפירוק המדחף, אבל זה תלוי במבנה האחורי של הספינה. אם הציר חשוף, פירוק המדחף צריך להספיק. אם הציר אינו חשוף, תלוי במידת הקושי של השליפה. - לעשות לבד? כדאי לנסות. אם המיסב נשלף בקלות על ידי מכות קלות עם חצי צינור מתאים/מותאם דיינו. אם לא קרא לבעל מקצוע, משום שהסוף יכול להיות גם נזק לציר המדחף. - אחרי ההחלפה צריך לחדש את כוונון הציר Allignment. - עלויות? לא יודע.
 

araviv

New member
תשובות לשאלות - חץ הכסף

Cutless Bearing האם אפשר להחליף את המיסב במים וללא הספנה?אפשר לא מומלץ. האם ניתן לבצע את העבודה לבד או שצריך מכונאי וציוד מיוחד לפירוק והרכבה?אפשר לבד לא מומלץ. מי מבצע עבודה תת מימית כזו?מכונאי שיודע לצלול כמו דובה. האם יש צורך בפירוק הציר כולו כולל מהגיר או שדי בפרוק המדחף והחלקת המיסב החוצה, והחלפתו בחדש?הציר כולו. האם נדרשים איזונים דינמיים לציר לאחר ההחלפה?נדרשים. עלויות מכונאי או עשה זאת בעצמך?נראה לי שכשעושים זאת מחוץ למים זו עבודה של שעה מקסימום לגבי מחיר תחשב לפי 80 $ לשעה לא כולל חומרים. מתחת למים עלות הצלילה מתווספת וכן איבוד הכלים אי יכולת לשפוט בעין את אשר קיבלת ואי רמת פיקוח על איכות העבודה. תודה מראש.לגבי התודה רבה המלצתי אל תעשה עבודה הקשורה ישירות לבטיחות כלי השיט ולכניסת מי הים לבד ללא נסיון . עבוד והרוויח במה שאתה מומחה ותן למכונאי מקצועי לעשות לך את העבודה כך כולם יתפרנסו ואתה תקבל עבודה עם אחריות.ממליץ לעשות זאת בהרמת הסירה הבאה. עמוסי
 

חץ הכסף

New member
תודה על התשובות הענייניות והמלומדות

אעביר תשובותיכם לידיד בחו"ל שביקש כי אשיג לו חוות דעת שניה. יחד עם חוות דעתכם הנוטה לאספנה וטיפול מקצועי של מכונאי, ידידי יטפל במיסב החדש ובציר בנוזל המייצר ציפוי אלקטרוליטי על המתכת (פחות ממיקרון עובי) ויוצר הפחתה של 80 עד 90 % במקדם החיכוך בין מתכות המתחככות זו בזו, בכך אנו מקווים להכפיל את תוחלת חיי המיסב החדש ואת הפסדי הכוח המועבר למדחף. תודה, הייתם לעזר רב.
 
מממ

מעניין מה שכתבת על ציפוי אלקטרליטי. אפשר עוד פרטים וחוות דעת? האם יש ניסיון קודם עם ציפוי שכזה?
 

