פעילות גופנית - מחקים
תאור מחקר בתמיכת איגוד סיסטיק פיברוזיס בישראל תרומה נדיבה ותמיכה של איגוד ה- CF אפשרה את ביצועו של מחקר חשוב זה, ובמיוחד, הגב' שרה ברגר שנרתמה לנושא במלוא המרץ, ותרמה באופן נדיב ויוצא דופן למחקר הספורט. כך, יכולנו לצאת לדרך! מה הייתה מטרת המחקר? המטרה הייתה לבדוק באופן מדעי האם תכנית פעילות גופנית מסודרת וארוכת טווח תשפר את המצב הבריאותי של ילדים עם CF אשר אינם מבצעים בעצמם פעילות אירובית קבועה. בנוסף, רצינו לבדוק אם הדרכה ע"י מאמן אישי, 3 פעמים בשבוע, תשפר את ההתמדה בתכנית . חשבנו שאם נראה שיפור כזה, יהיה מוצדק להשקיע משאבים בעתיד בתמיכת פעילויות ספורט בקרב חולי CF. התוצאות: תפקודי הריאות הראו נטייה לשיפור לאחר תכנית האימון: 1FEV עלה מממוצע של 66% ל- 75% , וגם ניצול הרזרבה הנשימתית בזמן מבחן מאמץ ירד מ- 0.95 ל- 0.81 . שינויים אילו היו מעודדים מאד. מה שהשתנה באופן מובהק סטטיסטית היה רמת המדדים למצב דלקתי: רמת האינטרלוקין 8 ירדה, וגם אינטרלוקין 6 הראה נטיה לרדת לאחר תקופת הפעילות. מענין מאד שרמת ההורמון בשם "לפטין" עלה לאחר תקופת הפעילות, בצורה מובהקת. (ראה מסקנות בהמשך לגבי המשמעות של ממצא זה) לא היה שינוי במצב התזונתי (יחס המשקל לגובה - BMI ), בחוזק העצמות או במדדי הסיבולת לב-ריאה לאחר תקופת האימון לקבוצה כולה. יש לציין שבילדים אשר ביצעו את התכנית בצורה נמרצת, חל שיפור ניכר בסיבולת לב-ריאה. צריך לזכור ש- 15 ילדים זאת קבוצה קטנה, וכל שינוי, כגון אשפוז של ילד בגלל זיהום ריאתי, יכול לשנות את כל תוצאות הקבוצה. המסקנות: 1. כ- 40% מילדים ישראלים עם CF בין הגילאים 7-15 שנים מבצעים פעילות אירובית, פעמים או יותר בשבוע באופן מתמיד. מספר זה מעודד ביותר! 2. בקבוצת הילדים שהצליחו להתמיד בתכנית זו, היה שיפור מובהק ומעודד מאד במדדי דלקת (כגון אינטרלוקין 8 , 8-IL) אשר ידועים כמוגברים ב- CF. המחקר שלנו תומך בכך שפעילות גופנית מסודרת לאורך זמן משפרת את מערכת החיסון בחולי ה- CF, והתקווה היא שניתן למנוע את הנזק המתמשך ברקמת הריאה הנגרמת ממצב דלקתי. 3. העלייה בהפרשת לפטין בעקבות תכנית הספורט מעניינת במיוחד. ללפטין תפקידים חשובים בשמירה על מצב תזונתי טוב. לפטין מופרש מרקמת השומן בגוף ומאברים אחרים. תפקידים חדשים ומרובים של לפטין מתגלים במחקרים רק לאחרונה. בין היתר, חושבים שלפטין יכול לשפר גם את עמידות הגוף בפני זיהומים, ולשמש כגורם צמיחה וחיזוק עצמות. 4. הנטייה לשיפור בתפקודי הריאות והרזרבה הנשימתית וכך גם באיכות החיים, הם ממצאים חשובים. השיפור בסיבולת לב-ריאה באילו שהתמידו בתכנית, גם הוא חיובי מאד. 5. העובדה ש-15 ילדים ביצעו את התכנית במלואה מתוך 32 שהתחילו בה מצביעה על הקשיים בבניית תכניות לפעילות גופנית ארוכת טווח בילדים עם CF אשר אינם פעילים - אפילו בעזרת מאמן כושר אישי. יתכן ותכנית בצורה של חוגי ספורט בחברת ילדים נוספים תצליח יותר לאורך זמן. רוב הילדים עם CF יכולים להשתתף בחוגים רגילים בקהילה. אני (דר' חנה בלאו) שמחה לבשר לכם שמחקר זה נבחר להצגה בכנס הצפון אמריקאי באוקטובר 2003, דבר המעיד על חשיבות התוצאות ברמה הבנלאומית. שוב תודותינו לכל המשתתפים, לצוות, לתרומת איגוד ה- CF ולגברת שרה ברגר. מאת דר' חנה בלאו כמו כן : להלן קישור למחקר נוסף
התועלת בפעילות גופנית לילדים הלוקים במחלות בדרכי הנשימה
אגב........ "יסמין - Jasmine " הוא שם של צמח שמאוד אהוב עלי. לתינוקות רבות העניקו את השם הזה, אך לא רק להן. יש שמות משפחה "יסמין"? , מעניין, לא ממש בדקתי ב-144. יש גם שמות של רחובות וגנים וכן הלאה. אז תכלס, יסמין38 קרוב לליבי ובעל משמעות אישית, ולא מדובר באשה ששמה "יסמין" ומכאן ש-"38" אינו גיל של מישהי העונה לשם "יסמין". משהו אחרון: אני לי כל בעיה עם הגאים הגאות ויש לכבד כל אחר ואחת לפי נטיותיהם.