ביקורת 3 - מתוך האתר של ערוץ הילדים
אלבום בכורה של זמר אמור להכיר אותו לקהל. אלבומו השני הוא נסיון להראות שהוא עדיין עושה מוסיקה ולבסס את מעמדו. אלבומו השלישי אמור לצאת כשמעמדו מבוסס וששמו מוכר לקהל ולמכור בצורה מכובדת כדי להמשיך את הצלחת הזמר, לכן אפשר לחלק את עולם המוסיקה לשני סוגי זמרים: אלו שלא מצליחים באף אחד מן השלבים שציינתי ואלו שנמצאים בשלב השלישי או שעברו אותו מזמן. אנסטסיה נמצאת בסוג השני של הזמרים: היא שרה את שיר הנושא של המונדיאל האחרון (Boom) וממש לא מזמן הוציאה אלבום שלישי שנושא את שמה (בהפצת NMC) ושממשיך את ההצלחה המסחרית של שני האלבומים הקודמים. אך האם האלבום מצטיין במכירות בלבד או גם במוסיקה שבו? האם אנסטסיה, בעלת הקול השחור והמדהים, תיכנס לדפי ההיסטוריה כזמרת ששרה את Paid My Dues ו-I`m Outta Love, או שיש באלבום להיטים פוטנציאליים שיכולים להעלות אותה בדרגה ויותר? באלבום החדש של אנסטסיה ניוקירק, יש 12 שירים שאורכם הכולל הוא 48 דקות. האלבום יוצא כשנה וקצת אחרי שהתגלה סרטן השד אצל אנסטסיה. המאבק במחלה וההתמודדות עמה ניכרים במלות השירים. אך אל תדאגו, אנסטסיה החלימה וכיום היא במצב מעולה ואפילו בריאה מתמיד, לטענתה. הסינגל הראשון מהאלבום הוא Left Outside Alone שנכנס הישר למקום ה-3 במצעד הבריטי והוא נמצא במקום גבוה כמעט בכל מצעד קיים. אני חושב שהפזמון של השיר קצת מעצבן, אך עם זאת הוא קליט ואנסטסיה מפגינה בו יכולת ווקאלית בעלת עוצמה. אני מנסה להבין למה בחוברת החביבה של האלבום כתוב ש-I Do הוא דואט של אנסטסיה עם סולן P.O.D., סוני. חוץ מלשיר טיפ טיפונת קולות רקע, הוא לא עושה כלום בשיר הקליט. בשיר נשאלות כל מיני שאלות כמו "מי רוצה עולם בו ילד יכול להיות מוגן?" ו"מי רוצה להתפלל לסוף הכאב?" כשבכל שאלה אנסטסיה עונה בשירה שהיא מוכנה, וכנראה שגם כולנו. שיר מעולה באלבום הוא Rearview, יש לו לחן מדהים ופזמון פיצוצי. הנושא של השיר הוא די שגרתי (אהבה), אבל בכל זאת הוא ריגש אותי מאוד. קולה של אנסטסיה בשיר נשמע פשוט מושלם, כאילו הקול והשיר היו ביחד מההתחלה. ל-Welcome To My Truth יש מלים חזקות: "אני עדיין חיה את חלומותי/ (כן, זה נכון שאני חיה אותם) / אני עברתי את הכל / פגעתי כמיליון פעם בחומות / ברוכים הבאים לאמת שלי... אני עדיין אוהבת". שיר רוק מעולה שמבחינתי הוא הטוב ביותר באלבום, גם בגלל לחן טוב מאוד, דיסטורשנים של הגיטרות שנמצאים במקומות הנכונים והפזמון המדהים. בגלל שאני לא יכול לכתוב על כל השירים בכל אלבום, אסכם בקצרה על עוד 3 שירים: את Time עושה בעיקר הפזמון הקצבי והרוקיסטי, שיר בסדר שהיה יכול להיות טוב יותר. Heavy On My Heart הוא בלדה חביבה שאני לא אתפלא אם תצא כסינגל בעתיד ותהפוך ללהיטון, הלחן של הפזמון מזכיר קצת את You`ll Never Be Alone מהאלבום הקודם, שיר נחמד ביותר. גם ל-Sick And Tired מקצב ולחן טובים וליינים קלילים של גיטרה ברקע השיר עושים, גם אותו, לשיר חביב אך לא יותר מכך. מבחינתי, אנסטסיה מצליחה לעבור בגדול את השלב השלישי שציינתי למעלה. האלבום בולט מאוד בסגנון רוקיסטי אך יש בו גם השפעות של פופ ואר`נ`בי שמשתלבים באלבום בצורה מעולה. אנסטסיה מראה שהיא לא טובה בשירה ובכתיבת שירים בלבד, אלא גם בהפקה - היא הפיקה את האלבום יחד עם ליסה בראדו. גישתה החדשה של אנסטסיה לחיים מובאת באלבום ברוב שיריו וזה פשוט עושה טוב בלב שזמרת מעולה שכזו לא הלכה לנו. אלבום חזק, מרגש וקצבי ברובו. נכון לעכשיו, לדעתי לפחות, מכל האלבומים שסגנונם נועד ל-MTV, זהו האלבום הטוב ביותר שיצא ב-2004.