Civilization
- פותח הנושא Grimsom
- פורסם בתאריך
מאה אחוז
אני רק מציין שהסרט סובל בנקודה זו מסתירה פנימית חריפה. למעשה, מסר חכם הרבה יותר היה שהגיבור יוצא אל העתיד החדש בידיים ריקות, כשהוא מאפשר לאנושות לעשות נסיון חדש בהקמתה של תרבות. התרבות היא כמובן מכלול שלם של התייחסויות, תפיסות, מנהגים וכולי. אינני חושב שאפשר למצות תרבות בשלושה ספרים.
אני רק מציין שהסרט סובל בנקודה זו מסתירה פנימית חריפה. למעשה, מסר חכם הרבה יותר היה שהגיבור יוצא אל העתיד החדש בידיים ריקות, כשהוא מאפשר לאנושות לעשות נסיון חדש בהקמתה של תרבות. התרבות היא כמובן מכלול שלם של התייחסויות, תפיסות, מנהגים וכולי. אינני חושב שאפשר למצות תרבות בשלושה ספרים.
ספרי לימוד: רפואה, היסטוריה ואומנות
תפיסת הרפואה והדת בתרבות: הרפואה, בדומה לדת, נתפסת כקובעת גורלות, בין חיים ומוות. תרבויות שבהם צמחו רופאי אליל, חיברו בין השתיים ומעמדם של אלה בוודאי היה גבוה. דווקא בחברה שבה אין רפואה, והאדם חסר אונים מול גורל שאין לו שום שליטה עליו, הרפואה יכולה לחולל שינוי: האדם מקבל שליטה (גדולה יחסית) בגורלו. הגישה של הרפואה גם היא חלק מהתרבות. הרפואה המערבית נוטה לחפש תרופות שמחליפות את תפקיד הגוף בריפוי בעוד שהרפואה הסינית נוטה לחפש תרופות שמחזקות את הגוף כדי שיבריא את עצמו. היום כשהטכנולוגיה התקדמה הרפואה המערבית דווקא אינה נתלית בתרופות פיזיולוגיות בלבד אלא בחיזוק נפש האדם, שזו גישה חדשה יחסית ויש אף רופאים הממליצים לחולים במחלות קשות ליטול תרופות אנטי דיכאוניות. הבחירה שלי היא שלושה ספרי לימוד: רפואה, היסטוריה ואומנות היסטוריה - כי היא לעולם חוזרת אומנות - כי יש משהו בחיים מעבר להישרדות. ההשראה אינה סותרת את ההישרדות ויכולה להתקיים בד בבד עם מלחמת ההישרדות ולתרום לנקודת ראייה שפויה וגבוהה יותר. מעין הצצה למה שיהיה בתום המלחמה הבלתי נמנעת (בהנחה שהם ירצו לעלות גבוה יותר בשרשרת המזון)
תפיסת הרפואה והדת בתרבות: הרפואה, בדומה לדת, נתפסת כקובעת גורלות, בין חיים ומוות. תרבויות שבהם צמחו רופאי אליל, חיברו בין השתיים ומעמדם של אלה בוודאי היה גבוה. דווקא בחברה שבה אין רפואה, והאדם חסר אונים מול גורל שאין לו שום שליטה עליו, הרפואה יכולה לחולל שינוי: האדם מקבל שליטה (גדולה יחסית) בגורלו. הגישה של הרפואה גם היא חלק מהתרבות. הרפואה המערבית נוטה לחפש תרופות שמחליפות את תפקיד הגוף בריפוי בעוד שהרפואה הסינית נוטה לחפש תרופות שמחזקות את הגוף כדי שיבריא את עצמו. היום כשהטכנולוגיה התקדמה הרפואה המערבית דווקא אינה נתלית בתרופות פיזיולוגיות בלבד אלא בחיזוק נפש האדם, שזו גישה חדשה יחסית ויש אף רופאים הממליצים לחולים במחלות קשות ליטול תרופות אנטי דיכאוניות. הבחירה שלי היא שלושה ספרי לימוד: רפואה, היסטוריה ואומנות היסטוריה - כי היא לעולם חוזרת אומנות - כי יש משהו בחיים מעבר להישרדות. ההשראה אינה סותרת את ההישרדות ויכולה להתקיים בד בבד עם מלחמת ההישרדות ולתרום לנקודת ראייה שפויה וגבוהה יותר. מעין הצצה למה שיהיה בתום המלחמה הבלתי נמנעת (בהנחה שהם ירצו לעלות גבוה יותר בשרשרת המזון)
מורשת טכנולוגית
השאלה היא, האם מה שאתה מבקש להעביר זו טכנולוגיה רפואית, או רעיונות העומדים בבסיס העיסוק האנושי הזה (קריאת התיגר על הטבע והגורל, סיוע לאחר - ובאופן ספציפי יותר, תפישה של האדם כמכונה, או כאורגניזם, או כנפש וגוף)? האם הטכנולוגיה היא המטרה, או שמא היא צינור להעברת ערכים?
