AMUSED TO DEATH

[hubash]

AMUSED TO DEATH

יש לי כמה שאלות לגבי הדיסק הנ"ל של רוג'ר ווטרס. 1. בתחילת השיר perfect sense part 1 זה נראה כאילו יש דיבורים ברקע אשר עברו "היפוך". מה בדיוק נאמר שם? 2.בסוף השיר amused to death יש אדם זקן שמדבר מיהו האדם? כמו כן ניתן לראות בDVD של IN THE FLESH בזמן השיר את האדם ברקע על מסכי הוידאו ולבסוף את המצבה שלו. לפי שלא הבין מה זה "היפוך" עיינו ערך "the empty spaces"

 

[עומר בן ארצי]

דעתי הלא מלומדת

1. לא יודע מה נאמר במהופך 2. מכיון שווטרס מביע מחאה על עידן הטלויזיה והעיד שכתב את האלבום בין השאר על רקע מלחמת המפרץ (ה-I) הוא בחר שם של חייל ששירת במלחמת העולם ה-I (אני חושב שאפילו לא כלוחם) והקליט אדם שראיין לצורך האלבום=> מעין חזרה על המחאה האנטי-מלחמתית שלו, האדם לדעתי הוא חבר של ביל הובארד, אותו חייל שבחר (ושאת המצבה שלו רואים בהופעה בסיום השיר). כל השיר הוא מעין תיאור של "מעגל האימה" האנושי (דומה קצת לחד גדיא..) : and germans killed the jews and the jews killed the arabs and the arabs killed the hostages.. hold on soldier" 3. אולי נפצח בשרשור ניתוח האלבום....

 

[hubash]

תשובות לעצמי ולשאר המתעניינים

נמצאו באתר roger waters online : 1.מה שנאמר במהופך - " Don't know what it is… Julia. In the light and visions of the issues of Stanley, we have changed our minds. We have decided to include a backwards message, Stanley, for you and all the other book-burners....You ????? stop it! Jane stop it! ." 2.מי שמרואיין הוא אלף ראזל שכשל מלהציל את טוראי וויליאם האבורד במלחמת העולם הראשונה . האלבום מוקדש לזכרו של האבורד וכמו כן השיר הראשון בדיסק נקרא "הבלדה על ביל האבורד"

 

[עומר בן ארצי]

הדיבור ההפוך

מוקדש לסטנלי קובריק שווטרס ביקש ממנו להשתמש בקולות מאודיסאה בחלל/מלחמת הכוכבים (אחד מהם) באלבום, וכשקובריק סירב, ווטרס הקדיש לא את הציטוט הנ"ל

 

[עומר בן ארצי]

וגם-

אפשר לראות כאן, שהאלבום מבוסס על ספרו של ניל פוסטמן: "משעשעים את עצמנו למוות" על עידן הטלויזיה ועסקי השעשועים, על איך הם מעוותים את סדר היום הציבורי וכו'. פוסטמן עצמו התייחס לווטרס בחיוב, למרות שאינו מכיר את המוזיקה שלו- והדבר הביא צעירים להתוודע לפוסטמן.

 

[ציףציף1000]

פוסטמן תיעב רוק

ונקט בגישה מתנשאת וומזלזלת כלפי כל התרבות הפופולרית - אותה ראה כ"השחתה" וסירוס האינטליגנציה. הוא הזכיר את ווטרס באחד מכתביו, כשהוא "תמהה" מדוע אדם "נחות" כמו ווטרס, מזכיר אותו בשיריו. פוסטמן היה הוגה שנוי במחלוקת בחייו (הוא מת לפני כמה שנים, בגיל יחסית צעיר). הוא כתב כמה דברים שאני מסכימה אתם מאוד - בעיקר ביקורתו על "היעלמות הילדות" - וגם כמה דברים שעליהם אני חולקת לחלוטין, כמו הדברים שאמר על מוסיקה פופולרית.

 

[wish i was here]

חחח

בטח למד בליד"ה

 

[ציףציף1000]

מה זה ליד"ה? ../images/Emo13.gif

 

[wish i was here]

בדיחה של ירושלמים

אבל לטובתכם אצרף תרגום-הליד"ה(או במלים אחרות,התיכון שליד האוניברסיטה),הוא בית-ספר לילדים עם ממוצע 85 שלהורים שלהם יש הרבה הרבה כסף.לפיכך,בשיעורים ישנם רמיזות ממשיות לכך שתלמידי הליד"ה איכותיים יותר מכל מי שלומד בבית-ספר ציבורי.התוצאה:ילדים סנובים ומתנשאים להפליא אשר דורשים התעללות פיזית קשה.המצב הגיע לכך שבליד"ה מוצב שומר בכניסה במטרה למנוע מתלמידי בתי-ספר אחרים להיכנס.כמובן שזה לא מונע מתלמידי בתי ספר כמו בית-חינוך עירוני ג' והגימנסיה ירושלים לבצע פוגרומים שקטים בתלמידי בית-הספר זה. כמובן שישנם יוצאים מן הכלל,ויש לי חברים בליד"ה,אך הסטיגמה לגבי תלמידי הליד"ה משקפת את המציאות. -סוף-

 

[ציףציף1000]

רגע אחד.... ../images/Emo123.gif

אמא שלי בוגרת בית הספר הזה....

 

[wish i was here]

מה הכתובת שלה?

כדי שאני אביא לה שם אנשים >

 

[ציףציף1000]

לא כדאי להם... ../images/Emo6.gif

היא אמנם לא אשה צעירה עוד, אך היא תחזיר להם מנה אחת אפיים!

