CA125

panda321

New member
CA125

לפני חודש וחצי עשיתי בדיקת CA125 והתוצאה היתה 81.3. לפני כמה ימים בדקתי שוב והתוצאה ירדה ל 5.5. האם ההבדל יכול להיות בגלל שאת הראשונה עשיתי ביום הראשון למחזור ואת השניה ביום השמיני למחזור? האם סביר שזריקת דקא (3.75) שהזרקתי שבועיים לפני הבדיקה השניה הורידה את התוצאה באופן כל כך דרמטי? בעקבות התוצאה הראשונה פסק הרופא שיש לי אנדומטריוזיס (זה מצטרף כמובן למספר סימפטומים נוספים שאופיניים לאנדומטריוזיס). האם לאור התוצאה השניה יתכן שאין לי את המחלה? ההסתברות שאני חולה באנדומטריוזיס חשובה לי לצורך קביעת הפרוטוקול המתאים ל IVF. המון תודה מראש למי שיודעת לענות.
 

נעמי 17

New member
יותר מסביר

שהדקא הוריד את רמת ה ca125 מה שאומר:1. שאת בדיכוי 2. שלפי המרקר זה אנדו אבל, שוב אנדו אפשר לזהות בוודאות רק בלפרסקופיה. במקרה הזה אני הייתי עוברת לפרסקופיה על ידי מומחים לאנדו לפני טיפול עתידי, ובודקת בCT את מצב החצצוצרות בכדי לראות אם לא כדי להסירן לפני הטיפול. הטיפולים מחמירים מאוד את מצב האנדו, לא היתי נכנסת להרפתקאה הזו בלי לדעת בוודאות מה המצב.
 

panda321

New member
לפרסקופיה

אני קצת מפחדת שהלפרסקופיה עצמה תגרום נזק. בינתיים צילום רחם היה תקין וכנראה שאין ציסטות מדאיגות בשחלות, אז אני מעדיפה כרגע לדחות את הלפרסקופיה. האם אני טועה?
 

נעמי 17

New member
אני האחרונה שרצה ללפרוסקופיה

אבל, אני אחרי טיפולים ולא מעוניינת בטיפולים יותר. הייתי ממליצה בחום לגשת להתייעצות, במרפאה בתה"ש ולקבל עוד חו"ד ממומחי פריון כדוגמת שולמן ושו"ת
 

טשומפי

New member
פרוטוקול ל - IVF

קודם כל מצויין שה - CA125 ירד ככה, זה מן הסתם בעקבות הדקא. מה שלא ברור לי הוא מדוע השאלה אם יש או אין אנדומטריוזיס משפיע על הפרוטוקול שתקבלי? נכון, לנשים עם אנד' מעדיפים לתת פרוטוקולים ארוכים, ומעדיפים לתת אותם אחרי דיכוי. לאור העובדה שקיבלת דקא ארוך, נראה כי ממילא תעברי פרוטוקול ארוך (השאלה אם תהיה או לא תהיה תקופת דיכוי לפני הטיפול). אבל, אין כאן אמת מוחלטת. מרבית מרופאי הפוריות מעדיפים להתחיל בכל מקרה עם פרוטוקול ארוך כל עוד המטופלת אינה מבוגרת (זה הפרוטוקול עם הכי הרבה ניסיון בשוק, ועם אחוזי הצלחה מדווחים גבוהים יותר). וממילא מטופלת שהטיפול הזה לא טוב עבורה (אחרי שמנסים - רואים אם הטיפול מוצלח או לא) יחליפו לה את הטיפול - בין אם אין לה אנדו' ובין אם לא. כל אחת מגיבה אחרת לסוגי טיפולים שונים, למרות שמנסים ללכת לפי הספר ולתת את הטיפול שתאורטית מתאים יותר לפי האבחנה, אנחנו לא תמיד מגיבות לפי הספר, ובסופו של דבר הדרך שבה יקבע איזה טיפול את צריכה לקבל צריך להיות מושפע סובייקטיבית לפי התגובות שלך לטיפול ולהשפעה האובייקטיבית (התאוריות איזה טיפול צריך לתת) יש השפעה אך היא אמורה להיות משנית. הסיכוי שעל הטיפול הראשון יתנו לך סטרואידים או כל תוספת טיפולית לא שגרתית אחרת (וזאת גם אם יש לך אנדו' מוכח בלפרוסקופיה) הוא מאוד לא סביר. והטיפולים הבאים (בתקווה שהן יהיו רק לילד הבא) יושפעו יותר ממסקנות הטיפול הנוכחי, מאשר מהשאלה מהו הגורם המוביל ל - IVF. מקווה שהייתי ברורה. בהצלחה טשומפי.
 

