לא שאני מת על סייקו, אבל תנוח.
במציאות של היום, לקנות אלבום על פלסטיק מבלי לשמוע אותו מראש הולך ונהיה סוג של תמהונות. תעשיית המוסיקה בפרט ותעשיית הבידור בכלל צריכה להסתגל לשינויים הטכנולוגיים (והחברתיים בעקבותיהם) במקום לבכות, ולמען האמת, אין לה יותר מדיי ברירה אלא לעשות כן, ויפה שעה אחת קודם. "מוצר חופשי" זה אוקסימורון. אבל מאפייני המוצרים משתנים... מהות המוצר "עיתון", מהות המוצר "אלבום" ואוטוטו מהות המוצר "סרט" או "תכנית טלויזיה", לא מה שהיא הייתה פעם... וכל הניסיונות להיאבק ב-"פיראטיות", בין אם בכוח ובין אם ברגשות אשם, נידונו לכישלון. אני מאמין שלאנשים כמוני וכמו סייקו באז, שעדיין קונים אלבומים שהם ממש אוהבים, מגיע חיבוק ולא נזיפה, כי גם אנחנו מיעוט רומנטיקני שרחוק מלהיות צרכן המוסיקה הממוצע. איליה