Begin took beirut

One Echoe

New member
חבל שהיום כבר אין דברים כאלה...

ואם יש-חבל שאני לא מודע אליהם
 
אין סיבה שלא יהיו.

למשל, בתחנות האזוריות, בשעות הלילה. בלאו הכי בשעות האלו אין הכנסות משמעותיות מפרסומות, אז אפשר להתפרע.
 

weird dust

New member
זה רעיון מצויין לארגן משהו כזה

ההיתי שמח אם היה קטע כזה. קוטנר היה מאלו שאהבו את התקופה ואת סגנון המוזיקה ובאמת היה משדר. אולי כדאי יותר היום לדבר עם הרדיו בעפולה שם יש את ריצ'רד פרידמן שהוא די רציני ובעבר גם שידר את להיטים לנצח שהיתה יופי של תוכנית. יש לנו כאן מישהו שמקורב לרדיו? מישהו שמכיר מישהו? כי אם לא אני לא בטוח כמה זה יצא לאור באמת. ואם צריך משהו שאני יכול לעזור בו אני אשמח לקדם את העיניין
 

flowerboy69

New member
כבר הרבה זמן...

שאני חושב על לארגן מן ערב כזה כמו שעשו בצרפת...בערב הזה זה לא כמו מפגש פורום אלא יבואו למישהו הבייתה ושם עם מערכת רצינית וטלביזיה גדולה נדבר על פינק ונראה וידאו מכל מיני תקופות ונשמע קטעים נדירים...
 

weird dust

New member
גם בארץ מידי פעם יש כאלו מרתונים

בסינימטק בתל אביב מ12 עד שניגמר (בדרך כלל 4 שעות). זה לא הכי בעולם כמו שאתה מתאר אבל מספיק קרוב.
 

flowerboy69

New member
מה שדיברתי עליו היה

בשנות התשעים.שלושה מרתונים שאני זוכר.2 מהם הקלטתי.
 
