ayelet i

[קרן משם]

ayelet i ../images/Emo20.gif

אני יודעת שאת בסביבתנו אך החלטת כנראה לא לעדכן בגלל התגובות להודעתך הקודמת. אני יודעת שאת זקוקה לנו כשם שאנחנו רוצים לתת לך,אינפורמציה, עידוד ומעל לכל

שתדעי שיש מי שמקשיב לך ומבין אותך

אני מזמינה אותך לעדכן אותנו על נועם ..אנחנו יודעים אך התחלתם אך לא יודעים כלום על מצבכם העדכני. אני מודעת שהודעתנו הקודמת טלטלה אותך...אני מסוגלת להבין ממה נובע רצונך לא לשמוע דברים שליליים גם אם נהגנו במשנה זהירות. הטעות שלנו (לדעתי) היתה שראינו בהודעתך מין אופוריה ורודה, כאילו מפה הכל יהיה טוב (אף אחד מאיתנו לא יודע מי מודע למה ועד כמה) כמובן שאחרי הודעתך השניה ניתן היה להבין שלא כך הדבר ושלא שקעת בכלום אלא רק רצית לשאוב עידודים על היום הטוב שלכם! אני מאמינה שאת זקוקה לנו כשם שהפורום זקוק לך ויזדקק לך עוד בהמשך כשאת תהיי למודת נסיון, בתקווה שתשארי בין כותלינו כדי לתת לאחרים מה שהם צריכים....מידע מנסיון, אינפורמציה כללית, עידודים ותחושת

. והלואי שהזמן הזה יגיע מהר

שולחת לך ולנועם

ים קרן

 

[גלי של מאור ואופק]

../images/Emo65.gifמצטרפת לכל מילה שקרן כתבה

אני בהחלט מקווה שתעדכני אותנו במצבה של נועם הקטנה. אני מקווה מאוש שהכל המשיך להיות בסדר. אננו כאן בשבילך, אל תחששי , שתפי אותנו. כולנו כאן משפחה אחת גדולה . מכים לעידכונים וגם ממני|חיבגדול

 

[אינה של יערה]

גם אני, גם אני...

מחכים לעדכונים ומקווים ששתיכן מרגישות הכי טוב שאפשר.

 

[אורן של איה]

כמובן שגם אני- בואי...

 

[ayelet i]

בהחלט בסביבה...

מודה, התגובות הקודמות הרתיעו ובחרתי להפסיק לכתוב. נמצאת במצב כל כך עדין כרגע, שכל מילה שקצת לא במקום (ומבחינתי יש המון כאלה בימים אלה... ובהחלט יתכן ואני רגישה יתר על המידה... ) גורמת למאגר הדמעות להיפתח. אבל אני כאן. נועם התחילה לפני יומיים שבוע 30 והיא פשוט מדהימה. היא עלתה למשקל של 1285 גרם (נכון לאתמול). משקל לידה 1200 גרם. נמצאת באינקובטור סגור (שאני מאד אוהבת!), רגועה ומתוקה להפליא. עד לפני יומיים היא קיבלה חמצן של 23% לחלל האינקובטור, אחרי כמה הפסקות נשימה והרבה הורדות סטורציה - עד שגילינו באחד מהקנגרויים שהיא נושמת יופי בעצמה, עם יופי של סטורציות - אז הפסיקו את החמצן לחלוטין - וכבר יומיים שהיא נושמת את האוויר של כולנו - ופרט להפסקת נשימה אחת למשמרת לערך - מסתדרת מצויין! עושה לה קנגרו כל יום - לפעמיים פעמיים (אם לא מספיקה אז מחזיקה אותה ככה סתם, מדברת, שרה לה...) - מכורה לרגעים האלה בהם הגוף החם שלה צמוד לשלי, מסניפה אותה, מדברת אליה ומוכנה להשאר כך מעתה ועד בכלל... עדיין סיוט - אבל סיוט שלומדים לחיות אתו. משתדלת למצוא עיסוקים לערבים, גם אם קטנים, להסיח את הדעת, להתעייף עד למחרת, אז יגיע יום חדש - ושוב אהיה איתה... מוצאת נחמה בבטחון שרכשתי לי בפגיה. בכך שלמדתי את סדר היום שלה, בכך שיש דברים שלמדתי לעשות עבורה. מעולם לא תארתי לעצמי איזה אושר יכולה לגרום החלפת חיתול... כאמור, לחלוטין לא מנותקת, והרי גם אם מאד הייתי רוצה - הפגיה מלאה בילדים, והורים, וסיפורים. איך אפשר להתעלם???... אין לי ספק שאנחנו ברי מזל, לפחות עד כה - רואה ילדים שנולדו בשבוע שלה או בשבוע מתקדם יותר - ועדיין מחוברים למסכת החמצן ו/או סובלים מבעיות אחרות ומודה לאל. על כל יום שעובר... על כל יום שהיא בסדר... הולכת לשאוב ויוצאת בדרכי אליה. לילדה שלי. שתהיה לכולכם שבת שלום!