השאלה היא, האם מה שאתה מבקש להעביר זו טכנולוגיה רפואית, או רעיונות העומדים בבסיס העיסוק האנושי הזה (קריאת התיגר על הטבע והגורל, סיוע לאחר - ובאופן ספציפי יותר, תפישה של האדם כמכונה, או כאורגניזם, או כנפש וגוף)? האם הטכנולוגיה היא המטרה, או שמא היא צינור להעברת ערכים?
הטכנולוגיה הרפואית היא שניהם
היא מטרה בפני עצמה, כי היא מדרגה אל החופש. השליטה בגורל מרחיבה את אפשרויות הבחירה, בניגוד למלחמת הישרדות שלא משאירה חופש לבחור בעיסוק או עניין אחר בחיים. היא גם אמצעי להעברת מסר רעיוני, האדם שואל וחוקר לגבי המהות שלו הפיזיולוגית והפסיכולוגית והקשר ביניהן. המידע מתועד ונשמר, עובר מאדם לאדם, מארץ לארץ ומדור לדור ועובר שיפורים. הרפואה היא אכן מעין מורשת טכנולוגית. לכן אני רואה את הרפואה כחלק חשוב בתרבות
היא מטרה בפני עצמה, כי היא מדרגה אל החופש. השליטה בגורל מרחיבה את אפשרויות הבחירה, בניגוד למלחמת הישרדות שלא משאירה חופש לבחור בעיסוק או עניין אחר בחיים. היא גם אמצעי להעברת מסר רעיוני, האדם שואל וחוקר לגבי המהות שלו הפיזיולוגית והפסיכולוגית והקשר ביניהן. המידע מתועד ונשמר, עובר מאדם לאדם, מארץ לארץ ומדור לדור ועובר שיפורים. הרפואה היא אכן מעין מורשת טכנולוגית. לכן אני רואה את הרפואה כחלק חשוב בתרבות
עוד דוגמה יפה לאתנוצנטריות המערבית.
למה המילה ציביליזציה הפכה להיות נרדפת לתוכן שכולל את שייקספיר, אפלטון וישו? אני בטוחה שהתרבות החדשה שהאנושות בעתיד יצרה היא לא פחות טובה מהתרבות שהייתה, פשוט מכיוון שאין שיקולים של טוב ורע כאשר משווים בין תרבויות ללא עוגן מסויים, ועוגן שכזה בטוח יהיה מוטה תרבותית בעיני אותו פרט משווה. חוץ מזה, בטוח נשארו בתרבות הזאת יהודים... אנחנו כמו ג'וקים, אנחנו לא נכחדים
למה המילה ציביליזציה הפכה להיות נרדפת לתוכן שכולל את שייקספיר, אפלטון וישו? אני בטוחה שהתרבות החדשה שהאנושות בעתיד יצרה היא לא פחות טובה מהתרבות שהייתה, פשוט מכיוון שאין שיקולים של טוב ורע כאשר משווים בין תרבויות ללא עוגן מסויים, ועוגן שכזה בטוח יהיה מוטה תרבותית בעיני אותו פרט משווה. חוץ מזה, בטוח נשארו בתרבות הזאת יהודים... אנחנו כמו ג'וקים, אנחנו לא נכחדים
האלוי ומורלוק
זהו, שבתרבות ההיא לא היו יהודים - לכן, היא אפריורית נחותה (או שמא דווקא עדיפה?) למעשה, תרבות העתיד שהסרט תיאר היתה דלה מאוד - בני האדם גודלו למטרות אכילה (יצורים שחיו מתחת לאדמה היו מאכלים אותם על מנת לאכול אותם לאחר מכן). כמובן שמדובר באתנוצנטריות מערבית - הסרט מבוסס על ספר של אנגלי יליד המאה ה-19. באשר לנו - היה אחד שבחר לקחת עמו את הקאמה-סוטרה.