חץ הכסף

New member
בהחלט, הנה. ובקיצור...ציפויים למתכת

ציפויים אלקטרוליטיים נעשים בד"כ למתכות שונות ע"מ להקנות להם תכונות חדשות ושונות, הכל בהתאם לנדרש, כלומר, זהב וכסף לציפוי תכשיטים, טיטניום ניטדיד לכלי חיתוך בעיבוד שבבי להפחתת שחיקת הכלי, אבץ למניעת קורוזיה וחלודה, ניקל וכרום ליופי הקשייה ומניעת תקיפה כימית וכדומה. כל הציפויים האלה ורבים נוספים נעשים\מיוצרים בשיטות תעשייתיות מקובלות של טבילת החלק המיועד לציפוי באמבטיה חשמלית שבה יש נוזל מימי (אלקטרוליט) המכיל יונים של החומר המצפה. באמבטיה זו מכניסים זרם חשמלי ישר דרך הקוטב השלילי, זה משנה את מטען היונים לשלילי ואלה "רצים" לקוטב החיובי עליו תלוי החלק המיועד לציפוי, והיונים נקשרים למתכת בקשרים כימיים חזקים ובכך נוצר הציפוי. בשיטת הציפוי הקונוונציונלית כנ"ל יש לדאוג כי החלק המיועד לציפוי יהיה נקי לחלוטין משומנים, אבק, פיח מלחים, חלודה וכו'. עובי הציפוי נשלט ע"י זמן השהיית החלק המצופה בתוך האמבטיה (או לחילופין משך הזרמת הזרם באמבטיה האלקטרוליטית). נקיון החלק הוא תנאי בל יעבור ליצירת ציפוי יעיל, כ"כ, לא ניתן בשיטות אלו לצפות מתכות משומנות או מלוכלכות או לצפות מתכות השרויות באמבטיה של שמן (לדוגמא מנוע חי ופועל או תיבת העברה). ציפויים אלו מיושמים על גבי, בשכבות כמו צבע, ועוביים נמדד במיקרונים שלמים כשאפשר להגיע לעוביים של עשרות ומאות מקרונים כך שלמעשה משנים את עובי או קוטר החלק המצופה. ככל שעובי שכבת הציפוי גדלה כך היא גם נחלשת ונעשית פחות עמידה לשחיקה ולתלישה מעל פני המתכת המצופה. שיטת הציפוי אליה אני התייחסתי היא סיפור שונה לחלוטין שלמעשה סותר חלק ניכר מתאוריית הציפויים האלקטרוליטיים. כלומר, נוזלים מסויימים מסוגלים לייצר ציפויים אלקטרוליטיים גם דרך שמני מכונה וגם כאשר החלקים הנדרשים לציפוי מלוכלכים בשכבות של שמן, לקות ומזהמים שונים. בשיטה זו אנו משתמשים בשמן המנוע (לדוגמא) כמדיום (Carrier) שיוביל את נוזל הציפוי למגע עם חלקי המתכת הרלוונטיים לציפוי שבמילא הם החלקים ששמן המנוע צריך לבוא אתם במגע כדי לפעול את פעולתו. הנוזל הוא נוזל מימי המכיל בתוכו יונים טעונים אשר במגע אקראי עם מרבית סוגי המתכות יושקע בתוך בשכבה המולקולרית העליונה של פני המתכת ויצור איתה קשרים כימיים אמיתיים שניתן לנתקם אך ורק בשחיקה מכנית ולאורך זמן. מרגע שציפוי זה נוצר והתבסס, פני השטח מנוטרלים ושכבה חדשה של ציפוי לא תוכל להיווצר, כלומר, הציפוי לא ישנה את מימדי\עובי המתכת המצופה באופן מדיד ומשמעותי. לכל היותר הציפוי יתבטא בתוספת של כ- 100 אנגסטרום (הרבה פחות ממיקרון). בשיטת ציפוי זו ניתן להוסיף לתמיסת הציפוי יונים שונים כמו של מוליבדן טהור (לא MoS2) או טונגסטן או סיליקון וכדומה, כדי להקנות למתכת תכונות נדרשות שונות בהתאם לישומים ספציפיים. ציפוי זה שחודר לתוך שכבת המתכת העליונה סוגר את הנקבים המקרוסקופיים שבמתכת (MicroPores) ויוצר משטח בעל איכות פני שטח אחידה וחלקלקה הרבה יותר משניתן להשיג בעיבוד שבבי כלשהו או בציפויים קונוונציונליים אחרים. בבדיקות מקדמי חיכוך (תקניות) בין שני משטחי מתכת שונים הודגמה הפחתת מקדם חיכוך בערכים הגבוהים מ- 80%, כלומר, שני משטחים ששומנו בשמן מנוע איכותי והופעלו בשחיקה תחת שמן לעומת אותם משטחים שצופו בנוזל הציפוי וחוככו על יבש. (שים לב! על יבש 80% < פחות חיכוך מאשר עם שמן!) אתה שואל עכשיו מדוע זה טוב ליהודים?! ובכן: נוכחנו כי באפליקציות מכניות שאינן מאפשרות שימון, כמו גם באפליקציות מכניות הטבולות ומסוככות בשמן, ציפוי זה מפחית בצורה דרמטית את שחיקת הרכיבים המכניים הרבה מעבר ליכולותיהם הכימיות של חומרי סיכה משובחים לעשות כן. הובחן גם כי מתכות המקבלות את הציפוי הנדון משפרות את תכונות ההרטבה והמגע הרציף של הנוזלים במתכת (שמן,מים, אוויר) כך שזרימת נוזלים (Laminar Flow) אלו לאורכם של משטחי המדחפים משתפרת מאוד עקב הרטבה יעילה יותר (כמו גם במפוחי אוויר, משאבות נוזלים שונות, מדחסים, מנועי שריפה ובתיבות העברה) כ"כ ניכרת ירידה משמעותית בקוויטאציה {זאת בנוסף להגברת הספקי הספיקה או הסניקה או הספקי כ"ס ומומנט יחד עם הנמכת הדרישה לאנרגיית הפעלה (זרם חשמלי, דלק)} "Cutless Bearing" ו\או מדחף סירה מהווים אפליקציה פשוטה אך מתבקשת לציפוי זה ובפרט כי חלקים אלה "יקרים" בעלויות החלפתם וגורמים להשבתת כלי השייט גם עם אינן מהווים לכאורה רכיב מכני חשוב ועיקרי בספינה. כדי ליצר את הציפוי כל שיש לעשות הוא לחמם מעט את החלק בשמש או בעזרת מפוח חימום ל- 50 עד 80 צלסיוס(כמו לשיער או מפוח נגרים או ל Plastic Shrink) ולמרוח את הנוזל בעזרת מטלית או מברשת, להניח להתייבש כחצי שעה ולהרכיב את החלק. במנועים וגירים זה עובד קצת אחרת כשהם מורכבים, כשהם מפורקים אז כנ"ל בפיסקה זו- כלומר מטלית ספוגה או הברשה. אגב, אחר הטיפול לא רואים דבר על פני השטח ואין שינוי צבע, רק בבדיקות אלקטרוניות מתקדמות ניתן יהיה לראות את השינוי שחל בפני השטח העליונים של המתכת. מתוך הכרותי את הנושא אני מניח כי השארתי לכם מספר קצוות פתוחים לשאלות. שבוע טוב.
 

