תחשוב על זה אחרת,
האם COC שבו הדמויות הן סופר גיבורים מעופפים ויורים קרני ליזר מהשחלות לא היה מפחיד יותר? ואם ה"חוקרים" הם קבוצה בדרכה בהסעה משותפת לאולימפיאדת הנכים? או אולי קשישים או ילדים רגילים סתם? יש משהו מאוד חסר אונים בלהיות אנושי. ערפדים הם סוג של סופר גיבורים במובן שבו הם מחריגים אותך מהמצב הזה. למעשה, אני די בטוח שזה חלק מהקסם של המשחק שלהם. האימה הקלאסית של איש הזאב שמתעורר בלילה ומגלה שעשה דבר מה נורא היא אימה אישית: הוא קטלני מאוד, אבל הוא מפחד ממשהו שנמצא בתוכו. "אימה אישית" היא לא אימה במובן של חרדה הישרדותית, ו-COC כולו חרדה משום שחרדה הישרדותית היא פשוט רגש חזק יותר (אם כי הרבה פחות מקורי). יש הרבה יתרונות וחסרונות למשחק אימה מסוג כזה, אבל מה שבטוח הוא שהוא הרבה יותר "אימתי".
האם COC שבו הדמויות הן סופר גיבורים מעופפים ויורים קרני ליזר מהשחלות לא היה מפחיד יותר? ואם ה"חוקרים" הם קבוצה בדרכה בהסעה משותפת לאולימפיאדת הנכים? או אולי קשישים או ילדים רגילים סתם? יש משהו מאוד חסר אונים בלהיות אנושי. ערפדים הם סוג של סופר גיבורים במובן שבו הם מחריגים אותך מהמצב הזה. למעשה, אני די בטוח שזה חלק מהקסם של המשחק שלהם. האימה הקלאסית של איש הזאב שמתעורר בלילה ומגלה שעשה דבר מה נורא היא אימה אישית: הוא קטלני מאוד, אבל הוא מפחד ממשהו שנמצא בתוכו. "אימה אישית" היא לא אימה במובן של חרדה הישרדותית, ו-COC כולו חרדה משום שחרדה הישרדותית היא פשוט רגש חזק יותר (אם כי הרבה פחות מקורי). יש הרבה יתרונות וחסרונות למשחק אימה מסוג כזה, אבל מה שבטוח הוא שהוא הרבה יותר "אימתי".