אכן טיסת IFR
כשטייס IFR מקבל מרשה לגישת ראיה, הוא עדיין בטיסת IFR. הוא אמור לנווט עצמאית בהקפה ולנחות (גובה הקפה - על פי קטגוריית גישה A,B,C,D). הפקח חייב להעניק לו את ´עטיפת´ ה IFR שהוא זכאי לה (הפרדות טווח/גובה ממטוסים אחרים). אלא שבמקרה זה אחריות הטייס לשמור הפרדה מפני הקרקע/מכשולים. ניתן לאשר גישת ראיה בתנאי מז"א מסויימים ומעלה (VMC ובסיס ענן 500 ר´ מעל MVA). ניתן לאשר גישת ראיה אם לטייס יש קשר עין עם המסלול (FAA) או השדה (ICAO). או - אם יש לטייס קשר עין עם מטוס לפניו, המבצע גישה לאותו מסלול (אפילו אם הוא לא רואה את המסלול בזמן האישור). חוץ מזה - כשיש רצף מטוסים בגישה, גישת ראיה היא בד"כ ´ברוך´, היות שכל מטוס מבצע אותה לפי ראות עיניו - והמרווחים בין המטוסים משתנים (לרעה). זו הסיבה שבבן-גוריון אנחנו מסיימים ווקטור ומאשרים גישת ראיה, רק במקום בו לטייס יש מעט מאד ברירות איך להמשיך, ובעצם נשאר לו רק לפנות לצלע בסיס במקום בו נכון (מבחינת סדר המטוסים) שיפנה.