arik2000

New member
לא הייתי ממהר להמליץ

על ציפויים אלקטרוליטיים בכל מצב. יש לחשוב היטב על כך מכמה סיבות: ציפויים אלקטרוליטיים על פלדות קשות יוצרות סדקים מיקרוסקופיים בחלקים שאמנם ניתנים למניעה (ע"י טיפול טרמי) אבל לא כל בעל מקצוע בענף מודע לכך וזמן הטיפול הטרמי הינו קריטי. סיבה שניה זו ריאקציה כימית שיכולה להתפתח בין שתי מתכות שונות לדוגמא ציפוי אבץ וחלקי פליז/נחושת יגרמו לריאקציה כימית אשר תכלה את אחד מהחלקים. לכן כמו בכל דבר רצוי להתיעץ קודם עם מומחה לפני שמבצעים טיפולים כימיים על כל סוג מתכת. ויש לחשוב על התוצאה לפני הביצוע כדי שלא להגיע למצב שהנזק עולה על התועלת. גם במקרה של הציפוי שעליו אתה מדבר עלול להיות שהחימום ישנה את תכונות הגריז הנמצא בלגר (וסביר להניח שזהו לגר סגור) ויגרום בעתיד נזק גדול יותר מהתועלת של מניעת החיכוך.וכמובן שהבלאי יהיה מהיר מאוד.
 

