ALEXIS ZORBAS בנדנה| ../images/Emo122.gif
ALEXIS ZORBAS חיי וקיים והיה אתמול בירושלים... עובדות, רשמים וביקורת (סובייקטיבית כמובן...) על הערב "חצר היוונים" הפקה משותפת של פסטיבל ישראל ועירית ירושלים. יום שני 07/06/09 פרק א' השעה הייתה קרוב לשש אחה"צ, ערב נעים בתום יום חם מתחיל להתקרב על עיר הקודש. עבדכם הנאמן הגיע לאזור בו יתרחש האירוע, מוזמן ע"י ראשי הקהילה של היוונים הנוצרים האורתודוכסים, שרידים של קהילה מפוארת שמנתה בימי הזוהר שלה בשנות ה-20 של המאה ה-20 כ-8000 חברים, שנערך בבית התרבות שלהם, מבנה יפיפה במושבה היוונית בירושלים, וכפי שהסתבר בהמשך הערב בלי שליטה רצינית בתוכן שלו: קרי עליהם אך כמעט בלעדיהם... ליד שער הכניסה עמדו המאבטחים, חלק בלתי נפרד באירועים המוניים במדינתנו הקטנטונת, שבדקו את הנכנסים למרות שחלק מאירוע היה סיור ברחובות השכונה. היקפה של החצר הגדולה סביב לבנין כולו היה חשוף מבחינה ביטחונית (לא ראיתי אפילו מישהו שדומה לשוטר). ארבע קבוצות התקבצו בגינה ובאולם בית התרבות ומדריכים של יד בין צבי או מכון ואן ליר (סלחו לי על חוסר המידע המדויק) העבירו הסברים בעזרת מפות ורישומים למיניהם. בלטו בהיעדרותם ההסברים של אנשי הקהילה (אשר בהכירם היכרות קרובה ואינטימית הנם אנשי בעלי שיעור קומה, בעלי השכלה מדהימה ועברית רהוטה) שבטוחני שיכלו להעביר בצורה אמינה ומדויקת את תולדות הקהילה והשכונה. הפיתרונים עם המארגנים... הקבוצות אחת לאחר השניה עזבו את שטח המועדון לסיור מודרך(?) ברחובות השכונה. כמה ידידים שהצטרפו לסיור סיפרו לי בתום הסיור כי ידע רב לא שפעו המדריכים המכובדים. בחלקו האחורי של הבנה, דמוי מקדש יווני עתיק ללא העמודים הידועים ממקדשים קלאסיים אחרים בעולם ובארץ, ברחבה שבימים עברו שמשה מגרש משחקי כדור ומגרש מסדרים של שבט צופי הקהילה, עמדו, בצפיפות מה, שולחנות אירועים עגולים(דווקא...!) מכוסים במפות לבנות וכחולות ועליהם פיסות נייר עם התפריט המשקאות ומזטים (עלק...) שעמדו למכירה לבאי האירוע. בצד אחד של החצר עמדה במה ועליה כמה כסאות מתקפלים, מיקרופונים ומוניטורים בשפע, מעמדי תווים ושתי מערכות קלידים. בצידה הימיני של הבמה עמד כסא גבוה עם שולחן קטן שעליו בשלב מאוחר יותר הועלה בקבוק יין אדום משובח וכוס אחת בודדה ופרגוד עם בדים צבעוניים (הודיים כמדומני) מונחים עליו באופן זרוק בצורה מתוחכמת משהו (שזכו לטיפול קפדני ומסור ע"י במאית..! לפני תחילת האירוע) ולפניו מעמד תווים עם פנס משרדי מחובר לצידו. את הבמה קישטו כמה יצירות מופת מפרחים