הבן משהו פשוט
בשביל שדבריו של בודהידהרמה או לא משנה מי, לגבי כל אידאה שהיא (ולא רק אידאת האחד) יובנו צריכה להיות כבר הבנה פנימית של האידאה אצל השומע.
או במילים אחרות- אי אפשר אלא להרחיב על מה שכבר מובן.
בודהידהרמה לא יכול להאיר את מי שאינו מואר או לעורר את מי שאינו ער. חייב להיות בסיס שעליו הוא עובד.
אין דרך להעביר שום אידאה לאף אחד.
אטימולוגית- אידאה היא, ביוונית עתיקה, "ראיה" (idein - to see) . אפשר לדבר על מה שרואים אבל אי אפשר להעביר ראיה.
ואני, כמובן, לא מדבר על ראיה פשוטה אלא על ראיה נפשית או רוחנית. כלומר על ראיה של המכלול בעוד שסתם תפיסה של פרט אינה בדיוק ראיה לשמה.
ראיית המכלול תופסת את הפרט בהקשרו וביחסו למכלול ואינה מתעכבת על פרטים רבים של הפרט שנגזרים מחוקי המכלול, כלומר האחד.
ראיה היא הפשטות העליונה שמאפשרת קפיצה מדיבורים שתופסים רק דברים מסויימים, בלי הקשר רחב, לדיבור קצר ולעניין שמגלם בחובו את חוקיות הפרטים השונים.
פה הזן מצליח לדבר בקואנים ובמשפטים קצרים שנמצאים מעבר לתפיסה של פרט זה או אחר.
הזן אינו מתייחס לעולם לפרטים ומבטל כל עיסוק טכני במיינד או בתודעה או בחשיבה וכולי.
הוא עוסק אך ורק באחד או בשלם. הוא נושם אויר פסגות בלבד, דליל, שרוב האנשים לא יכולים לנשום בו כלל.
ואכן, רוב הפוגשים בזן מתרגמים אותו לפרטים, לאויר הסמיך של המישור ומדמים שהם מבינים אותו. מתרגמים אותו לטכניקות, רחמנא ליצלן, או לאמונות שונות או לתבניות מוכרות של חיפוש אחר האמת המוחלטת.
אבל אין בו שום דבר מהדברים האלו ובתור הדברים האלו הוא אפילו מזיק.
אני מאחל לך שתמצא את מה שאתה מחפש אבל אני בטוח שזה לא בזן ומה שיש בזן יכול רק להתפרש בדוחק ועל ידי עיקום וסיבוך עקר ומיותר כמוליך אל האמת.
הזן לא מוליך אל האמת. הזן מתחיל מנקודת מוצא ריאלית ולא מוליך לשום מקום כי הוא כבר נמצא במקום שהוא צריך להיות.
 