חץ הכסף

New member
גם אני לא ממהר להמליץ לכן כתבתי לאט

בזהירות ובתמציתיות, נסה לקרוא שוב את דברי ואם עדיין אינם עושים "שכל" שלח לי מסר. האם חימום מתכת ל 80 C יכול להכנס להגדרת טיפולים טרמיים ? לדעתי ולידיעתי ציפויים אלקטרוליטיים אינם יכולים ליצור סדקים בפלדות קשות או במתכות אחרות, לכל היותר הציפוי יאחה במידה כלשהי סדקים שהיו קיימים כבר קודם לציפוי. כתבתי שאת הציפוי יש להתאים לאפליקציה\ליישום ולכן גם לסוג המתכת. חימום גריז ל 80 C לא אמור לפגום בגריז אלא אם כוונתך למשחות סיכה משנות ה 60 המוקדמות. בכל אופן ככל הידוע לי במיסב Cutless אין גריז כלל והעסק עובד על יבש, או מי ים לכל היותר. "לאגר"?, כוונתך ל"קוג'ה-לאגר" ? שבגרמנית משמעותו קוג'ה=בית ו"לאגר" = כדור, ובסך הכל "בית כדורים" ובעברית - מיסב? בכל אופן דע לך כי למיסב סגור לא ניתן לעשות כל טיפול של החלפת או ריענון גריז, כשמו כן הוא - סגור! מה שכתבת בעניין זה טועה ומטעה. כעת שווה בנפשך 100 אנגסטרום עובי = להפחתת מקדם חיכוך בכ- 80 אחוזים!!! אין אף חומר סיכה שמסוגל ליצור או להתקרב בכלל למצב כזה. מיסבים וחומרי סיכה הם עניין לשירשור אחר לדעתי.
 

אילנא

New member
בחברה בה אני עובד, נעשה נסיון

מוצלח מאוד באוטובוסים, להכניס תוסף לשמן,התוסף מתוצרת חברה אמריקאית. רווחי הטיפולים המקובלים הם 35,000 ק"מ . בעיקבות הכנסת התוסף מנעו ממנוע האוטובוס טיפולים סדירים וכדי לנתר נזק, נלקחו כל10,000 ק"מ דגימות שמן ל3 מעבדות מדידה בינהן מעבדת קטרפילר. בדגימות השמן ניתן לקבוע ב100 אחוז את קצב בלאי המנוע. לאחר נסיע של כ175,000 ק"מ הופסק הניסוי בעקבות התערבותם של גורמים מטעם המשרד לאיכות הסביבה. בלאי המנוע המוכח בשלושת האוטובוסים היה נמוך בכ-25% מהממוצא וללא החלפת שמן כלל. החומר ניתן גם לשימוש דרך מע' הדלק. החומר אינו משפר מנוע בלוי, אלה רק מאט את בלייתו.
 

חץ הכסף

New member
מדוע בכלל איכות הסביבה התערבו כאן?

במשרד לאיכות הסביבה ישנם מספר אגפים, אחד מהם הוא האגף לאיכות האוויר ובתוכו מחלקה העוסקת בזיהום האוויר שמקורו בכלי רכב. מחלקה זו לא מתעסקת ומנסה לפקח על רכבים פרטיים, הפיקוח שלה מתרכז בחב' הסעה והובלה המעסיקות מספר גדול של כלי רכב כגון אוטובוסים, מיניבוסים, משאיות וכדומה שמופעלים בסולר. משרד זה לא אמור להתערב בשיקולים טכניים, מכניים או כלכליים של מנהלי ציי הרכב ואין זה מעניינם אם חברה בוחרת להשתמש בתוסף שמן כלשהו שהוכח לשביעות רצונה כי הוא חוסך להם בעלויות. בוודאי שלא היו צריכים להתערב במקרה שלכם בו אתם מפחיתים מאוד את קצב החלפת שמני המנוע באשר שמני מנוע משומשים מהווים סיכון קרצינוגני ידוע ומוכר וחלק ניכר מהם מזהם מי התהום וכד'. אני יכול להעלות בדעתי כי המשרד לאיכות הסביבה "עלה אליכם" בעניין של פליטות מזהמים חריגות בגזי הפליטה של רכביכם, גזים שבהרכבם היו תרכובות של גזי חנקן (NOx) ותרכובות גזי גופרית (SOx), כלור ומרכיבים ארומטיים וברמות חריגות. אם זה אכן היה המצב אצלכם, אני מניח שנעשה ניטור של כל הגורמים שהיו עשויים להשפיע לרעה על הרכב גזי הפליטה אצלכם ובדרך של אלימינציה והרחקת "גורמים" חדשים שנכנסו למנועיכם ועשויים היו להגביר את פליטת המזהמים, אלה הומלצו לסילוק ראשונים ומסיבה זו תוסף השמן הספציפי נאסר עליכם בשימוש. תוספי שמנים רבים מורכבים על בסיס של פרפינים מוכלרים (כלור) או "הלגנים" אחרים. בעוד ששמנים אלו ידועים ביכולתם ליצור קרום שימון עמיד מאוד בגזירה ולכאורה מטרתו למנוע שחיקה, הרי שבמקרים של אי החלפת שמנים לאורך זמן (175000 ק"מ) ה"הלוגן" נוטה להתפרק מהמולקולה הבסיסית שלו ולהתחבר לכל מיני יסודות הנמצאים בקרבתו, אחד מהם הוא מתכת המנוע ואז אתה מקבל קורוזיה במנוע. ההבט השלילי השני הוא כי בשרפתו בתא השריפה הוא נוטה להתחבר לגזים אחרים ונפלט מהמנוע כגז רעיל. מעניין לדעת אם סילוק התוסף הזה אצלכם פתר את הבעיה שבעטייה "המשרד איכות הסביבה" התערב בשיקוליכם הכלכליים?!
 

