BAD-REICHENHALL

[Ayana KimRon]

BAD-REICHENHALL

היום טיילתי בשוק הפשפשים. על שולחן של בלגן ושטויות קלטה עיני ערימת תמונות קטנה.
עברתי עליהן אחת אחת.
תמונה אחת חזרה אתי הביתה - תמונה של זוג רוקד ומחייך למצלמה במחנה העקורים. צולם ב-4/12/1946.

יש גוף שיהיה מעונין בתמונה הזו? אשמח להעביר אותה.

 

[Ayana KimRon]

והתמונה

זו סריקה בשיטות שדה. הכנסתי גם הגדלה קלה של פני הדמויות.
אם אני לא טועה, בכיתוב שבגב התמונה רשום גם שם - JANOE.

 

[דניעל]

לגבי הכיתוב מאחורה

כתוב Tance, שזה "ריקודים" בפולנית.
אני לא יודעת פולנית, אבל חשדתי שהמילה הזו, שהזכירה לי Dance (באנגלית) וגם Tanze (בגרמנית), קשורה לריקוד בשפה כלשהי, אז בדקתי כמה שפות שהיו נפוצות במחנות העקורים...
השורה הבאה היא דווקא בגרמנית ופרושה - משרד התרבות. את ההמשך כבר הבנת.

 

[דניעל]

יד ושם אוספים תמונות גם ממחנות העקורים

אבל אם תסרקי את התמונה באיכות טובה יותר, נדמה לי שלבחור יש סמל כלשהו על הכתף. אולי הוא מסגל המחנה ואולי הוא שייך לתנועה מסויימת. אם הוא שייך לתנועה - התמונה תעניין במיוחד את הארכיון שמתעד את התנועה שלו.

 

[Ayana KimRon]

תודה. כן, יד ושם עוסקים גם בשארית הפליטה

כרגע הם סיימו שיחה אתי על תמונה אחרת שתרמתי להם (בתחום מחנות השמדה), ומחכה לי עוד הסריקה של זו.
מה שראית זה לא סמל - זה לכלוך שדבק בעקשות בצילום.

ותודה על התרגום. חשוב להבין הכל.

 

[Lala Zalcensztajn]

תמונות ממחנות עקורים

בחג"י חיפה המליצו לי לתרום תמונות ממחנה עקורים בגרמניה שברשותי למוזיאון המעפילים בעתלית (טרם עשיתי כן).
בהצלחה.

 

[Ayana KimRon]

אפילו שאולי הוא לא העפיל ארצה?!

אתרום לכל גוף החפץ בזה. אין פה שאלה של זכויות קנין.
תודה.

 

[לאה טייכר]

צמרמורת. חמותי ז"ל וחמי ז"ל שהו במחנה

הם רוו שמחה קטנה לאחר השואה במחנה ההוא. חמותי לא הפסיקה לספר על המסיבות, הריקודים, תחושת "האוורור" והתקווה.
לא רחוק משם נולדה גיסתי.
מי יודע אולי חמותי הייתה מזהה.

האם תוכלי לשלוח לviewmate של ה JewishGen אולי מישהוא מהעולם או מישרל יגלה פנים מוכרות.
הרי הכל יתכן.

וכ"כ כואב, שאנשים זורקים כזה אוצר.
לאה

 

[בנתן2]

שתי חוויות מניסיון אישי

על גודל התועלת שבמסירת תמונות לארכיונים כמו יד ושם או מוזיאון השואה בוושינגטון.
הראשון הוא דוקא מאתר הגו'ינט, בארכיון התצלומים ממחנות העקורים שהסתייעו על ידי הארגון גיליתי לפתע תמונה ברורה של סבי במחנה העקורים באוסטיה שליד רומא. התמונה השלימה לי סדרת תמונות שצולמו באותו מעמד ושנשמרו אצלינו.
השני הוא על חיטוט ונבירה במאגר התמונות הענק שבאתר מוזיאון השואה בוושינגטון, אחרי חיפוש ממחנה העקורים בבאדגאסטיין (שהיה לא רחוק מבאד רייכנהאל), זיהיתי בסדרת התמונות הקטנות על המסך תמונה קבוצתית של בנות. פתחתי את התמונה, ולתדהמתי גיליתי בחזית התמונה את סבתי ואחיותיה, והסבר קצר על התמונה והמצטלמות בה. התמונה הועלתה למוזיאון על ידי ניצולה שהיגרה לארצות הברית.
בהמשך מצאתי שתי תמונות נוספות של סבתי מהמחנה בתקופות שונות.
כך שאין לדעת מי ומתי יחשוף את התמונה שמצאת.
יוסי

