Bone Thugs-N-Harmony : Strength and Loyalty

Bone Thugs-N-Harmony : Strength and Loyalty

אלבום: Bone Thugs-N-Harmony : Strength and Loyalty תאריך יציאה: 8.5.07 טראקים: 14 אורך: 58 דקות ו48 שניות אפשר לצפות שהרכב כמו Bone Thugs N Harmony, שעושה מוזיקה כבר שנים ארוכות(מאד),זכה בגראמי וזכה בפרסים נוספים יוכל להגיד שכבש כל שיא ועבר כל פסגה. אך כעת משוכה חדשה ניצבת לפניו, שלושת החברים המשתתפים באלבום יצטרכו להתגבר על חסרונו של Bizzy Bone, שלדעת רבים היה הראפר דומיננטי בהרכב, לאחר עזיבתו ועל חסרונו של Flesh N Bone בגלל שמרצה מאסר בכלא. האלבום נפתח בשיר "Flow Motion" ובלי הכנה מוקדמת חברי ההרכב מוכיחים פעם נוספת שהליריקה שלהם בכלל לא רעה, אבל ישנה סיבה מדוע הם ידועים דווקא בגלל הפלואו שלהם. הזרימה המהירה שלהם כבר בטראק הראשון לדעתי קצת "מוקדמת מדי" ומקשה את ההתחברות הראשונית לדיסק. אדם המאזין לראשונה להרכב וודאי פשוט יישאר עם פה פעור. עוד לא נרגענו מהטראק הקודם, והנה מגיע "Bump In The Trunk". על ביט פשוט ענק מתארח Swizz Beatz והחבר'ה יוצאים נגד הראפ העכשווי: "Gotta choose what i listen too Cause it ain't got much that i'm feelin ooh". (Wish Bone) אירוני, הביקורת העיקרית כלפי האלבום היא שההרכב מנסה לנצל את שארית ההכרה הציבורית שקיבל בשנים הגדולות שלו. לשם כך, רוככו את החומרים והפכו לנגישים יותר למדיה ולקהל הרחב. לדעתי זה טבעי שההרכב יתרכך עם השנים ובמיוחד לאור השינויים במוזיקה כיום, אבל להגיד שהם התמסחרו זה פשוט לעשות להם אבל. ההוכחה לכך היא הסינגל "I Tried"(טראק 4) שנוגע בקשיי היום-יום ומהווה קונטרה מושלמת לסינגלים המקפיצים והשמחים מאלבומי הראפ האחרונים. בפזמון ובהפקה מתארח Akon,הדבר ה-חם של התעשייה כיום. למרות האנטי שפיתחתי נגדו, כמו על כל זמר מינסטריים בסדר גודל כזה, אני מתקשה לומר מילה אחת רעה עליו ועל השיר הזה בכלל - מדהים. השיר הייחודי ביותר באלבום הנו כנראה Order My Steps(Dear Lord) - טראק 7. BNTH שוב מראים שהם לא מפחדים לגעת בנושאים כבדים ורציניים. הפתיח לשיר הנו ציטוט תנכ"י של ספר ירמיהו בו ישנה טענה שכל אדם חוטא וישנה בקשה מה' לא לשפוט את האדם בעת כעס כדי לא להחמיר עמו. לאחר שהוכנה האווירה המושלמת, BNTH מספרים על ההתרחקות מן הדת. בשיר אפשר להרגיש כיצד חברי ההרכב "נקרעים" בין הרצון ללכת בדרך ה' מול הפיתויים הרבים. בפזמון מתארחת הזמרת Yolanda Adams ומשלימה את השיר לפשוט ענק. לקראת סוף האלבום ההרכב נותן מעצמו אפילו יותר [אם זה אפשרי...]. זה מתחיל ב-"So Good So Right"(טראק 12) שלדעתי היה יכול להיות טראק ראשון מושלם. ההרגשה בשיר היא "הנה הם חזרו" וזה כי הם מדברים על הקשיים שעברו כהרכב: הפרידה מBizzy Bone , הכליאה של Flesh-N-Bone וכ'ו וכ'ו. הרמה הגבוהה נמשכת גם בשיר "Sounds The Same" שמשלב ביצוע מרגש יחד עם ליריקה שמדברת על המאבק לצאת מן השכונות השחורות. לבסוף בטראק האחרון חוזר Akon ומתארח נפלא פעם נוספת בשיר "Never Forget Me". השיר הזה הוא האהוב עלי באלבום. ההרכב מבקש שיזכרו את שמו כדי שלא ישכחו אותו לעולם. הביט פשוט נותן הרגשה שמדובר בקלאסיקה לכל דבר. כל זאת יחד עם הליריקה הכנה, שבין היתר מזכירה את Eazy-E שבזכותו פרץ ההרכב, מסיים נהדר את האלבום ומשאיר המון המון טעם של עוד. לסיכום, לדעתי מדובר באלבום ענק עם פוטנציאל לאלבום הראפ הטוב בשנת 2007. למאזינים הוותיקים של ההרכב בולט חסרונם של Flesh N Bone ובעיקר של Bizzy Bone, אך בשורה התחתונה השירים כן מגוונים מספיק ולכן אני מאד ממליץ לתת לו הזדמנות. הכתבה נכתבה במקור לאתר HHB: http://hhb.co.il/modules.php?name=Reviews2&rop=showcontent&id=8
 
