Amends 3X10 תיקונים
נתחיל בזה שהפרק הזה הוא אחד הפרקים הנוצריים ביותר בסדרה. לא לשווא הוא קורה בערב חג המולד, לא לשווא מדגישה ווילו שוב ושוב את חנוכה. אחד הנושאים המשותפים לנצרות וליהדות הוא היחס להתאבדות. יהודי שמתאבד נקבר מחוץ לבית הקברות ולמשפחתו נדבקה סטיגמה לכל החיים. אצל הנוצרים הקתולים המצב גרוע יותר בגלל שהם מאמינים בגיהנום. היחס לאדם שהתאבד, לנשמתו, היא חיי נצח בגיהנום לא רחוק מיהודה איש קריות. יש רק הקלה אחת בעניין רק תנאי אחד שמשחרר אותך מכך, אם עשית את זה כדי להימנע מחטא. יש סרט עם קיאנו ריבס ואל פאצ´ינו שמתעסק בפרקליט מצליח בתחילת דרכו. בשלב קריטי בחייו בא אליו השטן בלבוש של פרקליט רב עוצמה ומציע לו עבודה, רק כאשר כל אלו שמסביבו מדרדרים לחוסר שפיות ומוות קולט הבחור הצעיר שהבוס שלו הוא השטן וכשהשטן מציע ללו לשבת לימינו ולהביא לעולם את האנטי-כריסט הבחור מוציא אקדח ומתאבד. הספר "הפיתוי האחרון של ישו" מתעסק באותו רעיון. כשישו נמצא על הצלב השטן מראה לו איך חייו יכולים להיות אם הוא יוותר על שליחותו רק כאשר יהודה איש-קריות מתעמת איתו מתפכח ישו מהאשליה ובוחר להשאר על הצלב. אני מספרת לכם את כל זה כי לישראלים אין מושג רב במיתולוגיה נוצרית ולכן הרבה אנשים ראו את הפרק הנ"ל כקיטשי בצורה נוראית. העניין שלמרות שיש בפרק קיטש אמריקאי מסויים הוא עדיין לא קיטשי. האמריקאים לא מסוגלים להתייחס לחג המולד בלי קיטש. הפרק הזה כמו הפרק "היפה והמפלצות" הוא מבחן עבור אנג´ל. למעשה כל העונה השלישית היא סדרת מבחנים עבורו(כמו גיבוש ליחידה קרבית), לכן תמיד הרגשתי שהפרק הזה יותר שייך ל"אנג´ל" מאשר ל"באפי". המבחן הראשון הוכיח שהוא שפוי מספיק מה שהוכיח בהמשך שיש לו אישיות חזקה ורצון חזק מפני שהוא הצליח לשמור על רמה מסויימת של שפיות לאחר 100 שנה של עינויים בגיהנום. המבחן בפרק הזה היה של אמונה. אנג´ל הוכיח שהוא מעדיף למות מאשר לוותר על הנשמה שלו ולהפוך לרוצח מפלצתי שוב. הפרק הזה גם חושף את חוסר הבטחון העצמי שלו שתמיד היה בעיה אצלו. האמונה שלו מאז ומעולם שהוא לא יוצלח שנועד לחיי חטא שהתחילה עם אכזבתו של אביו ממנו והמשחקים של דרלה בעונה הראשונה לא ממש עזרו. כל הפרק הזה(חוץ מהקטעים של ווילו ואוז
) מדגיש כמה הרוע הראשון מכיר את האנשים שעליהם הוא בוחר להשפיע. עכשיו מגיעים לעניין החשוב של הפרק: מי החזיר את אנג´ל? ולמה? אחרי שרואים את הפרק הזה התשובה הפשוטה היא: הרוע הראשון, הצד האפל של היקום. אבל זה ג´וס, זוכרים? התשובות לא כל כך פשוטות בסדרה הזאת. האלמנטים כאן מדהימים אם מסתכלים אליהם. האור הלבן שהקיף את הטבעת ואת אנג´ל כשהוא