מפלסטיק טריים...! ארבעה עמודי תאורה עם פנסי תאורה צבעוניים עמדו מאחורי השולחנות, ופנסי תאורה אחרים האירו את עצים סביב הרחבה, את הבמה ואת הקיר מאחוריה. פילטר ענק ובלתי נראה של DALARAS ו-ALEXIOU כיסה בכ-70% את הבמה. נוכחותו נתגלתה לחדי השמיעה בזמן שהנגנים עשו תאום כלים ומיקרופונים, BALANCE בהגה המקצועית. מעט אחרי השעה 19:00 החלו ראשוני המסיירים לשוב ולהתיישב סביב השולחנות, אט- אט הרחבה נתמלאה וכמה דקות אחרי 19:30 החלה התוכנית. על הבמה נגן עם בוזוקי ביצור עצמי שעבר חיטוב והרזייה בסטודיו C..!(הבוזוקי כן) , נגנת פסנתר חשמלי ואקורדיוניסט תופסים את מקומם ומנגנים את הקטע האינסטרומנטלי שפותח את דיסק של DALARAS : LIVE AND UNPLUGGED. קטע שבמקור מנוגן ע"י להקה של 12 נגנים, לפחות שני סולני בוזוקי ואקורדיוניסט. הקטע עבר איכשהו בשלום יחסי. בתום המנגינה עולה על הבמה ומתיישב על הכסא הגבוה שהוזכר לעיל, מנחה ו-NARRATOR הערב, מר שמעון פרנס שפותח את דבריו בחשיפה (כמעט?) בלעדית על הZORBA החבוי במעמקי תת-ההכרה שלו והקם לתחייה כל פעם ש:" הוא שפוף ורע לו על הלב...) כמאמר השיר הידוע כפי שהוא אמר. וזה הוביל לנגינה פושרת (לאור מחסור חמור בכלי נגינה המשמשים "גב" לעיבודים כמו בס, כלי הקשה או טופים אפילו על תיבת מקצבים היינו מתפשרים...) של הנעימה הידועה מתוך הסרט זורבה היווני הזכור לטובה. הנגינה הסתיימה ואז כל הקרואים קיבלו הסבר נוסף, כנראה למען הטמעת הנושא, על תולדות הקהילה היוונית בירושלים וההיסטריה שלה. כמובן שהמילים "אותנטי, פריקים של מוזיקה יוונית וגרקופילים ( GRECOFIL) מצאו להם דרך להיכנס אף הן. הקטע הסתיים בהזמנת רקדני חוג ריקודי עם יוונים שמתקיים במועדון כמעט כל יום שלישי ופתוח לקהל הרחב, לרקוד את ריקוד הKALAMATIANOS ושמענו גם את סיפור תולדות של ריקוד עתיק זה אשר שורשיו מגיעים לתקופה הלניסטית והעתיקה... (אהבתי את התמקצעות...) הרקדנים המעולים שלמעט ראש החוג, פרופסור KOSTAS MOUMTZOGLOU, כולם ישראלים רקדו היטב לצלילי מוזיקה מוקלטת כמו כמעט כל שאר הריקודים שרקדו (HASAPIKO, ZONARADIKO, KAVODORITIKO, TSAMIKO, HASAPOSERVIKO וסילחו לי עם החסרתי עוד אחד או שניים הזיכרון אינו כבר מה שהיה פעם ושוב שכחתי לקחת את הכדור נגד אלצהיימר נעורים...). לאחר מכן קבלנו תזכורת ראשונה על עצם העובדה ששומעיה הראשונים והבלעדיים כמעט של המוזיקה היוונית בארץ היו היהודים הסלוניקאים ומחרוזת של שירים בקצב ה-HASAPIKO (FRAGOSIRIANI, THESSALONIKI MOU MEGALI FTOHOMANA ו- BARBAGIANNI).