arik2000

New member
עדין טועה

הרשה לי לחדש לך כל ציפוי אלקטרוטליטי גורם לסדקים בפלדות בכלל ובפרט ככל שהפלדה קשה יותר מאחר ואטומי המימן משתלבים במולקולות הברזל וע"י כך נגרמים סדקים. את התופעה ניתן למנוע אם מחזיקים את החלקים בטמפרטורה של 180-200 מעלות צלסיוס לכמה שעות לפי קושי המתכת ועובי החלק תוכל לקרוא על כך בתקן ישראלי לציפוי אם הנושא מעניין אותך. הזמן הינו קריטי מאחר ופעולה זו צריכה להעשות מקסימום תוך שש שעות מתום תהליך הציפוי . נכון שלגר בעברית נשמע טוב יותר כמיסב אבל עדין לכולם ברור למה הכוונה. ואני דיברתי על מיסבים באופן כללי. לגבי הקטלס כפי שאמרו קודם הוא בד"כ עשוי מגומי אז ממש אינני מבין איזה ציפוי תרצה לעשות עליו ב80 מעלות. מאחר וגם גומי לא בדיוק אוהב חום.
 

חץ הכסף

New member
כל ציפוי אלקטרוליטי גורם לסדקים?

כל ציפוי אלקטרוליטי לא, האמת שלא ידעתי על תופעת הסדקים הזו, אם כך מדוע בכ"ז ממשיכים לצפות מתכות בשיטות מסורבלות הגורמות לסדקים מקרוסקופיים במתכת? ברור שאינני מתכוון לצפויים אלק' לגומי, כוונתי היתה לחלקי המתכת בלבד, כלומר הקטע של ציר המדחף וחלקי המיסב העשויים ברונזה או מתכת אחרת. 80 מעלות C עליהם אני מדבר הם המלצה להאצת התהליך, אך אפשר גם ב- 0 מעלות וגם מתחת ל- 0 אם זה מניח את דעתך. הרעיון המרכזי הוא הרבה פחות מסובך ואתן לך דוגמא: מקדח מתכת מצופה טיטניום ניטריד שפעל במחרטת CNC קדח 800 חורים בטרם החלפתו, לחילופין מקדח מתכת רגיל שנטבל בנוזל לדקה אחת בטמפ' החדר קדח 1500 קדחים בטרם החלפתו(באותה פלדה ואותם קדחים) . המקדח השלישי חומם לכ- 90 צלסיוס והוטבל בנוזל הציפוי לכדקה ומקדח זה קדח כ- 2500 קדחים בטרם החלפתו. איכות פני השטח בתוך הקדח היתה טובה בהרבה ממקדח הטיטניום ניטריד לכל אורך הדרך. ועוד דבר, התקן הישראלי או האמריקאי או הארופאי אינו מתייחס לנוזל הציפוי אליו אני מתייחס אלא לציפויים אלקטרוליטיים קונוונציונליים שיתרונותיהם עימם.
 