טשומפי

New member
אופסס

עכשיו ראיתי שקיבלת סטרואידים כבר בטיפול הראשון... באמת, אני לא ממש מבינה למה... גם אם בטוח יש לך אנדו' (אני מניחה שכן כי הסיפור נשמע כמו אנדו'), לא מוכח שאכן סטרואידים הם הטיפול המומלץ בכל מקרה. אין לי נסיון עם סטרואידים. מעולם לא לקחתי סטרואידים, ואני לא יודעת מה ההשפעה של סטרואידים במינון כזה (אני בטוחה שלרומיה יהיה יותר ניסיון), אבל בד"כ סטרואידים אינם תרופה שצריך לקחת בקלות ראש. אני הייתי מנסה קודם טיפול בלי ורואה אם אכן יש בכך צורך, שכן גם אם בוודאות מדובר באנדומטריוזיס לא בטוח שאת אכן צריכה סטרואידים (אני למשל דוגמא למקרה שבו אין צורך או תועלת בסטרואידים). מצד שני - זו אני וזו דעתי, לא יודעת מה הייתי עושה אם על הטיפול הראשון היו מציעים לי סטרואידים. מקווה שאוטוטו בנות שכבר התנסו יוכלו לחוות דעה יותר מבוססת. שוב בהצלחה. טשומפי.
 

panda321

New member
תודה על התשובות המושקעות ../images/Emo140.gif

לגבי השאלה למה האבחון משפיע על הפרוטוקול: בהתחלה הרופא רצה לתת לי דיכוי קצר, ורק אחרי שהגיעו תוצאות ה CA125 הוא החליט לשנות את הפרוטוקול לדיכוי ארוך. אני יודעת שזה הטיפול הכי טוב לאנדומטריוזיס אבל מבאס אותי שבחודש ההפסקה אני אהיה תחת דיכוי ולא אוכל לנסות "טיבעי", בעיקר משום שיש לי רירית דקה שלא מגיבה לאסטרוגן מתרופות, אז כנראה שלא יהיה סיכוי להחזרת מוקפאים. מהתשובה שלך למדתי שלפעמים נותנים דיכוי קצר למרות שיש אנדומטריוזיס - אז אולי בטיפולים הבאים (בתקווה שלא אצטרך) לא אצטרך לדלג על חודש. לגבי הסטרואידים - האמת שדי נבהלתי מזה בהתחלה. אחר כך קראתי ש 5 מ"ג נחשב למינון נמוך, אז אולי זה פחות נורא. כשהייתי אצלו והוא רשם לי את הפרדניזון עוד לא היה לי מושג מה זה, אז לא שאלתי אותו אם זה הכרחי. באילו מקרים יודעים מראש שאין צורך או תועלת בסטרואידים? המון תודה
 
לרוב פרוטוקלים במקרי אנדו'

הם ארוכים אך קיימים מקרים של פרוטוקולים קצרים ואפילו הריונות באמצעותם, לא זוכרת מי אבל כדאי לך לשאול בפורומים של אחרי.. לגבי הסטרואידים, לא יודעים, הם ניתנים כענין של לא יועיל לא יזיק.. יש מקרים שאכן מייחסים תועלת מסויימת לסטרואידים, אך יש מקרים שהם לא שינו דבר. אגב, מציעה לך מעכשיו להפסיק להתבאס מחודשי ההפסקה, הם חלק בלתי נפרד מה"עסק" ובמקרי אנדו' במיוחד הקשים, הם הופכים להפסקות ארוכות ארוכות בין טיפול לטיפול אפילו של שנה. שנה של דיכוי. וכמובן שיהיה בהצלחה
 

