Bugbuster - חדשה אז תהיה עדין
"אתה יודע איזה יום היום?" "אני יודע, היום אנחנו מסכמים על מקום למחר. אבל לא עכשיו מתוקה. צריך לכעוס על מישהו במשרד קודם. לשחרר קצת לחץ. נדבר." וחצי קופסת סיגריות אחרי אני עדיין יושבת ומחכה ליד הטלפון. אולי יתקשר בדיוק כשארוץ לשירותים ואשתין במרץ כדי לחסוך זמן? ובדיוק איך שאגש למטבח להכין קפה ולא אהיה עם יד על השפופרת הטלפון יצלצל....אז התאפקתי והתייבשתי וחיכיתי. ואני עדיין מחכה. ואתה, בן זונה שכמותך, מטריף אותי לחשוב שאולי, רק אולי, מחר אפגוש בך שוב. אחרי כל כך הרבה ימים של בלי, ימים של אוננות אינטנסיבית עם תמונתך חרוטה במוחי, סוף סוף אוכל לגעת בדבר האמיתי ולגמור על אמת. כל כך הרבה פעמים אמרת לי שאתה רוצה לשמוע אותי. שאין דבר יותר מסעיר מלראות ולשמוע אותי גונחת ומתפתלת מתחתיך. מתמתחת ברגע השיא, רטובה ונוזלת ממני, ממך, ואז מתכווצת כמו עובר בין זרועותיך. בדממה. גונבת עוד דקה של "איתך" ממך. וכל כך הרבה פעמים כשאמרתי "בוא אלי עכשיו. אני רטובה ממחשבות עליך. זיין אותי כמו פעם. כמו הפעם האחת ההיא כשבטעות התנשקנו ונגררנו אל האסור המדהים הזה, בחושך בין כותלי בניין המשרדים ההוא...." ענית לי שעכשיו אי אפשר, וצריך לעשות סופר, לקחת את הכלב לטיול, לשטוף את האוטו ועוד מיליון תירוצים אחרים שרק גרמו לי לשנוא אותך יותר. לרצות אותך יותר. והיום, אם אצליח לשכנע אותך "רק קפה" למחר, אולי סוף סוף אמצא סיבה מספיק טובה לגלח את הרגליים ואת בית השחי.....ואת הכוס. חלק כמו של ילדה בת 12. כמו שביקשת לפני שנפגשנו פעם ראשונה. ואלבש את החוטיני בצבע האהוב עלי שקניתי עבורך, ושמעולם לא ראית, ואבשם שתי אצבעות בריח שלי. והפעם אולי גם תסניף. ואולי סוף סוף תבין שאין סיכוי לשתות רק קפה. שאני ואתה בעולם של דיסטנס לא יעבוד אף פעם. סלח לי שאני מתיימרת לדעת מה עובר בראשך אבל אתה רוצה לזיין אותי. רוצה אותי כמו שאף פעם לא חלמת שאתה יכול. לאכול אותי בביסים גדולים, ללקק כמו גלידה שנמסה בחום הקיץ, לשאוב אותי פנימה מכל חור אפשרי, להעלם עמוק בתוכי, בין רגלי, בחיי, להתמזג איתי טוטאלית. כשזיינת אותי, אז, אחרי, אמרת שאלוהים התכוון אלי כשברא את האשה. והאשה הזו היום חולמת עליך גומר עליה, בלי שום מחסום, בלי מעצורים. האשה הזו היום רוצה שתקח אותה ובלי יותר מדי פוצי מוצי תהפוך אותה ותכנס אליה מאחור. רוצה שתהיה פראי, שתדבר אליה בציווי – תתפשטי, תתכופפי, תמצצי, תאונני. רוצה אותך בחטף. קוויקי קצר כדי למלא מצברים. לא חתונה. רק זיון. כמה גברים היו מתים עבור אשה סקסית שתבקש זיון נטו. ואתה, משחק אותה כאילו באתי וביקשתי חלק מהירושה. עזוב אותך, באמת, רק חפוז אחד לדרך. בוא אלי, סגור את הדלת, דחוף חצי יד מתחת לחצאית, תטריף אותי שתי דקות ולך. לך אל החיים הסטנדרטים שלך ותשאיר אותי ככה עם הפנטזיה שלי, והכוס החלק והרטוב שלי, שלא יתייבש עד הפעם הבאה ש"נשתה קפה"....רק תבוא כבר....
