cfs-עזרה!!!!!!!!

[אגמית 2]

cfs-עזרה!!!!!!!!

לאחרונה אובחנתי כחולה במחלה זו לאחר שסבלתי מהסימפטומים כמה חודשים רבים. אני עדיין בתהליך כל הבדיקות על מנת לשלול כל מחלה אחרת. בנתיים הרופאה נתנה לי כדורים בשם נבוקו ו.....פרוזק במינון נמוך אשר על פיה ,הפרוזאק עוזר בהפחתת סימפטומי המחלה. אני בת 46 ואחרי תקופה קשה שעברנו עם אחר הילדים שחלה באנורקסיה עם נטיה התאבדותית. עברנו בשלב זה את התקופה הקשה אך כנראה היא השפיעה יותר משחשבנו. האם לקחת את הפרוזאק והאם זה אמור לעזור . אני שואלת מפני שמקריאת ההיסטוריה של הפורום אף אחד לא לקח את הכדור . תודה אגמית

 

[mikiron]

פרוזאק והנפש הבריאה

אגמית יקרה אני בכלל נקלעתי לפורום הזה בזכות חברה שנכנסה לכאן לתת את השיתוף שלה על חווית הפיברומיאלגיה בחייה... הסיבה שאני "נדחפת" לדיון היא לא כי אני חויתי את ה"מחלה" בעצמי או כי אני מכירה מישהו בעולם שחולה במחלה הזו. הסיבה היא כי אני מכירה כמה אנשים (ובעיקר אישה אחת מאוד מסויימת) שקיבלה פרוזאק. זו תרופה קשה. זו תרופה איומה ! זו תרופה שגורמת לתלות. אני לא רוצה לקחת על עצמי אחריות בעניין הבריאות הנפשית שלך (כי הרי אנחנו לא מכירות בכלל) אבל לא נשמע לי שמישהי ש"חולה" (המרכאות כפולות ומכופלות - להסבר אנא פני לשיתוף של חברתי...) לא נשמע לי שמישהי שסובלת מתופעות פיזיולוגיות של תשישות שנובעות מהמקום שאותו היא בוחרת בחייה תצטרך לקחת על עצמה קבלת תרופה שכל מטרתה היא לדכא את התסמינים ולא באמת לטפל במשהו!!! אני מאותם אנשים שמאמינים שבכדי לרפא את הנפש צריך לאפשר לה מרחב ביטוי ולא לכלוא אותה בתוך כלא של תרופות מדכאות או מרימות או מעוררות או מרדימות או כל דבר אחר. הרפואה הקונבנציונלית - משום מה - לקחה על עצמה משימה: אנחנו לא נטפל בחולים ולא נטפל חס וחלילה במחלה - אנחנו נטפל בסימנים החיצוניים שלה. בנזלת (נייבש) בשיעול (נרכך) בדיכאון (כדור שממריץ) וכו' וכו'. אני באופן אישי (בלי להיות רופאה - אלא רק אדם שחי סביב אנשים שמתמודדים עם כל מיני מחלות) ממליצה לך לגשת חזרה אל הרופא שנתן לך את הפרוזאק ולהמליץ לו לקחת את התרופה הזו באופן אישי. נשמע לי שהוא זקוק לה יותר ממך.

 

[dorgad]

לאגמית ולמיקירון

לאגמית - ההחלטה הסופית אכן צריכה להיות שלך, כמו שכתבה כאן נאוה. קשה לקבל החלטה זו או אחרת, אך ייתכן שלא יהיה לך מנוס מלקבלה. מיקירון - את מציגה כאן גישה מאוד קיצונית ביחס לרפואה האלטרנטיבית. גם אם יש בביקורת שלך על הרפואה הקונבנציונלית אלמנטים המחוברים למציאות, הרי ששלילתה הקיצונית הנה מסוכנת. באשר לפרוזאק ודומיה - הספרות המקצועית וכן העיתונות מציגות אספקלריה רחבה של תגובות אינדיווידואליות לנטילתן. לא כל מי שמשתמש בהן יוצא נפסד מהשימוש. אני אפילו מכירה כאלה שאיכות חייהם/ן השתפרה מאוד בעקבות נטילתן. אני רוצה להיות מאוד זהירה בעניין זה, ולומר שאכן יש גם כאלה שיצאו נפסדים, והתאמת התרופה לאדם ולתסמיניו חייבת להיות ספציפית ותחת מעקב רפואי צמוד. וכעת אקח את תגובתך, מיקירון, לקיצוניות: האם תאמרי לחולי סרטן, שידוע מניסיון כי הטיפול הכימותרפי יכול להצילו ממוות, אל תיקח כי הטיפוך הורס מערכות ותהליכים בגופך? ובכן, אמי, למשל, והיא רק אחת מרבות, קיבלה טיפולים כימיים (נכון, קשים ואף הרסניים-חלקית), אבל היא לא רק חיה אלא גם התגברה בעזרת הטיפול על המחלה. ודוגמה נוספת: כבר קרהה שילדים מתו או חלו קשות משום שהוריהם התעקשו שלא לחסנם או להיעזר ברפואה הקונבנציונלית, וסיפקו להם סביבה "טבעונית". אגמית - מציעה לך לקרוא וללמוד את הנושא לעומק טרם שתחליטי אם ליטול את התרופות המוצעות לך. זכרי - בדר"כ ניתן לנסות אותן ולהחליט אם הן תורמות לך יותר משהן מזיקות, או להיפך, ולהפסיקן בהדרגה מבלי לפתח בהן תלות. גם בעניין זה יש להיצמד לפיקוח רפואי. דור

