סליחה, סליחה, סליחה
ממש לא התכוונתי, זה יצא רע ולא היתה זו כוונתי. אני אהבתי את רומח הדרקון מאוד כשקראתי אותו, התכוונתי יותר שלמיטב הבנתי, הוא משמש להרבה אנשים כפתיח לז'אנר שנקרא פנטזיה. אני התחלתי ממנו, ועברתי הלאה. הוא קריא ולא מסובך ביחס לאחרים, ויש בו את האלמנטים המרכזיים של פנטזיה קלאסית (עכשיו אני מפחדת להשתמש בביטוי פנטזיה נוסחתית) חבורת גיבורים שיוצאים אחרי X. אני חושבת שבספרי פנטזיה אחרים, כבר יש אלמנטים מורכבים יותר ואת רומח הדרקון אמורים לקרוא קודם.