מהההההההההההה???????????

אחד האלבומים המיותרים של השנה ! אם כל החיבה שלי ללהקה המצויינת הזו וההתלהבות המיותרת שלי לקראת האלבום הזה . קניתי אותו ביום היציאה שלו והתאכזבתי עד עמקי נשמתי מכל האלבום הזה . לפי דעתי החיבור עם swizz beats יכול להיות כרעיון שיווקי נחמד אולי ,אבל הוא פוגע בייחודיות של הלהקה הזו שגרמה לי ולעוד רבים כמוני להתאהב בהם . קיוויתי למצוא הפקות של u-neek ,אבל לא היו ואני חושב שכאן מתחילה הבעיה . המפיק אשר החיבור איתו הביא לשירים בלתי נשכחים ,נשכח ע"י הלהקה כמו הלהיטים שלו. לא הייתי ממליץ לקנות . יש דברים יותר טובים עכשיו בחנויות jazz mattazz vol.4 pharaohe monch-the desire
 

Poetic Death

New member
אהבתי את הכתיבה, לא יצא לי לשמוע את הדיסק

חייב לפרגן להרכב מבחינה מלודית - יש להם את זה, וזה מאוד חסר בהיפ הופ של היום, בטח שבמיינסטרים.
 

kapoya

New member
אחלה דיסק

FLESH BONE היא החולייה החסרה ביותר בלהקה, מאז שהוא נכנס לכלא זה כבר לא מה שהיה בדיסק הראשון והשני (כדאי גם לנסות להשיג את הדיסק סולו שלו). אלבום נחמד, יש למה לצפות באלבום הבא.
 
יש הרגשה של מיצוי

בהחלט מפתיע שעקון הוציא 2 פזמונים נסבלים וכל הכבוד לו על זה. אבל הת'אגז נשמעים כאילו הם איבדו את הכיוון המוסיקלי שלהם... פאק סוויז ביטס, תחזירו את די ג'יי יוניק לאלתר! וגם את ביזי
 
מאד פשוט העניין...

הניתוק עם דיג'יי יו ניק מיותר לגמרי מה שגרם להם לפזול לסאונד אחר שלא מה שהורגלנו ל"סאונד של בון", כי תכלס היה להם סאונד הרמוני יותר...ופה העניין נכנס לגביי ביזי בון האחראי על ההרמוניה בשירים של הקבוצה, הוא היה דומיננטי בקול שלו מבחינת הפזמונים וההרמוניה המשתלבת עם הפלואו במשך כל השיר...(Notorious Thugs (ft.Biggie) ועוד הרבה שירים דומים זה למה חבל מה שקרה בינהם, חבל הפירוק ביף מיותר....אבל אין מה לעשות קורה גם לטובים ביותר... מה שכן בון יישארו בון, רק בתקווה שflesh ייצא סוף סוף הם יעשו איחוד עצבני...ובע"ה הופעה כאן בארץ הקודש...
 
לא שמעתי ת'אלבום עדיין אבל שמחתי לדעת

שהבון חוזרים למיינסטרים וחזק, הגיע הזמן, זה היה מעצבן שהם היו בתרדמת כזאת והוציאו פה ושם אלבומים מחופפים. זה הרכב באמת נדיר לדעתי שיש לו ערימה של שירים מעולים. ההרכב החרוש ביותר אצלי פעם.
 
למעלה