 

[Ayana KimRon]

וואו. יופי של סיפור!

אני באמת מקווה שהרכישה הזו תועיל למישהו בעולם.
פניתי למוזיאון השואה בוושינגטון בבקשה לתרום להם את התמונה - פניה דרך האתר שלהם. הובטחה לי המתנה ארוכה לתשובה שלהם...
(יד ושם הרבה זריזים לעין ערוך. גם מציגים כתובת מייל באתר וגם מגיבים מהר.)

 

[דניעל]

דרך איזו כתובת אימייל פנית ליד-ושם?

הצעתי להם אלבום שלם ממחנות העקורים ולא קיבלתי תשובה. אולי באמת עבר יותר מדי זמן וצריך לבדוק לאן ההצעה התגלגלה.

 

[Ayana KimRon]

אלבום סרוק או פיזי?

את התמונה ממחנות העקורים עוד לא הצעתי להם.
בכל מקרה, שלחתי כקובץ לכתובת [email protected].
מה יעשו איתה אני לא יודעת אבל בכל מקרה את המקור לא הצעתי להם.

 

[דניעל]

גם וגם

בת דודה רחוקה ביקרה אותי והראתה לי אלבום של הדוד שלה, שניהל מחנה עקורים. היא אמרה לי שהיא חוששת שהמשפחה שלה תזרוק את האלבום לפח אחרי שהיא תלך לעולמה. הצעתי לה כמה דברים - קודם כל שתשאיר אותו אצלי ואסרוק את כולו. חוץ מזה, שאחפש לו בית חם בארכיון כלשהו. דבר ראשון פניתי ליד-ושם דרך המערכת שלהם. קיבלתי הודעת שגיאה. ביקשתי מחברה שעובדת ביד-ושם אימייל רלוונטי, שלחתי לשם, וכבר כמה חודשים לא קיבלתי תשובה. אנסה את האימייל הכללי הזה, כי החברה נתנה לי אימייל פרטי של אחד מעובדי ארכיון התצלומים.

 

[בנתן2]

תמונות ליד ושם

אני הגעתי אליהם עם מספר תמונות, הם הציעו לי להפקיד אותם אצלם (בטענה שרק אצלם התמונות יכולות יותר להישמר) אולם סרבתי ונתתי אותם לסריקה בלבד. מלאתי טופס ובו פירוט על כל תמונה, ובמקביל הם שלחו אלי הביתה דיסק עם התמונות הסרוקות.
התמונות מופיעות במאגר התצלומים המקוון באתר יד ושם.
יוסי

 

[דניעל]

גם את זה כבר עשיתי

הגעתי לאחד ממבצעי "לאסוף את השברים" (שיצא לי גם להתנדב אישית בכמה מהם), נתתי מעטפה עם כמה עשרות תמונות של סבתא שלי מהעיר שלה לפני המלחמה. עשו דיגיטציה על המקום והחזירו לי את התמונות. נתנו לי גם את הטופס שאתה מתאר ובבית הכנתי את הפירוט והעברתי להם במבצע הבא.
הבעיה שדרך האימייל, בצינורות המקובלים, זה לפעמים מצליח ולפעמים לא. המון פניות שלי, בעניינים שונים, למחלקות שונות, התמסמסו והייתי צריכה לשלוח עוד ועוד תזכורות. (אני בטח כבר ברשימה השחורה שלהם...)