זהו, שבתרבות ההיא לא היו יהודים - לכן, היא אפריורית נחותה (או שמא דווקא עדיפה?) למעשה, תרבות העתיד שהסרט תיאר היתה דלה מאוד - בני האדם גודלו למטרות אכילה (יצורים שחיו מתחת לאדמה היו מאכלים אותם על מנת לאכול אותם לאחר מכן). כמובן שמדובר באתנוצנטריות מערבית - הסרט מבוסס על ספר של אנגלי יליד המאה ה-19. באשר לנו - היה אחד שבחר לקחת עמו את הקאמה-סוטרה.
אה! אתה מדבר על הספר של ווילס?
לא זכור לי שהופיעו שם שלושה ספרים. זה חידוש של הסרט? בכל מקרה, גם המורלוקים, אם אני זוכרת טוב(קראתי אותו בגיל 12 או משהו), היו צאצאים של המין האנושי. וזה שהנוסע אהב יותר את האחרים, המתוקים והרכים, זאת בדיוק אתנוצנטריות. מה רע במורלוקים? היצורים השניים (האלוים קראת להם?) - זאת בעייה אבולוציונית שלהם שכל מה שהם עושים כל היום זה לרקוד. הם פשוט לא ישרדו. באמת נראה לך ששייקספיר זה מה שהיה עוזר להם? מבחינה ביולוגית, מבחינת התפתחות מוחית וכאלה, די ברור שהמורלוקים מקדימים אותם בהרבה. כלומר, מהבחינה הזאת, המורלוקים הם היורשים של המין האנושי. דמיון פיזי לא מצדיק הנחלת תרבות לא רלוונטית.
לא זכור לי שהופיעו שם שלושה ספרים. זה חידוש של הסרט? בכל מקרה, גם המורלוקים, אם אני זוכרת טוב(קראתי אותו בגיל 12 או משהו), היו צאצאים של המין האנושי. וזה שהנוסע אהב יותר את האחרים, המתוקים והרכים, זאת בדיוק אתנוצנטריות. מה רע במורלוקים? היצורים השניים (האלוים קראת להם?) - זאת בעייה אבולוציונית שלהם שכל מה שהם עושים כל היום זה לרקוד. הם פשוט לא ישרדו. באמת נראה לך ששייקספיר זה מה שהיה עוזר להם? מבחינה ביולוגית, מבחינת התפתחות מוחית וכאלה, די ברור שהמורלוקים מקדימים אותם בהרבה. כלומר, מהבחינה הזאת, המורלוקים הם היורשים של המין האנושי. דמיון פיזי לא מצדיק הנחלת תרבות לא רלוונטית.
הסערה
האם זה חידוש של הסרט? אין לי מושג - בבורותי כי רבה מעולם לא קראתי את הספר. אני לחלוטין מתבסס על הסרט. אהבת ההאלוי היא לחלוטין אתנוצנטריות - הוא לא רצה שהדומים לו יאכלו ע"י מפלצות מכוערות, ופשוט ירקדו ויאכלו כל היום. גם אני, אם יותר לי לבחור את יורשי האנושות, אני אעדיף את המפזזים ברינה, מאשר את הקוצרים האכזריים בדמעה. ולעניין הפיגור של ההאלוי - שייקספיר לחלוטין עשוי לעזור בחולי כזה, לדעתי. הוא מכניס כל מני רעיונות מוזרים לראש - תשוקות ותאוות, עולם רעיוני עשיר, את הרעיון של הנאצל והשפל - חומר מניע לפעולה. דווקא ספרי רפואה, לדעתי, לא יועילו לשכמותם.
האם זה חידוש של הסרט? אין לי מושג - בבורותי כי רבה מעולם לא קראתי את הספר. אני לחלוטין מתבסס על הסרט. אהבת ההאלוי היא לחלוטין אתנוצנטריות - הוא לא רצה שהדומים לו יאכלו ע"י מפלצות מכוערות, ופשוט ירקדו ויאכלו כל היום. גם אני, אם יותר לי לבחור את יורשי האנושות, אני אעדיף את המפזזים ברינה, מאשר את הקוצרים האכזריים בדמעה. ולעניין הפיגור של ההאלוי - שייקספיר לחלוטין עשוי לעזור בחולי כזה, לדעתי. הוא מכניס כל מני רעיונות מוזרים לראש - תשוקות ותאוות, עולם רעיוני עשיר, את הרעיון של הנאצל והשפל - חומר מניע לפעולה. דווקא ספרי רפואה, לדעתי, לא יועילו לשכמותם.