"אתה יודע איזה יום היום?" "אני יודע, היום אנחנו מסכמים על מקום למחר. אבל לא עכשיו מתוקה. צריך לכעוס על מישהו במשרד קודם. לשחרר קצת לחץ. נדבר." וחצי קופסת סיגריות אחרי אני עדיין יושבת ומחכה ליד הטלפון. אולי יתקשר בדיוק כשארוץ לשירותים ואשתין במרץ כדי לחסוך זמן? ובדיוק איך שאגש למטבח להכין קפה ולא אהיה עם יד על השפופרת הטלפון יצלצל....אז התאפקתי והתייבשתי וחיכיתי. ואני עדיין מחכה. ואתה, בן זונה שכמותך, מטריף אותי לחשוב שאולי, רק אולי, מחר אפגוש בך שוב. אחרי כל כך הרבה ימים של בלי, ימים של אוננות אינטנסיבית עם תמונתך חרוטה במוחי, סוף סוף אוכל לגעת בדבר האמיתי ולגמור על אמת. כל כך הרבה פעמים אמרת לי שאתה רוצה לשמוע אותי. שאין דבר יותר מסעיר מלראות ולשמוע אותי גונחת ומתפתלת מתחתיך. מתמתחת ברגע השיא, רטובה ונוזלת ממני, ממך, ואז מתכווצת כמו עובר בין זרועותיך. בדממה. גונבת עוד דקה של "איתך" ממך. וכל כך הרבה פעמים כשאמרתי "בוא אלי עכשיו. אני רטובה ממחשבות עליך. זיין אותי כמו פעם. כמו הפעם האחת ההיא כשבטעות התנשקנו ונגררנו אל האסור המדהים הזה, בחושך בין כותלי בניין המשרדים ההוא...." ענית לי שעכשיו אי אפשר, וצריך לעשות סופר, לקחת את הכלב לטיול, לשטוף את האוטו ועוד מיליון תירוצים אחרים שרק גרמו לי לשנוא אותך יותר. לרצות אותך יותר. והיום, אם אצליח לשכנע אותך "רק קפה" למחר, אולי סוף סוף אמצא סיבה מספיק טובה לגלח את הרגליים ואת בית השחי.....ואת הכוס. חלק כמו של ילדה בת 12. כמו שביקשת לפני שנפגשנו פעם ראשונה. ואלבש את החוטיני בצבע האהוב עלי שקניתי עבורך, ושמעולם לא ראית, ואבשם שתי אצבעות בריח שלי. והפעם אולי גם תסניף. ואולי סוף סוף תבין שאין סיכוי לשתות רק קפה. שאני ואתה בעולם של דיסטנס לא יעבוד אף פעם. סלח לי שאני מתיימרת לדעת מה עובר בראשך אבל אתה רוצה לזיין אותי. רוצה אותי כמו שאף פעם לא חלמת שאתה יכול. לאכול אותי בביסים גדולים, ללקק כמו גלידה שנמסה בחום הקיץ, לשאוב אותי פנימה מכל חור אפשרי, להעלם עמוק בתוכי, בין רגלי, בחיי, להתמזג איתי טוטאלית. כשזיינת אותי, אז, אחרי, אמרת שאלוהים התכוון אלי כשברא את האשה. והאשה הזו היום חולמת עליך גומר עליה, בלי שום מחסום, בלי מעצורים. האשה הזו היום רוצה שתקח אותה ובלי יותר מדי פוצי מוצי תהפוך אותה ותכנס אליה מאחור. רוצה שתהיה פראי, שתדבר אליה בציווי – תתפשטי, תתכופפי, תמצצי, תאונני. רוצה אותך בחטף. קוויקי קצר כדי למלא מצברים. לא חתונה. רק זיון. כמה גברים היו מתים עבור אשה סקסית שתבקש זיון נטו. ואתה, משחק אותה כאילו באתי וביקשתי חלק מהירושה. עזוב אותך, באמת, רק חפוז אחד לדרך. בוא אלי, סגור את הדלת, דחוף חצי יד מתחת לחצאית, תטריף אותי שתי דקות ולך. לך אל החיים הסטנדרטים שלך ותשאיר אותי ככה עם הפנטזיה שלי, והכוס החלק והרטוב שלי, שלא יתייבש עד הפעם הבאה ש"נשתה קפה"....רק תבוא כבר....
