אני לא ממש מסכימה איתך.
הטירוף מהם בהחלט מוגזם באנגליה, ורובו באמת נובע מהמראה של דיימון ואלכס, אין מה לעשות. והטירוף הזה גם גורם לי אישית קצת לסלוד מהם לפעמים. אני חושבת שבלר מאוד מגוונים יחסית לאואזיס. לא שזה נגוד או מקביל או נתון להשוואה כי הבריטפופ בנוי על כך שכל להקה מאוד שונה מהשניה (בלר-פאלפ, אואזיס-סוויד, ועוד..), אני נורא אוהבת שילוב של אלקטרוניקה במוזיקה, ברגע שעושים את זה טוב (רדיוהד [קיד אי], פרפורמנס, סיקט משינז, כל הניו-פסיכדליה למינהם ועוד) זה מעולה, ולבלר יש שיק מגניב ושילוב של אלקטרוניקה עם הבריטפופ וגם השפעות מהגראנג' ומהמטאל קצת, והם ניסו לגוון בדיסקים ולא להתקע. טוב גראהם ניסה ודיימון בשלב מסוים חנק אותו יותר מידי עד שהוא עזב את בלר. סונג2 שיר מעפן, כמו כן גם פור טומארוו לא מאד החביבים עליי, פארקלייפ שיר ענק, וגם דיסק מעולה (למרות שהוא אוברייטד לגמריי). זו ממש טעות להגיד שאחרי סונג2, בויז & גירלז, ודה יוניברס נשארים להם כמה שירי פופ חביבים, זה מראה שאתה כנראה שמעת רק 5 שירים שלהם (מבלי להעליב או לפגוע, ברוח טובה
מסכימה עם החלק על ההשוואה בין אואזיס לבלר שהיא טיפשית ומיותרת. את הגורילאז לא אהבתי, יש להם תשיר שניים שלוש שש שבע חביבים. אבל בזה זה מסתכם. דיימון בהחלט הראה גיוון ונסיון לעשות משהו מעניין וחדש ומצד שני להרחק ולהתקרב לקהל המעריצים ולפתוח את עצמו לקהלים שונים שזה מבורך. אבל רוב המוזיקה של הגורילז דיי בררע לדעתי. והם גם דיי תירוץ לדיימון להתחמק מהקהל ומה"תבנית" שהוא תקוע בה כ"סקסי" כי היום הוא מקריח והעלה כמה קילוגרמים והוא ממש לא מה שהוא היה, אני גם קראתי ראיון שהוא אמר בו שהגורילז הם דרך שלו להתמודד עם העובדה שהוא רוקר מזדקן.
