מסכים, גם דמיונות נחווים באופן ישיר
אולי השאלה היא "באיזו צורה זה נחווה".
כשאתה למשל מתרגל מדיטציה, אתה מתנסה ב"מוחלט" באופן ישיר.
באותו הרגע, אתה ממש חווה את המקום הזה.
אין כאן "אמונה" בדמיון זה או אחר - יש כאן חוויה.
לעומת זאת, כשאתה אומר "התרגול יביא אותי להארה", אתה מתאר דמיון מחשבתי.
אתה מאמין למחשבה כלשהי שעלתה בך לגבי "תוצאות התרגול".
יכול מאוד להיות שזו אמונה מוצדקת, ושיש לה "ראיות תומכות" רבות.
אבל בחוויה שלך, היום, בשנייה הזו, אותה "הארה" היא מצב מדומיין בלבד.
בניגוד ל"מוחלט" שהוא חוויה ישירה, ה"הארה" היא מצב מדומיין כל עוד לא הגעת אליו.
שים לב שאינני שולל אמונה במחשבות - זה כלי מאוד שימושי בחיי היומיום.
עם זאת, אולי מועיל גם לזהות מתי מדובר בדמיון ומתי מדובר בתופעה אחרת.
לעתים משחרר לגלות שהרבה ממה שנדמה לי כ"מציאות" או "אמת", אינו יותר מאמונה בלתי-מודעת לדמיונות שלי.