away from home

nshnek

New member
away from home

You are away from home
Much longer than a day, or a YOM.
Yes, you still feel Israel is your real home
You will be back when the day will come
But - after such and such years away
Your Hebrew is not as it used to be those days
You forget a word here and there
You know – you should put in much more care…

והנה הזמן בא
הבן חוגג מחר בר מצווה,
הבת עומדת להתחתן
והחברה הכי טובה ילדה עוד בן.
את כל כך שמחה ונרגשת
וברכה בעברית לכתוב מבקשת
משהו אישי שיוצא ונכנס ללב
שגם הבעל יהנה ויתלהב.
אבל את חוששת, הרי זה לא כל כך קל
ואולי לא אצליח בכלל??
הרי העברית עם הזמן קצת נשכחה
מה יהיה אם לא תצליח הברכה?
איך אפשר להיות בטוחה?
מהו המתכון להצלחה???

אז כן my dear
בשביל זה – יש לך את ניר.
אין סיבה לחשש
על מגש ברכה לך תוגש,
תספרי, תגידי מה את רוצה לכתוב, או לומר
ניר כבר ידאג לכל השאר.
מובטחות לך הרבה מחיאות כפיים וחיבוק אמיתי
תנסי אותי – מבטיח שלא תתחרטי!

לפרטים – ובכלל, מי אני?
ניר שנק – "הכותב הצפוני"
[email protected]
 


 

John the Savage

New member
Home is where you lay your head

היו היה פעם בחור ושמו ניר
בחור די רגיל, לא חלק, לא שעיר
יום אחד קם, ואמר שבר ושוד
הכסף אזל וצריך לעבוד
אך במה, הוא תהה, אעבוד בדיוק?
מה יכול להיות עבורי העיסוק?

יש רופאים היודעים לרפא כל מזור
חשמלאי שידאג שיהיה לנו אור
יש היודעים לשחק במניות
ויש איכרים המגדלים קטניות
יש אנשים שטובים בלרקוד ולשיר
ויש שתפור עליהם להיות ראש עיר
אבל אני, אמר ניר, בלי להגזים
אוהב רק לשבת ולכתוב חרוזים

חיפש פה, חיפש שם, וחיפש בסביבה
ואז התגבשה במוחו מחשבה:
"עבודה לי אמצא כחרזן לעת מצוק
והכל ברצינות. בכלל לא בצחוק
אחרוז לבר מיצווה, אחרוז לחתונה
בכל יום, בכל לילה, ובכל עונה
אחרוז לכל דורש. זה עניין רציני!"
וכך הפך ניר שנק לכותב הצפוני.
 

forglemmigej

New member
למי שרוצה לעסוק בחריזה

כדאי שיהיה גם ידע במצלול ומשקל (יענו מספר הברות במשפט וצליל של מילים לא משמעותן).
זה לא מספיק ששתי המילים האחרונות בסופי משפט יתחרזו.
משורר טוב כבר שומע את הלחן בראש וכותב בהתאם ולכן שירים טובים שהולחנו היו כאלו שהיה בהם משקל מושלם.
רק אמרתי
 

forglemmigej

New member
אין לי כשרון לחרוז

וזוהי בדיוק הפואנטה שרציתי לציין, בכתיבת שירה לא מספיק לחרוז צריך משקל ומצלול .
דוגמא משיר של יוסי גמזו-
אהובתי על מגדלייך הגבוהים,
פרושה אדרת השקיעה סמוקת שוליים
קשה קשה שלא להיות בך נביאים,
או לפחות משוררים ירושלים.
אך בין חוזייך שניבאו בך נואשות,
את המלכות ואת הדם ואת החרב
אני רוצה להיות הילד הראשון,
שיתעורר בירושלים האחרת.
כאשר קוראים את השורות אתה ממש מרגיש את הקצב והמשקל, יש כללים לכתיבת שירה ולא התיחסתי כמובן למה שאתה כתבת

גם כתיבת ספרים היא עסק לא פשוט היום כל אחד חושב שאם הוא משרבט כמה שורות ומכיר איזה מול אפשר לקרוא לזה ספר. לא.
 

nshnek

New member
Home is where the heart is

כן ג'ון
ניכר הכישרון.
תודה על הפירגון
ועל הניסוח השנון!!!
ולא, אין חשש מגניבת לקוחות
יש שפע אירועים, אין סוף לשמחות,
ובטוחני שגם אני וגם ג'ון
נוכל לשנס מותניים ואון
לכתוב, לברך ולשמח
כמיטב ראשנו הקודח...
מאחל לכם קוראיי כולם
ישראלים יקרים באשר הנכם שם,
שתדעו תמיד רק טוב
שאף פעם לא נפסיק לכתוב,
שנזכור תמיד לשמוח ולשמח באופן עיניני
ממני ניר – "הכותב הצפוני"...!!!
 
למעלה