altered states of consciousness ?

liorasar

New member
altered states of consciousness ?

בוקר טוב. ידוע למישהו אם קיים מונח לגבי altered states of consc? או שפשוט אומרים "מצבי תודעה משתנים ?" והרי ההקשר:
2. Humanism is a philosophy of reason and science in the pursuit of knowledge. Therefore, when it comes to the question of the most valid means for acquiring knowledge of the world, Humanists reject arbitrary faith, authority, revelation, and altered states of consciousness.​
הומניזם הוא פילוסופיה של תבונה ומדע בחיפוש אחרי ידע. לכן, כאשר תתעורר השאלה של קביעת האמצעים התקפים ביותר להשגת הידע על העולם לא יקבל ההומניסט אמונה שרירותית, מרות, התגלות, ומצבי תודעה בלתי-נורמטיביים.
 

Milochka1

New member
עשיתי קצת חיפוש בגוגל

ומצאתי כי משתמשים ב"מצבי תודעה משתנים" או "שינוי מצבי תודעה" מקווה שזה עוזר, לא מצאתי משהו אחר (ה"בלתי נורמטיביים לא מופיע בשום מקום).
 

liorasar

New member
אמנם מצבי תודעה שונים אך לעניין

הציטוט שהבאתי לדעתי יש בעיה כי כל המאמר דן בהומניזם אשר מקבל את האדם ורגשותיו אולי אינו מקבל דברים שלא עברו את בדיקת ההיגיון והשכל כגון אמונה בישויות מטאפיזיות וכולי. נראה לכם שלא כדאי להכניס מילה שאינה קיימת במאמר ?
 

ססילי

New member
<ססילי מגרדת בראשה בבלבול>

מאין צמח ה'בלתי נורמטיביים'? האם פספסתי משהו בטקסט? נדמה לי שבהקשר זה ניתן לתרגם 'altered states of consciousness' גם למצבי תודעה שונים. אני הייתי משנה טיפונת: הומניזם הוא פילוסופיה של תבונה ומדע בחיפוש אחרי ידע. לכן, באשר(בנוגע) לשאלת האמצעים התקפים ביותר להשגת ידע על העולם, יפסול ההומניסט אמונה שרירותית, סמכות, התגלות, ומצבי תודעה שונים.
 

ססילי

New member
אופס! F5. ובכל זאת,

1. אני לא רואה יתרון במצבי תודעה 'משתנים' על מצבי תודעה 'שונים'. המשתנים מדגיש את תהליך השינוי. גם ב'שונים' יש מספיק דגש על השוני. אין צורך לדעתי בהדגשת תהליך השינוי. עם 'שונים' הניסוח יוצא בהיר יותר. 2. גם אם הניסוח המקורי בעייתי בעינייך, לדעתי הפירוש הצר שלך של 'מצבי תודעה שונים' כ'מצבי תודעה בלתי נורמטיביים' אינו בהכרח מדוייק. אם אני מבינה נכון את הפירוש שלך לטקסט, נדמה לי שיכולים להיות מצבי תודעה נורמטיביים לחלוטין, אך 'בעייתיים' מבחינת תקפות המסקנות שלהם להומניסטים. בכל מקרה, אני לא דוגלת ב'הסבר' הטקסט המקורי, אלא אם יש סיבה להניח שקוראי התרגום מכירים פחות מקוראי המקור את הנושא - כמו בעניינים תלויי תרבות, משחקי מילים וכדומה.
 