טשומפי

New member
דיכוי בין הטיפולים

אין ספק שדיכוי עם דקא ארוך הוא היעיל ביותר, אך הוא גם בעל השפעות חזקות יותר מגלולות או דקא קצר. בעיה נוספת איתו היא שניתן להעריך את התקופה בה הוא ישפיע, אך לא ניתן לחזות במדויק את משך השפעתו (וגם לא ניתן להפסיק את פעולתו לאחר שהוא כבר ניתן). אני אישית לא מסתדרת עם הדקא - משפיע עלי ממש לא טוב. הפתרון שאימצתי לעצמי - טיפול ארוך עם דקא קצר (הקושי - הזרקה יומית ותלות בקירור כי הזריקה צריכה להישמר בקירור), היתרונות - אפשר להאריך את הדיכוי או לעצור אותו בהתאם לשיקולים כאלו או אחרים. בין טיפול לטיפול - גלולות. החיסרון - לא תמיד מונעים דימום, דיכוי קל יותר. היתרון - השפעות לוואי פחותות יותר, ניתן להפסיק ללא השפעות לטווח ארוך (תלוי כמובן בגלולות). זה הפתרון שלי, לא יודעת אם הוא מומלץ לכל אחת כי אני כן לוקחת בו סיכונים, אבל זה מה שטוב לי. לגבי הפסקות - גם אני הייתי בדיכוי תקופה מאוד ארוכה - בהתחלה היה קשה להתרגל לרעיון, אח"כ היה קל להתרגל למחשבה של העדר מחזור, העדר טרטורים וקצת שקט... לגבי הסטרואידים - הייתי מבררת בדיוק מה תופעות הלוואי ומה הסיכונים ועם כל הנתונים מנסה לקבל החלטה מושכלת. שוב - בהצלחה טשומפי.
 
טשומפי ../images/Emo24.gif

דיפרלין לא דורש קירור ומקל על ההתמודדות עם הדקא. אפשר להזריק בכל מקום בלי להיגרר עם צידנית וקרחונים.. בהצלחה
 

טשומפי

New member
תודה על ההמלצה

עדיין לא נתקלתי בדיפרלין. זו זריקה יומית או ארוכת טווח? מה הכוונה במקל - מבחינת שימוש בבד או גם תופעות לוואי? תודה טשומפי.
 

טשומפי

New member
אם ככה...

אז נראה לי שאני אמשיך לדבוק במה שמוכר (better the devil you know), הקירור הוא מגבלה שאני מצליחה להתמודד איתה, ההורמונים - ההשפעה שלהם היא בעיה קצת יותר קשה. תודה בכל אופן
 

panda321

New member
תודה על התשובה

לגבי ההתרגלות להפסקות - זה קצת קשה בגילי המופלג (36). אם אני אצטרך לחכות שנה בין טיפול לטיפול זה עלול לגרום לכך שאאלץ לוותר על ילדים... טוב, אני אסתפק בכך שזה רק חודש הפסקה ולא יותר...
 

טשומפי

New member
נזכרתי בדבר

לארונה אני מפספסת יותר מדי... כעיקרון אפשר לבצע החזרת מוקפאים (במידה ויש מוקפאים) על בסיס הורמונלי בחודש שבו עדיין נמצאים בדיכוי מהדקא הארוך. לא יודעת עד כמה זה מקובל אבל לי הציעו לעשות זאת. לגבי הרירית - יכול להיות שדווקא תחת דיכוי כן תהיה השפעה של האסטרוגן על הרירית, מקווה שלא תצטרכי - אבל תזכרי את זה בתור אופציה. דרך אגב - איך את יודעת שהרירית לא מגיבה לאסטרוגן? כמה פעמים ניסית? לא תמיד מה שהיה הוא מה שיהיה...
 

panda321

New member
ניסיתי די הרבה, אני חושבת:

ניסיתי 3 חודשים אסטרופם, חודש פרוגינובה, 4 חודשים גונל F (חודשיים של גונל F היו במקביל לאסטרופם והפרוגינובה). אני לא יודעת אם זה נחשב להרבה נסיונות, אבל הרופא שלי כבר החליט שזה לא משפיע עלי והתיאש מלנסות. אני יודעת שניתן להחזיר מוקפאים בחודש של דיכוי, אבל במקרה שלי נראה לי שזה לא יעבוד בגלל הרירית העצלנית.
 

טשומפי

New member
מצטערת

ההבנה שלי ברירית סוררת מקבילה להבנה שלי בסטרואידים. אני מכירה בנות שהרירית לא הראתה התקדמות ורק במינון יחסית גבוה של אסטרוגן (4 כדורים ליום) ורק אחרי תקופה יחסית ארוכה (20-25 ימים) של אסטרוגן הרירית התחילה להתקדם. אני גם יודעת שאפשר לקחת אסטרוגן עד 35 ימים לפני שמתייאשים. השאלה מה עדיף - לנסות ולקחת בלי סוף אסטרוגן כדי שאולי תהיה החזרת מוקפאים או לקחת חודש חופש (גם אם כפוי) ולנסות ולנצל אותו למנוחה של הגוף והנפש (היום - אני בעד מנוחה, כנראה שמחר אני אהיה בעד נסיונות). חוץ מזה - זה ממש לא צריך לעניין אותך כי הרי את מתחילה טיפול והטיפול יצליח, חבל על המאמצים בלתכנן את הטיפול הבא. שהטיפול יעבור בקלות ובהצלחה.
 
למעלה