 

[mikiron]

סרטן ופסיכיאטריה

דור יקרה לצערי - לא לי את צריכה לספר על חולי סרטן וטיפולים כימוטרפיים. בדיוק אתמול נודע לנו כי אין יותר טיפולים כימוטרפיים שיכולים להינתן לאימנו. "מעתה..." - נאמר לנו אתמול - "יש לדאוג שיהיה לה נוח". אני ומשפחתי למודי ניסיון בכל מה שקשור לכימוטרפיה (אימי מתמודדת עם המחלה הארורה הזו כבר 20 שנה). אין מקום להשוואה בין פרוזאק כתרופה פסיכיאטרית לכימוטרפיה כתרופה המאריכה חיים (וגם ממוטטת אותם תוך כדי) לחולי סרטן. אין בדברי כל קיצוניות אלא רק זעקה ברורה לכל מי שאינו נותן לליבו,ביטנו ומוחו לעשות בחירה מודעת בנוגע לסוג הטיפול אותו הוא מקבל. גם לאגמית אני כותבת וגם לכל אדם אחר שקורא כאן את דברי - שימו את ליבכם ואת תחושות הבטן שלכם ביחד עם ההמלצות של הרופאים שלכם. לא תמיד (כך תגלו) תחושות הבטן שלכם והאמת שאתם תראו לנגד עיניכם יהיו תואמות להמלצות הרופאים. ו... ואז השאלה האם התחושה מה נכון עבורי היא חזקה כ"כ עד כדי שאני מסוגלת לאמר לרופא שלי (או של קרוב המשפחה שלי) שאני חושבת שהטיפול שלו הגוף שלי והנפש שלי זקוקים לו הוא אחר. בסופו של דבר אנחנו הרופאים הכי טובים של עצמנו את זה שוכחים להזכיר לנו.

לכולנו - יום מלא אהבה, חוסן ובחירות של הלב.

 

[מיצי קוץ]

לגבי פרוזאק !!!

אני מצטערת שלא ראיתי את ההודעה ברגע שנכתבה, כי אני, כן לקחתי פרוזאק אני מטופלת בתרופות נוגדות דיכאון כבר למעלה משנתיים. אני לא נכנסת לדיון שמתקיים כאן עים מיקי ורון כי לדעתי מקומו לא כאן. אני רק רוצה להרגיע את כל החוששים,[ולהצטרף לאמירתה של נאווה- רק את/ה יכולים להחליט מה לקחת או לא. אני כאן כדי לתת דעה אישית] אני מקבלת את התרופות הנ"לח משתי סיבות: 1. CFS 2.דיכאון [יש מי שמגדיר את הדיכאון כמשני למחלה. לא מעניין אותי מה קדם למה- יש לנו ביצה ותרנגולת והן שתיהן פה.] לי עוזרות התרופות האלה ומקילות עליי, בשתי המטרות שלהן. המחלה שלנו היא לא רק פיזית, לדעתי [לגבי זה יש כאן המון דיונים -ושוב בדיון של הביצה והתרנגולת.] בדבר אחד אני מסכימה עם מיקי/רון- יש מקום גם לתחושות הלב שלנו. כך למשל היה לי עם הויוקס.הרפאים שלי [כולם ויש בערך שלושה ] קשובים להתלבטיות שלי ועוזרים לי להחליט. לסיום- דעתי היא שיש מקום להתלבטות [לי לקח שנתיים להחליט] יש מקום להקשיב לעצמך, ויש מקום להתיעץ עם רופאים, יש מקום אולי לנסות את התרופה- פרוזאק בעיקר, היא הקלה ביותר נכון שיש סיכוי להתמכרות, אבל בשביל זה אנחנו במעקב רפואי. מקווה שעזרתי מיצי

 

[dorgad]

עם דברייך אלה אני מזדהה מאוד

את זעקתך מהבטן אני מבינה. את אבי ז"ל לקחה המלנומה, כך שאני יודעת בדיוק במה דברים אמורים. עדיין, צרם לי ששלחת את אגמית באופן כה בוטה לרופאה שלה, שהיא תיקח את הפרוזאק. מסכימה בהחלט שתרופות יש לקחת באופן מושכל ולא אוטומטית לפי הוראות הרופא. אני משתדלת בדר"כ לקרוא חומר על התרופה לפני שאני לוקחת אותה. אני מאחלת לאמך ולכל הסובבים אותה לעבור טוב ככל האפשר את מה שאתם עוברים. בסרט הזה הרי כבר הייתי. דור

 

[dorgad]

תגובתי הנ"ל מופנית למיקירון../images/Emo24.gif

 

[mikiron]

תודה

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

אף אחד לא רשאי לומר לך אם לקחת

תרופה או לא וגם לא באיזה מינון. חוקית - רק הרופא המטפל רשאי להתערב בפרמקולוגיה שלך. אבל... יש לך יכולת לקחת החלטות בעצמך! יש בפורום הרבה חומר על אופציות תזונתיות ואחרות. בררי עם הרופאה שלך, אם יש מקום לנסות משהו כזה. אם היא תומכת, פני למטפל מוסמך שמכיר את המחלה. עדיף ללכת מהקל אל הכבד. ותרופות פסיכיאטריות זה בהחלט כבד. ברוכה הבאה