liorasar

New member
טוב, תודה, ושאלה נוספת

מה בקשר ל:, the extension of participatory democracy not only in government but in the workplace and education, an expansion of global consciousness and exchange of products and ideas internationally, and an open-ended approach to solving social problems, an approach that allows for the testing of new alternatives. כלומר: הביטוי extension of participatory democracy
וגם מה הכוונה ב open ended aproach ? תודה​
 

liorasar

New member
והרי גם אלתור ראשוני של תרגומו

ססילי שלום : כתבתי "משתנים". וקיבלתי את תיקונייך - התלבטתי מאוד אם לכתוב הומניזם עם או בלי ה"ה הידיעה שם. לגבי הקטע הבא שהבאתי באנגלית, אני מביאה כאן גם את השרבוט הראשון בעברית, אך לא ברור לי מהי דמוקרטיה משתתפת עם קיים בכלל דבר שכזה ... 9. הומניזם משתלב עם המחשבה החברתית הנאורה בת זמננו. ההומניסטים מחויבים לחירויות האזרח, לזכויות האדם, להפרדת הדת והמדינה, להרחבת הדמוקרטיה המשתתפת לא רק לממשל אלא גם לחינוך ולמקום העבודה, להרחבת המודעות הגלובלית ולהחלפת מוצרים ורעיונות בקנה מידה בינלאומי ולגישה פתוחה המאפשרת בדיקת חלופות חדשות לפתרון בעיות חברתיות .
1. Humanism is in tune with today's enlightened social thought. Humanists are committed to civil liberties, human rights, church-state separation, the extension of participatory democracy not only in government but in the workplace and education, an expansion of global consciousness and exchange of products and ideas internationally, and an open-ended approach to solving social problems, an approach that allows for the testing of new alternatives​
 
אולי "דמוקרטיה שיתופית"

למרות שהמשמעות של המושג לדעתי היא "משתתפת". שני המושגים שהבאת מופיעים בצורות דומות בתחום המחקר האיכותני, שאם אני לא טועה, יונק מהתאוריות ההומניסטיות. participatory observation תצפית משתתפת. מושג שמקורו במחקר האנתרופולוגי ומשמעותו לצפות בקבוצה או קהילה תוך כדי שהצופה לוקח חלק חברתי בקהילה (כלומר לא צופה אובייקטיבי מהצד). לכן, ייתכן שגם המושג של דמוקרטיה משתתפת היא על אותו עיקרון. בהמשך להגדרות שהביאה ססלי זה אכן חלק מהמשמעויות שההומניזם חותר אליהם. דמוקרטיה שהיא לא רק ברמה המדינית, אלא יורדת לרמה של קהילות וקבוצות, כך שכל אזרח יכול לקחת חלק בדמוקרטיה באופן פעיל. ולגבי המושג open ended המשמעות שלו כפי שאני מכירה מתחום המחקר האיכותני הוא אכן פתוח. כמו open-ended inerview - ראיון פתוח.
 

ססילי

New member
לא מכירה את המושג המקובל, ולכן

הצעותי מסתמכות על נסיונות ניסוח בעברית בלבד. אבל, ב'תצפית משתתפת' הצופים הם המשתתפים (או אם נניח שהצופים מייצגים את התצפית, נוכל להגיד שהתצפית משתתפת). בעניין הדמוקרטיה זה הפוך: משתתפים בדמוקרטיה, ולא הדמוקרטיה משתתפת. לכן אני לא בטוחה ששאילת המושג מאחד מתאימה לשני. נדמה לי שבאנגלית המושג ניטרלי יותר מן הבחינה הזו, במילה 'participatory' לא כלול המידע מי הוא המשתתף ובמה הוא משתתף. זה יותר משהו כמו 'של שיתוף' או 'שיתופית'.
 

יפתח ב

New member
לע"ד ה"אלטרד", בהקשר הנתון,

אמור להורות על מצבי תודעה שעברו מניפולציה המקנה להם, כביכול, מעמד עדיף כמקורות של ידיעה - לצד אמונה, התגלות אלוהית וכו'. הכוונה, אאל"ט, היא למצבי תודעה שמושגים על-ידי מדיטציה, שימוש בסמי הזיה וכד'. לכן, לא "שונים" ולא "משתנים", אלא משהו קרוב יותר ל"שעברו מניפולציה", "מצבי תודעה מיוחדים", "מצבי תודעה חריגים" (יש כנראה אפשרויות קולעות יותר).
 
למעלה