Assasin creed 3....

[chrono היחיד]

כן אם אני זוכר נכון spec ops היה בפלוס

בנוגע לדארקסיידרס לא יודע כמהא הוא בשבילך (או בשבילי) אהבתי את מה ששיחקתי בדארקסיידרס 2 אבל האמת שהוא מפוצץ חידות סביבתיות וזה לא כל כך בשבילי אז שמתי אותו בבקלוג לזמן לא ידוע עד שיהיה לי ראש לזה, למרות שנהנהתי לחלוטין ממערכת הקרב הנהדרת שלו והאלמנטים של הRPG, וזו גם הסיבה שלא ממהר לחזור לראשון שגם הוא פה אצלי או יותר נכון אצל אחי. מקווה שתהני ממנו כי אני יודע שגם לך פאזלים עולים על העצבים, בכל מקרה ב5$ לא מדובר באסון האמת.

והחלטה מצוינת לגבי פרסונה כי בדיוק כמו שאמרת גם אם לא נקבל אותו נראה שסוני מנצלת את זה שהמשחק הזה הוא חביב הקהל בשביל כל מיני מבצעים מפתים הם יודעים שאם תקני פרסונה 4 במצבע, רוב הסיכוים שתקני באותו המבצע עוד כמה משחקים.

 

[PlayGirl3]

פאזלים ממש כמו קתרין?

את אלה אני באמת שונאת. אבל אם אתה מתכוון פאזלים כמו בטומב ריידר/אנצ'רטד זה אחלה.

 

[chrono היחיד]

פאזלים יותר כמו של טומב ריידר האמת ש...

המשחק היחיד שיש לו פאזלים קופי כמו של קתרין (וכנראה היה ההשראה הבלעדית לפאזלים שם) הוא vagrant story אין לי מושג איך הסתדרתי עם הפאזלים שם שכולם בנוים על בניית מגדל של קוביות כדי לעלות למעלה, כנראה אהבתי מדי את הסיפור/מערכת בניית הנשקים כדי לשרוד את הפאזלים האיומים האלו, וגם הרגשתי גאווה עצומה לפתור אותם, בקתרין בניגוד לVS אין כל כך בשביל מה להתאמץ משחק מלחיץ רצח בלי איזה סיפור מעניין שיחזיק את כל זה,

 

[phoenix2000]

במידה מסויימת אתה צודק

האקסית שאלה אותי אותו דבר כששיחקתי ב-uncharted 2 וזה אפילו לא נחשב לעולם פתוח. השאלה הזאת של "איך אני יודע לאן ללכת" אף פעם לא באמת עלתה לי לראש במשחקים מהסוג הזה. פשוט סיגלתי לעצמי זרימה ולמדתי להכיר את מבנה ואת חוקיות המשחק (זה קצת כמו לראות סרט מצוייר באנימציה מונפשת ולהבין מיד אילו פרטים שייכים לרקע ולא יזוזו ואילו פרטים הם הבולטים ונועדו בשביל שהדמויות יתפעלו אותם). אבל כל זה מתחבר בעצם למה שכרונו אמר. צריך מידה מסויימת של ניסיון בכדי לשחק במשחקים מהסוג הזה. ולדעתי זה יהיה חבל (ומיותר לגמרי) אם המפתחים יפשטו את כל המערכת רק כדי לנסות לפנות אל קהל שהמשחקים האלה לא מעניינים אותו מלכתחילה.

אגב, אני אישית לא כזה מתלהב ממשחקי עולם פתוח מהסיבה שאני תמיד מרגיש ניגודיות מסויימת, ואף ניתוק בין הגיימפליי לבין העלילה. בGTA למשל העלילה תמשיך להתקדם כמתוכנן כל עוד תגיע מנקודה A לנקודה B ללא קשר לאיך עשית את הדרך. יכול להיות שעשית כאוס בעיר, רצחת שכונה שלמה ופוצצת אלף מכוניות במפגן זיקוקים מרהיב שלא היה מבייש את יום העצמאות, ועדיין כשתגיע למקום שבו אתה מקבל את המשימה שלך, המיליונר שעל הספינה יבקש ממך שתסיע את הבת שלו מנקודה A לנקודה B ובדרך תנהלו שיחת חולין רגילה מבלי להזכיר כלל את כל מה שעוללת דקות ספורות קודם לכן. למעשה, כל מה שעשית פשוט נמחק מעולם המשחק. האנשים שהרגת והמכוניות שפוצצת פשוט נעלמו ובמקומם הופיעו חדשים שיחליפו אותם. או בקיצור, לא משנה מה תעשה, המשחק לא באמת נותן לך אפשרות להשאיר בו את החותם האישי שלך.