איןטעם לצפות את חלק המיסב

העשויים ברונזה כי הם סטטיים ואינם נוגעים בכל חלק נע. לגבי הציר במקום בו הוא נע בתוך המיסב, מה יותר חלק מה פחות מזיק לגומי בתוכו הוא מסתובב. נשאלת השאלה מה כלכלי יותר להחליף CUTLESS BEARING אחת לשנתיים בזמן האספנה או לצפות את הציר בציפוי האלקטרוליטי עליו אתה מדבר. נשמח לשמוע כאן תוצאות בעתיד
 

arik2000

New member
אתה צודק

אין הגיון כלכלי לבצע את כל המבצע הזה בשביל רק כדי להאריך את חיי הציר כי לרוב מחליפים פעם בשנתיים את הקטלס ובד"כ לא הציר נפגע אלא הקטלס. זו הסיבה שבגללה בונים אותו מפליז וגומי כדי שיהיה חלש יותר מציר הנירוסטה והוא ישחק ראשון.
 

arik2000

New member
תשובה

כל ציפוי אלטרוליטי על פלדה . הסדקים נוצרים בתהליך האלקטרוליזה ,יוני המימן החופשים נלכדים במולקולות הברזל וללא חימום ארוך לא משתחררים. כאשר בדרך זו הם גורמים לסדקים בין מולקולות הברזל והתוצאה ברזל מאוד פריך ושביר. ניתן למנוע את התופעה בקלות כאשר עוזרים להם לצאת בחימום. התהליך בסלנג נקרא "שיחרור מימן" לכן ממשיכים עדין לעבוד בציפויים כי אפשר לפתור את הבעיות בקלות לעומת תהליכים אחרים זה מתחרה במחיר. לגבי הקטלס לדעתי אין צורך בטיפול מיוחד מאחר ואין עליו מאמצים גדולים וגם מהירויות הסיבוב אינם כמו של מקדח ,וקירור המים מספיק בהחלט למנוע אאת כל השחיקה. אני גם מניח שהעלויות לפרק את הציר ולצפות אותו יהיו גבוהות בהרבה מאשר להחליף את הקטלס פעם בשנתיים כאשר מספינים לצרכים אחרים.
 

חץ הכסף

New member
גמרת אומר להקשיב רק לעצמך?

ואם תחליף את הקטלאס פעם בשש שנים ולא פעם בשנתיים? כך אתה מניח הנחות מוטעות לאורך כל השירשור הזה כך גם בעניין עלויות שאתה מעלה כאן, פשוט לא לעניין.
 

sailor1

New member
מאד מעניין.

האם ניתן לצפות מדחף בחומר כל שהוא (כדוגמאת "טפלון") שיצור משטח חלק עד כדי כך שה"ורנקלס" לא יוכל להדבק עליו? כמובן בלי לגרום לנזק אחר לחומר המדחף.
 

arik2000

New member
בעקרון כן

ניתן לצפות אותו בבדיל,רק מה לא בטוח שזה כלכלי ובריא לאיכות הסביבה.
 
לפני כמה זמן נעשה מחקר

אם אני לא טועה בחיפה שהוכיח כי צבעי הבדיל גורמים לחלזונות לשנות את מינם. האם מישהו יודע האם תוצאות המחקר כבר הובילו לאיסור שמוש בצבעי בדיל או שזה בדרך?
 

Alex33

New member
כן יש איסור כיום ברוב מדינות...

המערב, ומהשנה הקרובה, לא זוכר תאריך מדויק, גם בארץ. למעשה "טמבור" הפסיקה לייצר את קו צבעי האנטיפאולינג( המוצלח יש לציין) שלה TAMARIN עם בדיל.. לנו ליאכטונרים, זה אומר..יותר כסף ועבודה לשמור על הסירה.. אבל, אני בעד..בעיקר שלדעתי, הנוהג המקובל בארץ לשייף ולצבוע צבעים אלה ללא הגנה מתאימה , לעתים אולי רק סמלית, מסכנת אותנו הרבה לפני ש..נאכל את החלזונות , עם או בלי מוטציות ..
 
למעלה