מדעים בימי הביניים
מהיכרותי עם ההגות והמדע הימי ביניימים באירופה המערבית ובארצות האיסלאם ופרס, התרשמותי היא שהם לא היו דוגמטיים. דוגמטיים היו הכנסיות הנוצריות וזרמים אסלמים קיצוניים, שלפעמים התנגדו למסקנות שנבעו מן העיסוק המדעי. מאז הגיעו לאירופה, הפיסיקה של אריסטו עמדה תחת ערעור מתמיד בדיון הסכולסטיים באוניברסיטאות. פשוט לא הצליחו למצוא שיטה טובה יותר שתסביר תופעות - על אף המגרעות הרבות שמצאו בזו של אריסטו. גם לפני כן אנו מוצאים נטייה לערער על אמונות מקובלות בקשר לטבע, כאשר הן מתנגשות עם התנסויות (למעשה, זהו עיקרון אריסטוטלי שהיה ידוע היטב בימה"ב). "הניסויים" של גלילאו שהפריכו את אריסטו היו תצפיותיו בטלסקופ - הוא היה הראשון לראות שגם לכוכבי לכת יש ירחים, מה שמערער במידה מסויימת את הפיסיקה האריסטוטלית (אני אומר במידה מסויימת, כי לדעתי, גם לכך אפשר היה למצוא פתרון במסגרת אריסטוטלית). בקופרניקוס עצמו אפשר לראות, במובן מסויים, ממשיך של אריסטו. האסטרונומיה הימי ביניימית שמרה על תמונת העולם הגיאוצנטרית של אריסטו, בשל חשיבותה לפיסיקה, אך ויתרה על העיקרון האריסטוטלי, לפיו הכוכבים נעים במעגלים מושלמים סביב כדור הארץ - זאת משום שתנועה מעגלית לא התיישבה עם תצפיות. שיפורים מתמידים עקב תצפיות יצרו מודל מפלצתי ומסובך, שחסר את היופי והפשטות של המודל המקורי, והוביל לחישובים מתמטיים מסובכים וארוכים. קופרניקוס העדיף לשוב למודל של תנועה מעגלית מושלמת, תוך אימוץ רעיון יווני אלטרנטיבי - שהשמש עומדת במרכז העולם. חישוביו לא היו מדוייקים יותר, אך לאין שיעור פשוטים יותר. הכתבים היווניים נתנו השראה לצמיחתן של תיאוריות מדעיות חדשות, שיכלו להסביר או לתאר תופעות שנצפו באופן טוב יותר. אני בטוח שהמדע של ימינו איננו מושלם. אני לא בטוח שבמאמצים לשפרו מיצינו את כל ההשראה המדעית שהחכמה היוונית מסוגלת לספק.
מהיכרותי עם ההגות והמדע הימי ביניימים באירופה המערבית ובארצות האיסלאם ופרס, התרשמותי היא שהם לא היו דוגמטיים. דוגמטיים היו הכנסיות הנוצריות וזרמים אסלמים קיצוניים, שלפעמים התנגדו למסקנות שנבעו מן העיסוק המדעי. מאז הגיעו לאירופה, הפיסיקה של אריסטו עמדה תחת ערעור מתמיד בדיון הסכולסטיים באוניברסיטאות. פשוט לא הצליחו למצוא שיטה טובה יותר שתסביר תופעות - על אף המגרעות הרבות שמצאו בזו של אריסטו. גם לפני כן אנו מוצאים נטייה לערער על אמונות מקובלות בקשר לטבע, כאשר הן מתנגשות עם התנסויות (למעשה, זהו עיקרון אריסטוטלי שהיה ידוע היטב בימה"ב). "הניסויים" של גלילאו שהפריכו את אריסטו היו תצפיותיו בטלסקופ - הוא היה הראשון לראות שגם לכוכבי לכת יש ירחים, מה שמערער במידה מסויימת את הפיסיקה האריסטוטלית (אני אומר במידה מסויימת, כי לדעתי, גם לכך אפשר היה למצוא פתרון במסגרת אריסטוטלית). בקופרניקוס עצמו אפשר לראות, במובן מסויים, ממשיך של אריסטו. האסטרונומיה הימי ביניימית שמרה על תמונת העולם הגיאוצנטרית של אריסטו, בשל חשיבותה לפיסיקה, אך ויתרה על העיקרון האריסטוטלי, לפיו הכוכבים נעים במעגלים מושלמים סביב כדור הארץ - זאת משום שתנועה מעגלית לא התיישבה עם תצפיות. שיפורים