פורקיופיין
היא להקתו של סטיבן וילסון, גיטריסט מחונן ויוצר מוכשר מאוד, שיצירתו מזכירה פעמים רבות (לפעמים הדימיון מאוד בולט) את הפינק פלויד, ושאר יציאות רוק פסיכאדליות משנים עברו. הוא משלב עבודת גיטרות עם אווירה ונגיעות אלקטרוניות. את האלבומים הראשונים של פורקיופיין הוא הקליט לבד באולפן הבית שלו, זה היה בשנות השמונים, בעת שעבד בעבודה יומית בחברת מחשבים. אחרי שגמר לבנות לעצמו את האולפן המצוייד היטב, והרגיש מספיק בשל, הפך להיות מוזיקאי במשרה מלאה. את האלבומים הראשונים של פורקיופיין הוא כאמור עשה לגמרי לבד, וההרכב התגבש במהלך האלבומים שאחרי. רבים מהאלבומים האלה הם מרתקים מאוד. ברביירי הוא קלידן ג'פן בדימוס, הפך להיות חבר קבוע בהרכב באמצע שנות התשעים. סביב הלהקה נבנה גרעין קבוע של מעריצים שבאים להופעות, כולל כמה מאות מעריצים (ומועדון) אצלנו בארץ. לפני שנתיים ההרכב הוחתם בלייבל גדול, אחרי שהיה חתום במשך שנים בחברת אינדי. וכעת הם יוצאים לכבוש את העולם. כאמור, וילסון הקליט אלבום שלם עם אביב גפן, וזה נקרא בלאקפילד. חברת הליקון מעכבת (משום מה) את היציאה של הדבר הזה אל השוק (למרות שזה כבר מוכן למעלה משנה). וילסון גם הפיק אלבומים לפיש, הסולן של מרליון (זה ששר את "קיילי"), ולעוד עשרות אמנים. וילסון גם פעיל במקביל בעוד ארבעה פרוייקטים אחרים. כל שנה הוא מוציא לפחות ארבעה דיסקים חדשים שהוא חתום עליהם. יוצר מאוד פורה ופעיל. גיטריסט מחונן, כבר אמרתי. פורקיופיין עשו עד היום סיבוב הופעות אחד בארץ, והוא אמורים לשוב כבר כמה פעמים לסיבובים נוספים, מה שלא כל כך יצא לפועל. מה שכן יצא (כבר פעמיים) - זה פגישה בין מועדון המעריצים הישראלי לסטיב וילסון (הוא נמצא פה הרבה בארץ, בא לבקר את אביב, וגם את חברה שלו, הישראלית). בפגישה האחרונה, במועדון ג'ה פן התל אביבי, וילסון ביצע חומרים של ההרכב לבדו, בליווי גיטרה אקוסטית. ונסיים בפרט פיקנטי - וילסון עולה תמיד על הבמה כשהוא יחף. עוד אינפורמציה בקישוריישן למטה .