חזר, העובדה שהוא נפל לתוך המציאות הזאת ולא עלה אליה, המשחק עם השם שלו מתחברים לי למושג "מלאך שנפל". אני לא חושבת שהרוע הראשון החזיר את אנג´ל. אמרתי בעבר שאם זה היה נכון, בשביל מה להחזיר את אנג´ל אם נשמה, למה להוכיח לבאפי שהוא הגיוני מספיק כדי להיות מודע שהיא בסכנה ולהציל אותה? בסדרה הזאת בעוד שכוחות האופל חוזרים ומופיעים ולא חוששים לחשוף את עצמם כמו למשל ראש העיר או הבחורה מהעונה החמישית כוחות האור ממש לא עושים את זה. אם זה בסדרה אנג´ל עם האורקל שלא ששים לעזור או הקוטלת הראשונה שלא אהבה מה שעשו עם הכוח שלה. הפרק הזה הוא מלחמה על נשמתו של אנג´ל. נכון שנראה כאילו הרוע הראשון מנצח ולמעשה במגרש לבד אבל זה לא ממש מדויק. מישהו משך את באפי לכיוון העצים המתים בחלקת עצי האשוח. מישהו דחף את אנג´ל להתקל בה בתחילת הפרק. מישהו משך אותה לתוך החלום שבו הוא הורג את המשרתת. אני לא חושבת שזה היה הרוע הראשון, אני חושבת שמרגע שהוא, הרוע הראשון, קלט שהצד השני משתמש בבאפי כדי לחסום אותו הוא החליט להפוך אותה לכלי להסרת נשמתו של אנג´ל. זה היה הטיעון האחרון שלו וזה לא ממש הצליח לו. הרוע הראשון לא רוצה שאנג´ל ימות הוא רוצה את אנג´ל אפל הוא רוצה את אנג´לוס. במאתיים ומשהו השנים שאנג´לוס שלט ברמה הוא ביצע כל כך הרבה הרס, פיזר כל כך הרבה שנאה שהוא היה החייל הכי טוב של הרוע. גם כשאנג´לוס חזר שנה לפני כן הוא ניסה פעמיים להשמיד את העולם, מי זקוק לסוכן רוע יותר טוב מזה? אנג´ל לעומת זאת הרבה יותר פאסיבי. הוא לא עשה הרבה במאה השנים שעברו מאז שקיבל את הנשמה שלו גם כשהיתה לו ההזדמנות, הוא וויתר בקלות בפני כל מכשול. אבל אם האפשרות השניה היא שאנג´ל יהיה חייל של הטוב הרוע הראשון מעדיף אותו מת. למרות וויסלר, למרות באפי, למרות הכל אנג´ל לא בחר בלב שלם באף צד. כבר בעונה הראשונה של באפי בפרק השביעי אנג´ל ניצב בפני משבר וכמעט נכשל. אנג´ל היה מוכן למות כדי לאבד את הנשמה שלו שמבחינה נוצרית זה דבר טוב אבל היה ברור שהצד של האור מעדיף את אנג´ל חי(בערך), האור מעדיף שהוא ילחם, שיאבק. מה שמחזק את דבריה של באפי בפרק הזה ובמקומות אחרים:
נתחיל בזה שהפרק הזה הוא אחד הפרקים הנוצריים ביותר בסדרה. לא לשווא הוא קורה בערב חג המולד, לא לשווא מדגישה ווילו שוב ושוב את חנוכה. אחד הנושאים המשותפים לנצרות וליהדות הוא היחס להתאבדות. יהודי שמתאבד נקבר מחוץ לבית הקברות ולמשפחתו נדבקה סטיגמה לכל החיים. אצל הנוצרים הקתולים המצב גרוע יותר בגלל שהם מאמינים בגיהנום. היחס לאדם שהתאבד, לנשמתו, היא חיי נצח בגיהנום לא רחוק מיהודה איש קריות. יש רק הקלה אחת בעניין רק תנאי אחד שמשחרר