 

[sivan120]

זה נכון, אני לא יודעת כמה זה מוסיף עולם פתוח

למשל ב-GTA, אז באמת היה אפשר לעשות כל מה שציינת וזה נחמד, אבל עדיין זה נמאס וכמה זה כבר מוסיף. העיקר זה המשימות, מה שמסביב
זה גם חשוב אבל זה לא העיקר.
גם טומב ריידר האחרון, שבו אפשר לחפש כל מיני אוצרות ולהסתובב בעולם כמה שאתה רוצה זה נחמד אבל זה לא מחובר לעלילה, אני מחפשת קצת
מוצאת מה שאני מוצאת, מבינה את העיקר וממשיכה הלאה.
בקשר ל-Assain creed3, עוד לא הבנתי כמה זה עולם פתוח- יש משימות וכמובן שאפשר ללכת לכל מקום ביניהם ולדבר עם אנשים אבל שם זה עוד כאוטי
בשבילי- אם כי אני מאמינה שתוך כמה ימים אני אכנס לעניין...אולי באמת מדובר במשחק עולם פתוח פחות מובן מאחרים.

 

[phoenix2000]

בטומב ריידר כל השוטטות הייתה בגדר רשות

אני אישית לא נהגתי לחזור לאחור למקומות בהם כבר ביקרתי רק כדי למצוא אוצרות חדשים. יותר עניין אותי להתקדם עם העלילה ואם כבר לחפש אוצרות אז תוך כדי ההתקדמות. הקטע של הקברים הסודיים היה אמנם נחמד אבל הרגיש קצת כאילו דחפו אותם לשם רק כדי לנסות להצדיק את השם tomb raider (למרות שלא, זה לא הצדיק אותו. היה עדיף לקרוא למשחק "לארה קרופט באי המיסתורין" או משהו כזה

).
ואם כבר טומב ריידר. דווקא זכור לי מאוד בחיוב שלב מסויים מunderworld שבו לארה נמצאת באיזה ג'ונגל חצי פתוח כזה, נוסעת על אופנוע בין כמה מקדשים וצריכה לפתור כל מיני פאזלים שקשורים אליהם כדי להתקדם (נגיד לקחת מפתח שנמצא במקדש אחד כדי להפעיל מכונה שנמצאת במקדש אחר). השלב הזה דרש שימוש בכל הכלים שעמדו לרשותה, במיוחד הוו תלייה הזה שלה (שנעדר מהמשחק החדש). לרגע באמת הרגשתי שאני נמצא באיזה אתר ארכיאולוגי עתיק, חוקר סביבה פתוחה בניסיון למצוא דרך להתקדם. אז נכון, זה לא היה עולם פתוח בסגנון GTA, אבל זה כן הציג דוגמה לשימוש נכון בסביבה גדולה ופתוחה שהשחקן צריך לחקור.

לגבי Assasin creed, שיחקתי רק בראשון ובהתחלה של השני. מאוד הפריע לי במשחק הראשון שכשצריך להתנקש באישים האלה, אז לא משנה איך מתבצעת ההתנקשות, זה תמיד מוביל לאותה שיחה בין המתנקש לנרצח בסביבה וירטואלית כזאת. לפעמים לא הצלחתי להגיע אל המטרה בהתגנבות ויצא שפשוט קפצתי עליו בזמן שמחצית משומרי העיר דולקים אחרי ואז כשרצחתי אותו הכל נעלם והתחילה השיחה הזאת ביניהם בעולם הוירטואלי הזה, ואז כשהשיחה הסתיימה וחזרתי לעולם המשחק, אז במקרה הטוב השומרים עוד ניסו לתפוס אותי, ובמקרה הרע הם פשוט התנהגו באדישות כאילו אמרו "נו טוב... הוא הרג אותו. אין לנו עוד מה לעשות בעניין. בואו נלך לשחק דוקים".