 

[אורן של איה]

../images/Emo6.gif../images/Emo65.gif../images/Emo42.gif../images/Emo47.gif../images/Emo41.gifאיזה בובה

וסחטיין על החיתולים. אני לא הצלחתי להחליף באינקובטור... את אוהבת את הסגור? חכי כמה תאהבי את העריסה המחוממת. שזה יתקרב תגידי לי, יש משהו שאני רוצה להגיד לך על העריסה ברמב"מ בבו היום. נכון הכורסה נוחה לאללה...? אני לא צריך לשאול על חניה, נכון? קיבלתם תוית... אם תרצי, אני אספר לך איזה דברים נוראיים אמרו לי על איה. לקחו לי הרבה חודשים לסלוח ולהבין שלא כולם חכמים... נשמע שאת נותנת המון לנועם. תמשיכי ככה...

 

[26יפעת]

איזה כיף לשמוע!

אוי איילת החזרת אותי אחורה, ושתבני לא מדובר על שנים אלא סה"כ חודש וקצת! יובל בבית חודש ומס' ימים ותקופת הפגיה נראית כ"כ רחוקה. לפני שתשימי לב גם נועם תהיה בבית ובנתיים תמשיכי במה שאת עושה אני מאמינה שזה נותן לפגפגים המון ותישני הרבה - הלוקסוס הזה יגמר בקרוב!!! תמשיכי לעדכן

 

[ayelet i]

עברנו לחדר 2 ../images/Emo70.gif

באמצע הביקור היומי הלכתי להפסקת שאיבה/חלוקת מנות, כששבתי בישרו לי שנועם הועברה אחר כבוד לחדר 2! (החדר של המתקדמים) שאלתי אם ללכת להמשיך לשאוב וכשאשוב אוכל לקחת אותה הביתה...

בכל אופן - הגברת שוקלת כבר 1313 גרם, מה שאומר שעלתה 113 גרם בארבעה ימים... (דר' סוחוב מתעניין אישית בעליה שלה נוכח העליה המהירה.. לטענתו משם היא יוצאת ישר לכיתה א'...) אני שמחה שהיא נבחרה לעבור חדר - זה ללא ספק סימן טוב... (עכשיו כל שניתן לקוות הוא שמשם היא תעבור ישירות הביתה!) אורן - מחכה לסיפורים! שבת שלום!

 

[אמא לבת אל]

../images/Emo42.gifכל הכבוד

לנועם על ההתקדמות. מחזיקה לכם אצבעות שתגיע הביתה במהרה. בינתיים כדאי לצבור שעות שינה. שבת שלום.

 

[אמא של עופרי]

שבת שלום ../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif

איזה יופי לשמוע על עליות כאלה במשקלים, ועל העברות כאלה מחדר לחדר. ואיזה יופי שהיא אוכלת ומתקדמת כל כך יפה. שנועם תמשיך להיות ככה, היא נריאת ילדה מתוקה להפליא!!!! ושתהיה שבת שלום ושקטה אמא של עופרי

 

[קרן משם]

כלכבוד לנועם../images/Emo47.gif

ללא ספק ה

על הגל הנכון

מחזיקה לכם אצבעות להמשיך בכיוון הנפלא הזה

והתמונה לא משאירה אופציות אלא להתאהב בה!!

ות לנועם!

 

[גלי של מאור ואופק]

../images/Emo65.gifכל הכבוד לנועם לאמא שלה ובטח

יש גם אבא דואג בסביבה, אז כל הכבוד גם לו. אני שמחה לדעת שאת כאן אפילו אם לא באופן פעיל לאחרונה. שמחתי לשמוע על העדכון המעודד והמרענן שלך לגבי נועם, ממש גיבורה קטנה. אין אושר גדול יותר בתקופה כזו מאשר לעבור לחדר מס' 2 , ובאמת כמו שאורן אמר כאן, חכי שתגיעו לעריסה , תראי את נועם הקטנה בעריסה , ומשם הדרך הביתה...... אז אני באמת מאחלת המשך כזה לנועם הגיבורה תמשיכי לעדכן אותנו, ואנחנו נבהלנו ממך ומבטיחים לא להבהיל אותך שוב....

|פ

 

[ayelet i]

../images/Emo24.gif

 

[shirar1]

אהלן איילת

קראתי את ההודעות שלך והתרגשתי. קודם כל רציתי להגיד לך משהו שמבחינתי הוא המחמאה הכי גדולה שאפשר לתת בתקופת הפגיה - את נשמעת ממש אמא!! כשאני חושבת לאחור על עצמנו בתקופת הפגיה, הרגשנו בעיקר חלק מהצוות הרפואי של גל ונטע, ועד שהתחלנו להרגיש הורים עברו כמה וכמה חודשים טובים. בדיעבד אני בטוחה שמה שהילדים שלנו צריכים זה הורים, וכיף לנועם שהיא מקבלת את זה ממך ועם כל כך הרבה חום ואהבה. את נטע החזקתי בפעם הראשונה (!!!) אחרי חודשיים ומשהו, אז אני בכלל מקנאה על הקנגרו.. אגב, הילדים שלי הקפידו תמיד להשתחרר אך ורק מחדר 2, אני מקווה שגם נועם תגיע משם ישר הביתה.