אותך מכך, אם עשית את זה כדי להימנע מחטא. יש סרט עם קיאנו ריבס ואל פאצ´ינו שמתעסק בפרקליט מצליח בתחילת דרכו. בשלב קריטי בחייו בא אליו השטן בלבוש של פרקליט רב עוצמה ומציע לו עבודה, רק כאשר כל אלו שמסביבו מדרדרים לחוסר שפיות ומוות קולט הבחור הצעיר שהבוס שלו הוא השטן וכשהשטן מציע ללו לשבת לימינו ולהביא לעולם את האנטי-כריסט הבחור מוציא אקדח ומתאבד. הספר "הפיתוי האחרון של ישו" מתעסק באותו רעיון. כשישו נמצא על הצלב השטן מראה לו איך חייו יכולים להיות אם הוא יוותר על שליחותו רק כאשר יהודה איש-קריות מתעמת איתו מתפכח ישו מהאשליה ובוחר להשאר על הצלב. אני מספרת לכם את כל זה כי לישראלים אין מושג רב במיתולוגיה נוצרית ולכן הרבה אנשים ראו את הפרק הנ"ל כקיטשי בצורה נוראית. העניין שלמרות שיש בפרק קיטש אמריקאי מסויים הוא עדיין לא קיטשי. האמריקאים לא מסוגלים להתייחס לחג המולד בלי קיטש. הפרק הזה כמו הפרק "היפה והמפלצות" הוא מבחן עבור אנג´ל. למעשה כל העונה השלישית היא סדרת מבחנים עבורו(כמו גיבוש ליחידה קרבית), לכן תמיד הרגשתי שהפרק הזה יותר שייך ל"אנג´ל" מאשר ל"באפי". המבחן הראשון הוכיח שהוא שפוי מספיק מה שהוכיח בהמשך שיש לו אישיות חזקה ורצון חזק מפני שהוא הצליח לשמור על רמה מסויימת של שפיות לאחר 100 שנה של עינויים בגיהנום. המבחן בפרק הזה היה של אמונה. אנג´ל הוכיח שהוא מעדיף למות מאשר לוותר על הנשמה שלו ולהפוך לרוצח מפלצתי שוב. הפרק הזה גם חושף את חוסר הבטחון העצמי שלו שתמיד היה בעיה אצלו. האמונה שלו מאז ומעולם שהוא לא יוצלח שנועד לחיי חטא שהתחילה עם אכזבתו של אביו ממנו והמשחקים של דרלה בעונה הראשונה לא ממש עזרו. כל הפרק הזה(חוץ מהקטעים של ווילו ואוז
Buffy: Strong is fighting! It´s hard, and it´s painful, and it´s every day. It´s what we have to do. And we can do it together.
זהו למעשה המסר של ג´וס בסדרה הזאת: החיים קשים ומרים ומדכאים לעיתים אבל אסור לוותר, צריך להמשיך להלחם כי יש בחיים גם את הקטעים הטובים, היפים, מרוממים הנפש. לכן גם כמה דקות לאחר מכן מתחיל לרדת שלג, למרות שהשמש, כפי שמבהיר עד הרגע האחרון ממש) אמורה לזרוח. והשלג הפתאומי, הלא מוסבר הזה אמור לרדת כל היום. מישהו נתן לאנג´ל ובאפי יום של חסד. בEARSHOT אנג´ל כבר נלחם ללא השגות, ללא ספקות כדי להציל את באפי בנחישות שמופיעה לאורך כל סדרת הבת אנג´ל. מפרק לפרק הוא מתחזק לא רק פיסית אלא גם נפשית, ההחלטה לעזוב את באפי היתה קרוב לוודאי ההחלטה הקשה ביותר שהוא ביצע בחייו. אבל אנג´ל הופך לאקטיבי, הוא פועל במודע, הוא לא רק מגיב יותר למה שקורה, הוא לוקח את היוזמה.
. ואל.
