ויתור על כל האמונות... כל ההבנות השכליות, כל מה שמוחזק ברמת המיינד, כל הסיפורים שיש לנו אודות מי אנחנו ואודות מה זו המציאות.... כל העבר וכל העתיד הדמיוניים... רק אז אפשר לראות מה ישנו באמת... באופן בסיסי זה מה שכתב ברצלסיוס... ותר על כל הרעיונות וראה מה אמיתי...
איך אתה הבנת את זה?
מה עם הגוף? מה עם האינטלקט? מה עם הרגש? האם אלה לא כלולים ב-"הכל"? לכן, ההבנה הנכונה של מה שהיא כותבת זה לחוות את הטרנסנדנטלי. להתנסות בסמאדהי. רק התנסות הזו, ולא שום דבר אחר, מאפשרת "לאבד הכל". יום אחד, כשתחווה את זה, תבין מה זה לאבד הכל. כל דבר שבעולם היחסי נעלם. הגוף, התודעה (על כל הרמות שלה) המרחב, הזמן... אתה נשאר עם עצמך המוחלט בלבד.זה לאבד את הכל.
מה שאני באמת ומה שאתה באמת ....לא משתנה .....
ועכשיו תגיד לי אתה ....מי אתה באמת ?....אור ואהבה
ומה לא משתנה ?
מה תפקידו של המשתנה ?
וכאשר אתה שואל את עצמך : מי אני ? מה מופיע ?.....
אור ואהבה
לא ענית לי. דקלמת משהו שלמדת באיזה מקום שמראה בברור שזה דקלום, זו הבנה אינטלקטואלית ולא התנסות ישירה. אני לא אור ולא אהבה. כי אלה משתנים כל הזמן. אני אינסוף שקט, ביחד עם אינסוף דינמיות (פוטנציאלית). אני נצחי. אני קבוע. אני לא-משתנה. אני שיווה ווישנו בו זמנית. זו ההתנסות (שעדיין לא נמשכת כל הזמן, אבל בזמן שבו אני חווה את זה - לא רק מבין את זה אינטלקטואלית - חלק גדל והולך של היממה - כולל בזמן השינה בלילה.) זה מה שאני.
על הכיפק .....
אני מכבד את זה ...
אני לא מנסה לשפוט את זה .....כפי שאתה מתיימר ועושה ....
שיהיה לך בהצלחה ....אור ואהבה.....
זוהי דרכך ....ואם אתה שלם איתה ...אז על הכיפק ....
תנסה גם אתה קצת ...לקבל את דרכם של אחרים ....
מבלי לשפוט אותם ...במיוחד ....כאשר הם לא ביקשו ממך את זה ...
אם טוב להם בדרכם ....מי אתה שתגיד להם מה נכון ומה לא ....
אור ואהבה
זה הידע שכתוב בכתבים הוודיים העתיקים. זו ההתנסות הסובייקטיבית של מיליונים רבים ואת זה מראה בצורה הכי אובייקטיבית מחקר מדעי נרחב ביותר. עכשיו ידידי המלומד, מניין הדעות שלך ששוללות כל מה שאתה לא מכיר? יבורך כל אחד שעושה משהו למען עצמו (או אפילו חושב שהוא עושה) או למען הכלל. בין אם הוא עושה את זה לפי "דעתי" או בכל דרך אחרת. האחריות המוסרית שלי היא להראות לו משהו אחר שאולי לא הכיר.