עכשיו ריק מהורן זורק שחקנית לפרקט
במאמר שיופיע מחרתיים על מוזס מלון (ובשבוע שעבר קרל מלון) אני טוען שהפאור-פורוורדים (מוזס שיחק כם כסנטר וגם כפאוור, תלוי באיזו קבוצה) אני טוען שלמרות שמשקל וגובה האוכלוסיה צומחים כלפי מעלה בהתמדה, הסנטרים והפאוור פורוורדים כבר משנות ה-60 (!) היו גדולים יותר, חזקים יותר, אגרסיביים יותר, וקשים יותר. אני מזכיר כמה פאוור פורוורדים ששיחקו לפני 15 שנים: קרל מלון, צ'ארלס אוקלי, צ'ארלס בארקלי, ריק מהורן, הוראס גראנט, אנטוני מייסון, ואני מוסיף את ביל למבייר למרות שהיה "רשום" כסנטר, היה יותר פאור-פורוורד, והיו עוד - כולם גדולים, מלאי בשר, קשים, מפחידים, אוכלי אדם. מי יש לנו היום? איטריות ככריס בוש ודשון שנשימה אחת ממוזס היתה מעיפה אותם שני מטרים. אז מאחר ולעוזר המאמן של דטרויט ריק מהורן אין יותר גברים לאכול, הוא החליט אמש לזרוק את הדוגמנית היפהפיה של הלוס אנג'לס ספארקס, ליסה לסלי, לפארקט ולהיות שותף ל-MELEE בין שתי הקבוצות (לוס אנג'לס ניצחה 84-81). אני טוען שהמשחק אז היה הרבה יותר פיזי, הרבה יותר "גברי", ומשתתפיו היו פאור-פורוורדים כפי שכתוב בספר. היום נבחרת ארה"ב לא יכולה למצוא לה פאוור-פורוורד רציני לרפואה. מה דעתכם?