מסורת, מסורת

אבל קרדיט יש לתת למלחינים המקוריים, והזפלינים לא עשו זאת, במשך שנים. נהפוך הוא, הם לקחו את הקרדיטים לעצמם. אנחנו לא מדברים כאן על הדלתה של המיסיסיפי בתחילת המאה ה-20, שם חוקי זכויות יוצרים פשוט לא היו רלבנטיים, אלא על סוף המאה העשרים במערב המתועש והמעויר, שבו עורכדינים לרוב. מה גם שבחלק מהמקרים הזפלינים כן נתנו את הקרדיט למחברים. אז למה הם לא עשו זאת בכל המקרים? בוא נבדוק כמה דוגמאות: 1. Babe, I’m gonna leave you מתוך האלבום הראשון. פייג' שמע את ג'ואן באאז מבצעת את השיר, והחליט שהוא רוצה לעשות לו קאבר. הוא לא טרח לברר מי המחבר. בהדפסות המוקדמות של האלבום הקרדיט ניתן ל”עממי, בעיבוד ג'ימי פייג'”. כיום הקרדיט באלבום ניתן למחברת, אן ברדון. 2. Dazed and Confused- אותו אלבום. השיר נכתב ע”י ג'ייק הולמס, ונכלל באלבומו של הנ”ל, משנת 1967. ג'ימי פייג' הכחיש, בראיון למגזין “מיוזישן”, שהשיר גנוב, וטען שהוא כלל לא מכיר את הקטע של הולמס ובכלל לא שמע על הולמס מימיו. אלא מה, גרג רוסו - הביוגרף של היארדבירדז - גילה שהולמס היה הופעת החימום ליארדבירדז בגריניץ' ווילג', ושג'ים מקרת'י וג'ימי פייג' כל כך התרשמו מההופעה, שהם קנו עותקים מאלבומו של הולמס. הולמס סיפר בראיון שהוא פנה לזפלינים לאחר שגנבו את שירו, אך לא קיבל מענה. הוא לא הגיש תביעה. 3. Black Mountain Side- אותו אלבום. זהו עיבוד לשירו של ברט יאנש, Black Waterside. המקור הוא עממי, ובאלבום של יאנש השיר מופיע כ”עממי, בעיבוד ב. יאנש”. פייג' לקח את הקרדיט לעצמו. 4. Whole Lotta Love- מהאלבום השני. זהו בעצם השיר You Need Love של ווילי דיקסון. הזפלינים לקחו את הקרדיט לעצמם. דיקסון תבע את הזפלינים בשנת 1985, וזכה. הדפסות של האלבום כיום נותנות את הקרדיט לו. 5. The Lemon Song- אותו אלבום מבוסס על שני שירים של האוולין וולף ורוברט ג'ונסון, הן במנגינה, והן במילים. הזפלינים לקחו את הקרדיט לעצמם. 6. מובי דיק - אותו אלבום הריף הבסיסי בשיר לקוח משירו של סליפי ג'ון אסטס, "The Girl I Love, She Got Long Curly Hair,". הזפלינים ביצעו את שירו של אסטס עבור ה-BBC (ראו באלבום ההקלטות הנ”ל), שם ניתן קרדיט משותף לאסטס ולזפלין. “מובי דיק” הוא עיבוד מאוחר לנ”ל, וכאן הקרדיט נלקח במלואו ע”י הזפלינים. 7. Bring It On Home - שם. זהו שיר של ווילי דיקסון, שהזפלינים הכירו בביצוע סוני בוי וויליאמסון. הזפלינים לקחו את הקרדיט לעצמם. הם נתבעו על כך, והתפשרו מחוץ לכתלי בית המשפט. 8. Gallows Pole - לד זפלין 3 זהו שיר של לדבלי, ששמו Gallis Pole. באלבום של זפלין הקרדיט נכתב כ”עממי”, למרות שללדבלי ולאלאן וג'ון לומאקס יש זכויות יוצרים רשומות על השיר. גם אם לא בטוח שלדבלי עצמו כתב את השיר - הלומאקסים היו אוצרי מוסיקת עם אמריקאית - עדיין היה על הזפלינים לתת לו את הקרדיט, כמתחייב בחוק. 9. Stairway To Heaven - זפלין 4 מבוסס על מלודיות מ”טאורוס” של ספיריט (עמם היו הזפלינים בתור כלשהו), ו-Ain’t She Lonely של ה-Chocolate Watchband. אף אחת משתי הלהקות לא תבעה. 10. In My Time Of Dying - פיזיקל גרפיטי זהו שיר של בליינד ווילי ג'ונסון, ושמו במקור הוא "Jesus Make Up My Dying Bed,". הגרסה שהזפלינים הכירו היתה כנראה זו של הזמר ג'וש ווייט. הם גם בוודאי הכירו את הגרסה לשיר שהקליט בוב דילן באלבומו הראשון, משנת 1962. הזפלינים לקחו את הקרדיט לעצמם. אלו רק כמה דוגמאות. יש עוד שירים. ישנם כיום ספרים, מאמרים, ואפילו אלבומים שלמים, המוקדשים לשחזור מקורותיהם של שירי לד זפלין. לרשימה שלמה, ולניתוח מקיף, מעמיק, רציני ומאיר עיינים , ראו מאמר באתר Turn Me On, Dead Man: http://www.turnmeondeadman.net/Zep/Originals.html (יש שם 4 עמודים. הלינקים בצד שמאל). אגב, האתר כולו הוא פנינה, ומומלץ ביותר.
 
אגב,

ג'ימי פייג' גם לקח לעצמו קרדיט על הריף ב-you really got me של הקינקס. בראיון בתחילת שנות התשעים פייג' טען שהוא זה המנגן בגיטרה המובילה בהקלטה, ולא דייב דייוויס. לאחר שהדייוויסים והמפיק של הסינגל הכחישו את טענתו והביאו הוכחות בכתובין, ואף היה איום בתביעת משפטית איפשהו, פייג' חזר בו מהטענה.
 

One Echoe

New member
בואנה, אני בהלם...

מה הקטע של ג'ימי פייג'? למה הוא עושה את הדברים האלה? \: בחיי, זה כ"כ מוזר
 
רגשי נחיתות, אולי?

פייג' היה נגן אולפן במשך שנים, לפני שהצטרף ליארדבירדז. הוא ניגן בעשרות - אולי מאות - הקלטות מפורסמות, ולא קיבל קרדיט עליהן. לדוגמא: sunshine superman של דונובן. הדבר היה 'מן המפורסמות', אבל לא פורסם רשמית. בשנות התשעים, כשעתונות המוסיקה הבריטית החלה לעשות סדר בהסטוריה של הרוק הבריטי בצורה רצינית, התפרסמו כתבות על הנושא, וגם ראיונות עם פייג', בהם ניסו לשחזר, עד כמה שאפשר, את השירים בהם השתתף כגיטריסט ובמקביל, גם ניסו לעמוד על המקורות לשירי לד זפלין. בין לבין, פייג' לקח לעצמו קרדיט גם על קטעים בהם לא ניגן, והכחיש שלקח רעיונות מאחרים, בין אם משום ששכח איפה ניגן ואיפה לא (זה הרי היה מזמן), ובין אם הוא מאוד מאוד רצה שזה יהיה אמת.
 