 

[ניר של שני]

איזה יופי../images/Emo39.gif

כל הכבוד על העלייה המרשימה במשקל והמעבר למתקדמים. נשמח מאוד אם תשארי איתנו ותעדכני אותנו, ונשמח עוד יותר אם לא יהיה לך מה לשאול. בהצלחה. ממשיכים להחזיק אצבעות

 

[אורן של איה]

הבטחתי ולכן אקיים

קודם כל- הללויה. כמובן שכלום לא אומר כלום (ואני בטוח שהם טורחים להגיד את זה השכם והערב) אבל אין צעד יותר משמעותי מזה (חוץ ממלכת הביתה כמובן). ברגע שזה קרה- כבר ראיתי את הדלת הביתה. זה לא אומר שזה פחות מפחיד..פחות אחיות, בלי מוניטור, אבל תודה לאל שאפשר להתמודד עם זה.. עוד משהו. סוחוב ניסה לגרום לה "להגיד" דוסטויבסקי? הבדיחה הרגילה שלו... עכשיו. כשעושים לה אמבטיה (איזה כיף, הא?), תרימי את המזרן של העריסה המחוממת. ספרי לי אם את רואה מתחת למזרן מעין קלף או מדילה של אחד המלאכים. בדיאבד ראיתי את זה אצל איה וכמובן השארתי את זה לבאים בתור. מענין אותי לאללה אם זו את... איזה שבוע היא כבר? התאריכים הבאים (ב"ה) הם 34- אוכל מבקבוק ו36- הביתה!!!!(אינשאללה). מה שכן, תעשי בנתיים מסטר על רחצה, הלבשה וכו'. זה לא רק שלא יזיק, זה מאוד מאוד מועיל!!!. חשוב לי לדעת איזה שבוע היא עכשיו כדי לכוון את הדברים שלי כך שלא אקדים את המאוחר ולא אבלבל סתם בשכל. יש עוד דברים, אבל השאר במסרים (אוזניים לכותל...)

 

[קרן משם]

אורן סחטיין על הטיפים../images/Emo45.gif

וכמו שאני הבנתי מהודעתה הראשונה בשירשור זה של איילת נועם היתה לפני 3-4 ימים שבוע 30. אפרופו כל מיני דברים מתחת למזרנים גמני מצאתי מתחת למזרן של בני מתי....אבל רק בשלו, וזה הגיח לאחר שעשו לו החייאה בגיל 4 שבועות. במקרה שלנו המנקה (כן, כן) טרחה לספר לי שהיא שמה לו את הקלף (או תהילים?) מתחת למזרן-מדהימה!!

 

[nily של ליאל]

כל הכבוד, תמשיכו כך !!../images/Emo47.gif../images/Emo23.gif

איזו התרגשות לעבור חדר !! אני זוכרת את זה אפילו שזה היה לפני שנה. את כבר לא ליד כל הפגים שמצפצפים כל הזמן ושיכולים להעביר זיהומים. עכשיו המטרה היא להעלות במשקל ומהר הביתה!! יישר כוח והרבה

ו-

גדול גדול לנועם האמיצה...

 

[אינה של יערה]

../images/Emo49.gif../images/Emo49.gif../images/Emo49.gif../images/Emo70.gif

 

[ayelet i]

אכן, נועם בעיצומו של השבוע ה - 30..

אורן - אנחנו עדיין באינקובטור, אבל איך שתעבור למיטה המחוממת מבטיחה לבדוק מתחת למזרון... לעת עתה מצוייד האינקובטור בתהילים ששמה לה סבתא... דר' סוחוב פסח על בדיחת דוסטויבסקי איתנו (ואני לא יכולה לומר שצר לי על כך...) אכן עברנו לחדר 2 - אבל הסוף עדיין נראה לי רחוקקקקקקקקקקקקקקקק. (בכל זאת - 7 שבועות...) לצערי עדיין לא מתירים לי לרחוץ אותה (רק כשתגיע ל - 1,500... היום היא 1,345) אבל כל השאר, מנסה כמיטב יכולתי לעשות עבורה. אכן, מחכה לשבוע 34, להתחיל להאכיל אותה כבר! ולשבוע 35 - לנסות ולהניק... עכשיו מתחילים להתרגל לאחיות של חדר 2, שזו משימה שפחות אהודה עלי (בלשון המעטה), איך כדאי לפנות, כמה מרחב מחיה היא נותנת וכד'... כבר למדתי שלכל אחות הגישה שלה וכל אחת מהן מתייחסת אחרת. ילד שלך - אבל בטיפול שלהם... (וזה קשה!) יצאנו מהפגיה - יום כל כך יפה בחוץ - וכל כך התחשק לי לעטוף אותה ולקחת אותה איתי, לצאת איתה לשמש, לטייל איתה... עוד קצת...