מתמידים עקב תצפיות יצרו מודל מפלצתי ומסובך, שחסר את היופי והפשטות של המודל המקורי, והוביל לחישובים מתמטיים מסובכים וארוכים. קופרניקוס העדיף לשוב למודל של תנועה מעגלית מושלמת, תוך אימוץ רעיון יווני אלטרנטיבי - שהשמש עומדת במרכז העולם. חישוביו לא היו מדוייקים יותר, אך לאין שיעור פשוטים יותר. הכתבים היווניים נתנו השראה לצמיחתן של תיאוריות מדעיות חדשות, שיכלו להסביר או לתאר תופעות שנצפו באופן טוב יותר. אני בטוח שהמדע של ימינו איננו מושלם. אני לא בטוח שבמאמצים לשפרו מיצינו את כל ההשראה המדעית שהחכמה היוונית מסוגלת לספק.
הפרדת הדת מהמד(ע)ינה
אני חושב שלעניין הדוגמטיות, ההפרדה בין האמונה הכנסייתית (או המוסלמית והיהודית) לעיסוק המדעי-פילוסופי מוצדקת על אף היות כל האינטלקטואלים האירופאים (למעט היהודים) בעלי מעמד כנסייתי. האוניברסטיאות (שהיו רובן כפופות לכנסיה מבחינה מנהלתית), ובמידה רבה גם בבתי הספר שליד הקתדרלות מהם התפתחו, היה מונהג חופש אקדמי יחסי (לא ללא מלחמות מפעם לפעם). כל עוד דעות לא יצאו מתחום הדיון המלומד ופלשו לפוליטיקה הכנסייתית, או הביאו לתופעות של כפירה המונית, ככלל לא היתה מניעה להשמיעם. זאת ועוד - אחת משיטות הלימוד הסכולסטיות, זו של הקוואסטיו, חייבה העלאת תיזות סותרות למחשבה המקובלת - וכך אנו מוצאים בימי הביניים תיזות אלטרנטיביות, של תנועת הארץ, שנותרו תלויות ללא הפרכה. כאשר הכנסיה היתה מגנה דעה מסויימת, לרוב נעשה הדבר לאחר עיון ולימוד מעמיק של אותן דיעות, דבר שחייב דיון רציני באלטרנטיבות פילוסופיות ומדעיות (רציני הרבה יותר מפמפלטים של מדענים בני ימנו, הפוסלים בקלות אולי רבה מדי אמונות טפלות למיניהן). כך, למשל, אחד הטקסטים המסכמים בצורה בהירה ביותר עמדות פילוסופיות של המאה ה- 13 היא רשימה מפורטת של תיזות אסורות שהוציא בישוף פריז ב- 1227 (אם אני לא טועה בתאריך). האמת הסופית אמנם היתה זו של הכנסיה. אך אמת זו לא היתה סופית כלל ועיקר, וחוסר במטפיזיקה כנסייתית סדורה עד המאה ה- 16 (רק אז אומצו באופן רשמי אספקטים מהמטפיסיקה של אריסטו, בתיווך של הוגים נוצרים, ע"י הכס הקדוש) אפשר חופש "מחקר" די גדול (רעיון הניסוי המבוקר הופיע מאוחר יותר, רק עם פרנסיס בייקון) . מעבר לכך, האמת של הכנסיה לא נתפשה תמיד כאמת היחידה, והתפתחו תפישות שדגלו בקיום אמת פילוסופית נפרדת בצידה (מעיין סכיזופרניה אינטלקטואלית - זו היתה עמדתם של האברואיסטים הלטניים של פריז, למשל). כך ניתן למצוא אנשים בעמדה כנסייתית בכירה, המבטאים עמדות שיוקעו לאחר מכן (בתחילת העת החדשה) ככפירות. ההבדל המרכזי, לדעתי, בין ימה"ב לתקופתנו הוא, אם כבר, מידת האלימות הפיזית שהיתה נהוגה בין אנשים - שלא פחתה גם כאשר היה מדובר במחלוקות אינטלקטואליות. כשכוח פיזי הוא דרך נפוצה לפתרון סכסוכים, אין להתפלא שאדם ידאג לכך שיריבו האקדמאי יירדף, רכושו יבזז וספריו ישרפו (ובכל המקרים שאני מכיר אפשר לאתר סכסוכים פוליטיים מאחורי גינויים אלימים של דעות). אלימות זו רק גברה ככל שהתגבר האיום על מעמדה של הכנסיה בתחילת העת החדשה, עם פרוץ הרפורמציה (יחד עם תופעות המוניות של שריפת מכשפות, למשל).