melancholy man

New member
יכול להיות שכמו בקלישאה

הוא פשוט לא זוכר את הסיקסטיס
אני חושב שחלק מהעניין הוא שבשנות השישים עדיין נלקחו הרבה בלוזים על ידי להקות לבנות בלי לציין את המקור (לכו תנסו לברר מי כתב את הי ג'ו או את לואי לואי...), הזפלין פשוט המשיכו את העניין הזה ולקחו קצת קדימה, מעבר לזה, פייג' כמו שאמרת, ראה דברים שהוא עשה נלקחים ממנו וחשב שככה עושים (או רצה להשיג איזה תיקו משונה בראש שולו). בכל מקרה, הכוונה שלי, במה שכתבתי על לד זפ, היא שזה לא מגיע מאותו מקום בו הדלילות בהלחנה באה אצל ווטארס. אני עדיין חושב שזה סוג של הסמכות על מסורת בלוז. הגם שבחלק מהמקרים מדובר בגניבת זכויות יוצרים. אאל"ט פייג' ניסה גם לטעון "הבולרו" מתוך האלבום truth של ג'ף בק, נכתב על ידו או מבוסס על משהו שהוא יצר.
 

weird dust

New member
דוגמא מוכרת לבוב דילן

מי שמכיר את השיר: All Along The Watchtower השיר נכתב על ידי בוב דילן ולאחר מכן בוצע שוב בגירסה קצת שונה ללחן על ידי ג'ימי הנדריקס מה שמאוד פירסם את השיר ואפילו בוב דילן התחיל בשלב מסויים להישמתמש בלחן של ג'ימי הנדריקס ולא בשלו. המילים טובות, הלחן פחות.
 

melancholy man

New member
All Along The Watchtower

זה פשוט קאבר של הנדריקס, דילן אומנם השתמש אח"כ בהופעות בגירסא של הנדריקס (אגב לדעתי, בביצוע של הנדריקס הוא הפך לאחד השירים היותר יפים בתולדות הרוק, אבל זה עניין של טעם אני מניח), אבל לא לזה הכוונה. הכוונה היא למלחין ששואל לחנים ולא מציג אותם כקאבר (כלומר לא נותן קרדיט למקור), אם תרצו מדובר בהשפעה לא מודעת ואם תרצו מדובר ברדידות הלחנה שלא מסוגלת להתעלות מעל מה שהמלחין "יודע" ומכיר כבר, ומצד שלישי (יש דבר כזה?) אפשר לראות בזה גניבה של ממש.
 

weird dust

New member
זה כמו שלרוב אתה יודע מי שר

אבל מי כתב אתה לא יודע. יש מעיין דרגות כאלה של ידיעה *מי שר *מי כתב *מי הלחין כאשר המי הלחין הוא הדרגה בה אף אחד לא מתמצע לרוב. אני לא חושב שלחן עם הוא גניבה אבל עם זה משהו חדש (יחסית) אז כן ויש צורך לציין גם את זה. גם לדעתי ג'ימי הנדריקס ביצע שיר טוב יותר ובאמת אחד מהיפים יותר שהיו בתקופה היא, והשיר הוא אינו קאבר הוא גירסה מפני עצמה בגלל הסאוונד האחר שיש לשיר.
 

melancholy man

New member
מה זה קאבר?

כאשר משתמשים במילים של שיר ואפילו משנים לו את הלחן, בהגדרה, מדובר בקאבר, זו פשוט המשמעות של המילה. קאבר אמיתי הוא אכן גירסא בפני עצמה, כאשר מחקים במדיוק את המקור זה אומנם "קאבר" אבל בעיני לפחות, מדובר בקאבר רע, אמן שאין לו מה לחדש לא צריך להיות על הבמה מלכתחילה.
 

weird dust

New member
אני מנייח שאני יותר מתייחס לקטע

השני בו באמת מחקים את המקור וזה לרוב מגיע בצורה שלילית. ולכן אני מעדיף לקרוא לשירים ששונו מהמקור כגירסא נוספת ולא חידוש או קאבר. אני זוכר כשקניתי את המערכת מיני הראשונה שלי היה מבצע וקיבלתי מלא דיסקים בחינם. מכירים את הקטע הזה שאתם רואים בשוק את אלו שמוכרים דיסקים לא חוקיים ויש להם כזה קרטון מלא דיסקים - אז קיבלתי כזה. כולו היה מלא או בקאברים שהיו כמו המקור ובגלל איכותם היו הרבה פחות מהמקור וכל מיני דיסים לא מעניינים ולא איכותיים, בשופו של דבר תרמתי אותם.
 
למעלה