Brad Mehldau

[norm1]

Brad Mehldau

מה אתם חושבים על האלבום שלו places

 

[Harleydude]

דווקא את פלייסס

לא שמעתי, עם איזה נגנים זה?

 

[scooby4]

חלק מהאלבום עם הטריו, חלק בסולו

יש שם לחנים מצוינים ("לוס אנג'לס" למשל), ומה שהוא עושה בסולו שלו זה אמנם דברים לא מורכבים מדי (למרות יד שמאל פעילה נדירה), אבל הם יפים ונשמעים מעולה. הבעיה מבחינתי באלבום היא שחלק מהלחנים שם ממוצעים יחסית למה שמלדאו יכול לעשות (אם שמעת אלבומים שלו כמו Songs או Art of the Trio: Vol. 1, תבין על מה אני לפחות ציפיתי ממנו) והסולואים של מלדאו, ובכלל הדינמיקה שיש בין שלושתם היא מאוד "מסורסת"... הרי זה ברור שבאולפן הקלטות יש אנרגיה שונה לחלוטין מאשר בהופעה (Art of the Trio: Vol. 2, 4, 5), אבל האלבום, וכנראה זאת הייתה כוונת המשורר, מאוד רגוע, ולכן גם לא מייצג כל כך את הצד הטוב של מלדאו- מבחינת הרעיונות שלו, הסולואים שלו. "Anything Goes", האלבום האחרון של הטריו (2004) עוד איכשהו כן מייצג את כל היתרונות שיש בטריו שלו- למרות שהוא הוקלט באולפן (האלבום מומלץ, בכל אופן). חוץ מזה, למה אתה מקשיב לאלבום ישן? מלדאו מאוד התפתח מ- 94 עד עכשיו, ושווה לשמוע את העבודות היותר אחרונות שלו, ובעיקר בהופעות מ-2001 עד עתה (Art of the Trio Vol. 5, וכמה בוטלגים שלו שאפשר למצוא באינטרנט- לדוגמה, הופעה במועדון ה"בימהוס" באמסטרדם- חלק ראשון וחלק שני).

 

[Harleydude]

בחיים אני לא אשכח

איך ראיתי אותו עם ג'ושוע רדמן, קורט רוזנווינקל, לארי גרנדריר ועלי ג'קסון... אבל אם כבר מלדו (שמעתי חלק גדול מהדיסקים של ארט אופ דה טריו) אז בהופעה הוא נתן איזה קטע סולו... זה היה מין משחק כזה של מרווחים שהוא ניגן מרווחים מאוד גדולים ויצר אווירה כזאת של ספייס... משהו לא ממש "ג'אזי" במובן הישן... אפילו הייתי אומר טיפ טיפה הולך לקלאסי אולי... בכל מקרה משהו מאוד מאוד מיוחד ויפה.. לראות אותו בלייב ככה מנגן על הפסנתר זו אחת ה-חוויות.

 

[norm1]

האלבום הוא מ-2000..

הנגנים הם בס Larry Grenadier תופים Jorge Rossy

 

[scooby4]

אני הלכתי להופעה בת"א

ואני עדיין לא מבין: מי החליט שבראד יישב עם הגב לקהל(?).

 

[mr oysterhead]

קשר עין כנראה ../images/Emo13.gif

יש לו את הנטייה המוזרה הזאת להטות את הראש ימינה בזמן שהוא מנגן.. זאת יכולה להיות התשובה. וגם אני רוצה לחזק את דבריכם, אכן הופעה מעולה.

 

[Harleydude]

דווקא אני זוכר

שהוא ישב עם הצד כזה לא בדיוק עם הגב אני זוכר באו כמה חבר'ה שהיו להם מקומות שמהם רואים את הגב שלו והם אמרו שהם בהזמנה ביקשו לשבת מולו - הזמנה ספיישל. והתווכחו איזה שעה עם הבחור שם. וואללה מעניין שהרבה מהפורום היו שם... באמת אחת ה-הופעות. רק חבל שעם כל הכבוד לזאפה כל העניין של ארגון המקומות היה לא משהו בכלל, אני אישית עמדתי כל ההופעה (לא שהיה לי איכפת מצידי להיתלות מהתקרה) אבל עדיין.

 

[mr oysterhead]

מהסיבה הפשוטה

שאני הייתי בהופעה במשכן...

 

[scooby4]

א' כל, זאת לא נטייה "מוזרה"

כל אחד והאקט שלו. ב' כל, עדיין- הורדתי כמה הופעות שלו עם הטריו בוידאו ובאף אחת מהן (במוקדמות יותר ובמאוחרות יותר) הוא לא היה עם הגב לקהל. בכלל, אני לא בטוח שמהזווית שהוא היה נמצא בה, הוא ראה יותר טוב את הנגנים- סביר להניח שהוא ראה אותם אפילו פחות טוב. אבל אי אפשר לדעת, אולי בעצם הוא רצה לנסות לנגן בקבוצה בלי ליצור קשר עין בכלל. בן אדם מתוסבך.

 

[locnar]

כל מה שנגע בו הפך לזהב

אישית, האהוב ביותר שלו עלי הוא "איליג'איק סייקל" בו לדעתי הגיע לשיא האקספרסיביות. מאוד מומלץ גם הביצוע המדהים שלו ל"קאונטדאון". ראיתי אותו באילת ב-99 עם הטריו, וזו אחת ההופעות המוצלחות לדעתי שהיו בפסטיבל לדורותיו. פט מת'יני אמר שבראד הוא "הדבר הכי מקורי וחדשני שקרה על פסנתר מאז הנקוק". לדעתי הוא צודק, עם סופרים גם את לייל מייס.