תוספת\הבהרה:
OH-, הידרוקסיד, הוא בסיסי מכיוון שהוא יכול לקשור לקבלת התרכובת היחסית יציבה - מים. המינוס על ההידרוקסיד יציב יחסית כיוון שהוא יושב על חמצן אלקטרונגטיבי, ועם זאת, בתנאים מתאימים (חומציים) תתרחש סתירה שלו לקבלת מים, לא טעונים ולכן יציבים יותר בסך הכל. OH, הידרוקסיל הקשור ל X, הלוגן כלשהוא, בקבלת פרוטון יהפוך למים ו"הלוגניום", על פניו. לא ניכנס לכך שלעתים יש תוצרי ביניים עם שכאלה, עם X+, אבל יותר סביר (יותר עדיף קינטית) לאבד פרוטון מההידרוקסיל, לקבלת אניון יציב יחסית: כזה שהמטען שלו מפוזר על פני החמצן וכן על ההלוגן הפולריזבילי (=יותר קל לו לקבל מטען כי הנפח שלו גדול יחסית, דבר המגדיל את יציבות המטען).