 

[holo]

../images/Emo6.gif

קרע אותי: "הוא הזכיר את ווטרס באחד מכתביו, כשהוא "תמהה" מדוע אדם "נחות" כמו ווטרס, מזכיר אותו בשיריו." חחחחחחחחחחחחח

 

[ציףציף1000]

הנה הציטוט של דבריו

שהבאתי כאן פעם: "כפי שאנו יודעים, ישנם רמות שונות של רגישות אינטלקטואלית. בנוגע למוסיקה, למשל, רוב הסטודנטים האמריקאים מכווננים היטב להגיב עם רגש, אינטליגנציה ביקורתית ותשומת לב משמעותית, לצורות השונות של מוסיקה פופולרית, אך אינם מוכנים לחוש או אף לחוות את המוסיקה של היידן, באך או מוצרט; היינו, ליבותיהם סגורים, או סגורים למחצה, לקאנון של המוסיקה המערבית. אינני מתכוון להתחיל במתקפה כנגד רוק, מטאל, ראפ וצורות אחרות של מוסיקת-נעורים. למעשה, על הקוראים לדעת כי רוג'ר ווטרס, לשעבר הסולן של פינק פלויד [כך במקור – ציףציף], קיבל השראה מספר שלי והפיק דיסק שנקרא Amused to Death. עובדה זו העלתה עד כדי כך את יוקרתי בקרב הסטודנטים שאני כעת מנוע מלדחות את ווטרס או את סוג המוסיקה שלו. וגם אין לי רצון לעשות כך, משום סיבה אחרת. למרות זאת, רמת הרגישות האינטלקטואלית הנדרשת לשם הערכת המוסיקה של רוג'ר ווטרס היא, בו בזמן, שונה ונמוכה יותר מזו שנדרשת לשם הערכה של, נניח, אטיוד של שופן".

 

[holo]

אהה...כאן יש כבר הבדל גדול

בניסוח. אז מה הוא טוען בעצם, שרוק זאת מוזיקה נחותה? או שאמני רוק לא פתוחים למוזיקה המערבית, דהיינו, מוזיקה קלאסית?

 

[ציףציף1000]

זה היינו הך, מבחינתו

פוסטמן בדעה שמוסיקה קלאסית אירופאית היא עליונה על ביטויים תרבותיים מוסיקליים אחרים. כל מי שאינו אוהד מוסיקה קלאסית - או אינו מאזין שלה באופן עיקרי - נחשב בעיניו נחות מבחינה אינטליגנטית, שכן "אין לו את הכישורים" הנדרשים לתפוש מוסיקה קלאסית. כך בעיניו הסטודנטים שלו, שמאזינים לרוק ולסגנונות מוסיקליים פופולריים אחרים - ולא לשופן. במילים פשוטות: לדעתו מי שמקשיב למוסיקה קלאסית יש לו IQ גבוה יותר. והסטודנטים שלו - שאוהבים רוק - הם בעלי IQ נמוך. התפישה הזו אינה רק שגויה עקרונית - שכן כל סוגי המוסיקה שווים בערכם - היא גם מתנשאת, מקוממת, ובמשתמע גם גזענית. גישתו של פוסטמן כלפי רוק היא חלק ממכלול: הוא תעב בכלל את התרבות הפופולרית, כי תפש אותה כגורם המנמיך את ה-IQ של האוכלוסיה. בדומה לגזענים בשנות החמישים, שראו בפופולריות של מוסיקה שחורה בקרב צעירים לבנים כאיום על ה"עליונות" של הלבנים, גם גישתו של פוסטמן היא גזענית (ולא רק בגלל ההשוואה בין טעם באמנות לבין IQ) ויש בה אף נימות פשיסטיות: פוסטמן תמך בצנזורה על אמצעי התקשורת, למשל, על מנת להבטיח שרק סיפורים "ראויים", מבחינתו, יתפרסמו בה.

 

[itaikuskus]

את רואה עם מה אני צריך להתמודד?

אני צריך לאכול את החרא של הפלצן הזה (סלחו לי על הביטוים) בקורס מבוא לתקשורת המונים, למרות שהספר שלו ניתן רק כדוגמה ולא התעמקנו במשנתו האינטלקטואלית, עם כאלה שרלטנים אני צריך להתמודד ביום יום. אתם רוצים ללמד אותי על תאורית ההגמוניה? רק אל תגעו לי ברוקנרול.

 

[חרטושה]

גם אתה ברוטוס?

דווקא הגמוניה זה סבבה וכמובן ההפך המוחלט. ויוה לה גרמשי ויוה לה רובולוסיון!

 

[itaikuskus]

סבבה בתור רעיון אולי

העובדה שזה קורה עושה את העסק דיי מסריח. בערך.

 

[חרטושה]

נעשה פה מעניין בזמן שישנתי.

נורא מתאים לווטרס להדבק לפוסטמן. הוא גם נדבק לאנשים אחרים שנחשבים מעמודי התווך (שלא לומר, אבות המזון כולם יחדיו) של לימודי תקשורת. לנצח אני אזכור לו את מרשל מקלוהן. אבל מתאים לווטרס להתייחס לכל הפוסטמנים האלה רק מפני שרואים שמישהו מה זה הזיז להם ת'גבינה. (מישהו ראה את ילדותי האבודה? איפה הנחתי אותה? נו, טוב, אולי זו ילדותי השנייה? מה תפוס!? לעזאזל עם מתי כספי!) ואני רק רוצה להעיר שאם פוסטמן היה קורא את הספר "שינוי" האדם היחיד שהיה יודע שנאבדה לו הילדות היה הפסיכולוג שלו.