אנחנו גאים בך
ולכן השארנו לך קצת מקום לתגובה, שים לב שרונה רצתה לסגור את העניין הזה, ואנו בחירוק שיניים ( התותבות שלי ושל עלמה ) ביקשנו להשאירו עד שתצא השבת המלכה, ויואיל בטובו, רבינו הודפי להוסיף כמה מילות חוכמה ממוחו הקודח, והלט ידוע לכל שמר הודפי, מדבר דברי חוכמה ואינו מוציא מפיו דברח רכיל, אשר המה מזיקין לאדם. שבוע טוב לך ידידי המכובד. ואנא ממך ספר לנו חווית שליח ציבור, האם התרגשת, האם טעית חלילה בתפילה ומיד קיבלת מטר של תיקונים ותגובות, גם מאלו אשר שמיעתם אינה כבעבר, מה היו הפיוטים שפייטת ממרומי התיבה, ובאלו טעמים קראת בספר התורה. בטוחני שעברת את המבחן בהצלחה. ואכן יום גדול הוא להודפי בחוזרו מבית הכנסת, האישה המסורה, מיד ניגשת למלאכת הקודש והיא לקבל את פני בעלה בסבר םנים יפות, השולחן ערוך, מזוצן ומוכן לקראת, " אם תשיב משבת רגליך " הודפי כהרגלו מנשק הוא לזוגתו מברך גם את מאמ אסתר, והיא כדרכה בקודש, מחזירה לו צרורברכות אשר לבטח יספיקו לו לכל השבוע, פותח הוא בקידוש והיום משום מה קולו גבוה יותר, אולי עדיין בהרגשה של שליח ציבור אשר מתכוון הוא בתפילה וכל רצונו הוא, שכל מתפללי בית הכנסת ישמעו הם את התפילה הכנה היוצאת מפי החזן. לאחר הקידוש, נטילת ידיים וברכת המוציא, ניגש הוא לעונג שבת, והרי ידוע לכל שעונג שבת ללא אכילת דג אינו תענוג, במיוחד אם זהו הדג עם החמיסאת כהרגלם אחינו המקנססים, מפליג הוא בשבחה של ידיה של זוגתו שתחייה, ולמרות שגם בשבת שלפני כן ועוד לפני כן גם כן בירך אותה, מרגישה היא כאילו זו לה הפעם הראשונה שמקבלת היא מחמאה, אך תמיד כדרכם של המחמיאים מדגישים המה ש" הפעם באמת יצא משהו מיוחד " . ויש מאיתנו שאינו אוהב ואפילו רודף מחמאות, אוכל הוא את הדג, מתון מתון, וזאת על מנת להאריך את עונג השבת, קצת מזה וקצת מזה וידיו לא הניחו לאף מטעם לחמוק ממנו, והרי כל מטעם ותענוגו הוא, וידידינו רוצה הוא לזכות בעוד תענוג אחד ועוד אחד, מעביר את כל אלו בשתייה כוסית מחייא אשר הוכנה מראש עם עלי שומר ועוד מיני עלים אשר באים להשביח את טעמה של המחייא הפשוטה, ואנו לא שוכחים שביום שבת משתדלים אנו לטעום או לשתות רק את הדברים המעולים המיוחדים אשר הוכנו ונשמרים המה בקפידה רק לאוכלם ביום השבת. לאחר הסיבוב הראשון ידינו חייב לקיים את מצוות השינה והרי דרכם של מכבדי השבת הינה שינה, כפי שנאמר שינה בשבת תענוג, ואל לו לאיש להפריע את מנוחתו של ידידינו בשינה זו שהיא גם מצווה. יסלחו לי ידידיי כותב אני בהשפעתו הנהדרת והמתוקה של הסופר הענק, חיים סבתו ( בית דגושה ) וכעת אני מסיים את ספרו השלישי, " כעפעפי שחר ) סיפור פשוט על חייו של עזרא סימן טוב, איש פשוט ונעים הליכות אשר כל מאמציו ותכליתו הם קיום מצוות כדרכם של אבותיו הוא. רחוק אני כרחוק מזרח ממערב להגיע לדרגתו ואפילו להתקרב איליה לא אוכל, איככה אעשה זאת לא סופר אני ולא בן סופר, אך כן, קורא אני ובן קורא אני. תמו המילים מקווה שקראתם עד הסוף, ואם הצלחתם לעשות זאת, מודה אני לכם שהקדשתם מזמנכם לדברים פשוטים אלו. שבוע נהדר לכם ולבני משפחתכם. שולה ואלי פילו מאחלים.