גועל נפש, לרוב
** מתחיל להתכונן למבול של צליבות לגבי כמה שאני טועה/לא מדייק/מוטה או סתם מפונק **
שאמוניקס היה היעד המערב אירופאי הראשון שלי אחרי שנים של גלישה בארה"ב וכל החופשה הזאת הייתה אכזבה גדולה:
- עמק שאמוני (יש כמה כמה אתרי סקי שמחוברים) נמצא בגובה בעייתי: של סביבות 850-1500 מטר כשאתרי הסקי נמצאים בסביבות ה-2000 מטר עד 4000 מטר, כשהממוצע בגסות זה 2500 מטר. זה גובה בעייתי - לרוב יש עננות קלה עד כבדה, סיכוי למשקעים וראות גרועה (SNOW BLINDNESS). מתוך 7 ימים שהייתי שם בסוף פברואר - תחילת מרץ, היה יום וחצי של שמיים כחולים. משיחות עם מקומיים, ככה זה רוב הזמן, אז זה משהו שכדאי לקחת בחשבון.
- יוקר: הכל יקר: אוכל, מלונות, סקי פס... לא ברור למה, אבל תצפה לפתוח את הארנק.
- לא נוח: אני רגיל להגיע לאתרי סקי, להחנות את האוטו 100 מטר מהמעלית, להתלבש באוטו ותוך כמה דקות להיות על השלג.
לא בשאמוני, אלא אם אתה גר ב- SKI IN SKI OUT. בשאמוני, זה הזדיינויות אינסופיות באוטובוסים ושאטלים צפופים, נסיעה של עד שעה לכיוון אחד, ואז עוד שעה של המתנה בתורות. כלומר, תצפה לבזבז לפחות שעתיים בבוקר על COMMUTE רק להגיע לאתר.
- איכות אנשים: זה כבר אינדיווידואלי, אבל זה אתר בצרפת מה שאומר שיהיו מלא צרפתים וסביר להניח מלא אנגלים (מכל הסוגים). בעיני מדובר על סוג האנשים שהם בין הדוחים והדושיים שפגשתי ששניהם סובלים מגישה מסריחה והתנהגות של שמוקים. זה כמובן אישי וסביר להניח שהם אומרים את אותו הדבר עלי, אבל בגדול, אחרי כמעט עשור בארה"ב כבר די קשה לי עם הפוזה הזאת, וכניראה שהרבה אמריקאיים מלידה מרגישים כמוני.
מה הטוב?
הגובה - כמה מהפסגות הן בגובה של כמעט 4K מטר, מה שאומר שלג טוב גם כשבאזורים התחתונים מגעיל. קח בחשבון שהצרפתים לוקחים את נושא הבטיחות בסופר כובד ראש ואתה תיראה מלא גולשים עמוסי ציוד מכף רגל עד הראש (אני לא רגיל לזה בארה"ב, או שאולי אני סתם סלאקר), והם מאוד ממליצים להצטייד לפני שגולשים באזורים הטובים באמת.
זהו. חוץ מכמה ראנים סבבה (AGUILLE DU MIDI, LOGNAN) לא נפלתי משום דבר ושמחתי כשזה נגמר.