אני חושב שלעניין הדוגמטיות, ההפרדה בין האמונה הכנסייתית (או המוסלמית והיהודית) לעיסוק המדעי-פילוסופי מוצדקת על אף היות כל האינטלקטואלים האירופאים (למעט היהודים) בעלי מעמד כנסייתי. האוניברסטיאות (שהיו רובן כפופות לכנסיה מבחינה מנהלתית), ובמידה רבה גם בבתי הספר שליד הקתדרלות מהם התפתחו, היה מונהג חופש אקדמי יחסי (לא ללא מלחמות מפעם לפעם). כל עוד דעות לא יצאו מתחום הדיון המלומד ופלשו לפוליטיקה הכנסייתית, או הביאו לתופעות של כפירה המונית, ככלל לא היתה מניעה להשמיעם. זאת ועוד - אחת משיטות הלימוד הסכולסטיות, זו של הקוואסטיו, חייבה העלאת תיזות סותרות למחשבה המקובלת - וכך אנו מוצאים בימי הביניים תיזות אלטרנטיביות, של תנועת הארץ, שנותרו תלויות ללא הפרכה. כאשר הכנסיה היתה מגנה דעה מסויימת, לרוב נעשה הדבר לאחר עיון ולימוד מעמיק של אותן דיעות, דבר שחייב דיון רציני באלטרנטיבות פילוסופיות ומדעיות (רציני הרבה יותר מפמפלטים של מדענים בני ימנו, הפוסלים בקלות אולי רבה מדי אמונות טפלות למיניהן). כך, למשל, אחד הטקסטים המסכמים בצורה בהירה ביותר עמדות פילוסופיות של המאה ה- 13 היא רשימה מפורטת של תיזות אסורות שהוציא בישוף פריז ב- 1227 (אם אני לא טועה בתאריך). האמת הסופית אמנם היתה זו של הכנסיה. אך אמת זו לא היתה סופית כלל ועיקר, וחוסר במטפיזיקה כנסייתית סדורה עד המאה ה- 16 (רק אז אומצו באופן רשמי אספקטים מהמטפיסיקה של אריסטו, בתיווך של הוגים נוצרים, ע"י הכס הקדוש) אפשר חופש "מחקר" די גדול (רעיון הניסוי המבוקר הופיע מאוחר יותר, רק עם פרנסיס בייקון) . מעבר לכך, האמת של הכנסיה לא נתפשה תמיד כאמת היחידה, והתפתחו תפישות שדגלו בקיום אמת פילוסופית נפרדת בצידה (מעיין סכיזופרניה אינטלקטואלית - זו היתה עמדתם של האברואיסטים הלטניים של פריז, למשל). כך ניתן למצוא אנשים בעמדה כנסייתית בכירה, המבטאים עמדות שיוקעו לאחר מכן (בתחילת העת החדשה) ככפירות. ההבדל המרכזי, לדעתי, בין ימה"ב לתקופתנו הוא, אם כבר, מידת האלימות הפיזית שהיתה נהוגה בין אנשים - שלא פחתה גם כאשר היה מדובר במחלוקות אינטלקטואליות. כשכוח פיזי הוא דרך נפוצה לפתרון סכסוכים, אין להתפלא שאדם ידאג לכך שיריבו האקדמאי יירדף, רכושו יבזז וספריו ישרפו (ובכל המקרים שאני מכיר אפשר לאתר סכסוכים פוליטיים מאחורי גינויים אלימים של דעות). אלימות זו רק גברה ככל שהתגבר האיום על מעמדה של הכנסיה בתחילת העת החדשה, עם פרוץ הרפורמציה (יחד עם תופעות המוניות של שריפת מכשפות, למשל).
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.