אז כן, עולם פתוח יכול להיות כיף והכל. ואפילו לא צריך עלילה מורכבת בשביל זה (רק תראו את כל המהומה שנוצרה לאחרונה מסביב לgoat simulatior), אבל מה שחסר לי בכל המהומה הזאת זו ההרגשה שאני באמת משאיר את החותם האישי שלי בעולם המשחק ולא רק משחק באיזה ארגז חול שמישהו תמיד דואג לסדר אחרי. כי אם אני בונה איזשהו ארמון מחול, אני רוצה שהארמון הזה יישאר שם וששאר האבנים וגרגירי החול שבארגז יגיבו בהתאם לקיומו.

 

[sivan120]

זוכרת את המסע בין המקדשים...

באמת היה אחלה דבר. פאזל לא קל, אני זוכרת שלקח לי זמן להבין מה קורה שם.
הנסיעה על האופנוע היתה דבר חוויתי כמעט כמו GTA....

Assasin creed זה משחק קצת שונה ממה ששיחקתי עד היום, אבל מאוד מעניין בינתיים. הוא לא פשוט (לפחות Assasin creed 3).
אני עוד לא יודעת איך לתקוף מפינה בהתגנבות ואך להתסתובב ממש בעולם. גם ה-IU שלהם די מסובך אבל לאט לאט.
לא מצאתי משהו שממש מסביר על כך העניין הזה. אני יכולה למצוא איזו הקבלה מבחינת התגנבויות ולפיתות אחוריות לבאטמן...

 

[phoenix2000]

אף פעם לא ממש הסתדרתי עם הUI של הסדרה

גם לא ממש הבנתי מאיפה הם קיבלו את הג'וק הזה לעשות את זה כסיפור בתוך סיפור (שכל המשחק הוא בעצם זיכרון שנטמע בDNA של הבחור ההוא) ואז לדחוף UI עתידני כזה לתוך עולם עתיק. פשוט לא מתאים.
לא שיחקתי בשלישי אבל לא התלהבתי ממערכת הקרבות של המשחק הראשון והשני. מצד אחד יש הרגשה של מערכת קרבות עם עומק אבל מצד שני אני תמיד מרגיש שאני מועך כפתורים, בניגוד למערכת הקרבות של באטמן ששם עשו אותה ממש פשוטה ועדיין יש תחושה של עומק והרבה פעמים יצא שממש תיכננתי את הקרבות ולא סתם מעכתי כפתורים.

 

[sivan120]

גם אני חושבת שכל הרעיון הזה של האנימוס...

לא לעניין. אני דווקא אוהבת את התגנבויות, נותן אתגר אבל אני ממש
בהתחלה.
אני גם אוהבת משחקים עם ערך מוסף, למשל היסטורי שבו פוגשים כל מיני אישים
ממלחמת העצמאות של ארה"ב, חגיגת התה של בוסטון וכ"ו...גם טומב ריידר היה את זה
(ולמשל ב-6 resident evil לא היה, היה עולם עתידני של וירוס משתלט)

 

[phoenix2000]

אני גם אוהב התגנבויות.

אני ממליץ לך בחום לנסות את dishonored. אחד ממשחקי ההתגנבויות הטובים יותר שיצא לי לשחק בהם.

 

[sivan120]

נכנס לרשימה...

 

[sivan120]

דרך אגב, הבעיה ב-Assain3...

היא שהטיפים ואיך לשחק מוצגים במשך ממש מעט זמן על המסך ומי שלא מצליח לקרוא מהר
לא מבין מה לעשות. זה פוגם בהנאה מהמשחק, לפחות אצלי. הדרך היחידה זה לראות יוטיוב ואז לעצור בהוראות...

 

[sivan120]

למה, אני מאוד נהנית מהם....

הסדרה הזו (assains) אני חדשה ואין שם מדריך שממש מסביר איך לשחק מלבד משהו התחלתי
קטן שאומר איך לנוע...לאט לאט אני לומדת
שיחקתי כבר משחקי עולם פתוח- כמו GTA (סיימתי את 4 עם שתי ההרחבות- למרות שאני סטודנטית לפסיכולוגיה...)
טומב ריידר האחרון ועוד ועוד.

 

[chrono היחיד]

סיוון, אני רוצה להקדיש לך שיר

שמתאים לך ולסטודנטיות אחרות לפסיכולוגיה.
http://www.youtube.com/watch?v=sCNPXpehoCM&feature=kp

 

[sivan120]

דווקא אחלה שיר

 

[chrono היחיד]

תואם היטב את עושרך האינטלקטואלי.....