ALEXIS ZORBAS חיי וקיים והיה אתמול בירושלים... עובדות, רשמים וביקורת (סובייקטיבית כמובן...) על הערב "חצר היוונים" הפקה משותפת של פסטיבל ישראל ועירית ירושלים. יום שני 07/06/09 פרק א' השעה הייתה קרוב לשש אחה"צ, ערב נעים בתום יום חם מתחיל להתקרב על עיר הקודש. עבדכם הנאמן הגיע לאזור בו יתרחש האירוע, מוזמן ע"י ראשי הקהילה של היוונים הנוצרים האורתודוכסים, שרידים של קהילה מפוארת שמנתה בימי הזוהר שלה בשנות ה-20 של המאה ה-20 כ-8000 חברים, שנערך בבית התרבות שלהם, מבנה יפיפה במושבה היוונית בירושלים, וכפי שהסתבר בהמשך הערב בלי שליטה רצינית בתוכן שלו: קרי עליהם אך כמעט בלעדיהם... ליד שער הכניסה עמדו המאבטחים, חלק בלתי נפרד באירועים המוניים במדינתנו הקטנטונת, שבדקו את הנכנסים למרות שחלק מאירוע היה סיור ברחובות השכונה. היקפה של החצר הגדולה סביב לבנין כולו היה חשוף מבחינה ביטחונית (לא ראיתי אפילו מישהו שדומה לשוטר). ארבע קבוצות התקבצו בגינה ובאולם בית התרבות ומדריכים של יד בין צבי או מכון ואן ליר (סלחו לי על חוסר המידע המדויק) העבירו הסברים בעזרת מפות ורישומים למיניהם. בלטו בהיעדרותם ההסברים של אנשי הקהילה (אשר בהכירם היכרות קרובה ואינטימית הנם אנשי בעלי שיעור קומה, בעלי השכלה מדהימה ועברית רהוטה) שבטוחני שיכלו להעביר בצורה אמינה ומדויקת את תולדות הקהילה והשכונה. הפיתרונים עם המארגנים... הקבוצות אחת לאחר השניה עזבו את שטח המועדון לסיור מודרך(?) ברחובות השכונה. כמה ידידים שהצטרפו לסיור סיפרו לי בתום הסיור כי ידע רב לא שפעו המדריכים המכובדים. בחלקו האחורי של הבנה, דמוי מקדש יווני עתיק ללא העמודים הידועים ממקדשים קלאסיים אחרים בעולם ובארץ, ברחבה שבימים עברו שמשה מגרש משחקי כדור ומגרש מסדרים של שבט צופי הקהילה, עמדו, בצפיפות מה, שולחנות אירועים עגולים(דווקא...!) מכוסים במפות לבנות וכחולות ועליהם פיסות נייר עם התפריט המשקאות ומזטים (עלק...) שעמדו למכירה לבאי האירוע. בצד אחד של החצר עמדה במה ועליה כמה כסאות מתקפלים, מיקרופונים ומוניטורים בשפע, מעמדי תווים ושתי מערכות קלידים. בצידה הימיני של הבמה עמד כסא גבוה עם שולחן קטן שעליו בשלב מאוחר יותר הועלה בקבוק יין אדום משובח וכוס אחת בודדה ופרגוד עם בדים צבעוניים (הודיים כמדומני) מונחים עליו באופן זרוק בצורה מתוחכמת משהו (שזכו לטיפול קפדני ומסור ע"י במאית..! לפני תחילת האירוע) ולפניו מעמד תווים עם פנס משרדי מחובר לצידו. את הבמה קישטו כמה יצירות מופת מפרחים מפלסטיק טריים...! ארבעה עמודי תאורה עם פנסי תאורה צבעוניים עמדו מאחורי השולחנות, ופנסי תאורה אחרים האירו את עצים סביב הרחבה, את הבמה ואת הקיר מאחוריה. פילטר ענק ובלתי נראה של DALARAS ו-ALEXIOU כיסה בכ-70% את הבמה. נוכחותו נתגלתה לחדי השמיעה בזמן שהנגנים עשו תאום כלים ומיקרופונים, BALANCE בהגה המקצועית. מעט אחרי השעה 19:00 החלו ראשוני המסיירים לשוב ולהתיישב סביב השולחנות, אט- אט הרחבה נתמלאה וכמה דקות אחרי 19:30 החלה התוכנית. על הבמה נגן עם בוזוקי ביצור עצמי שעבר חיטוב והרזייה בסטודיו C..!(הבוזוקי כן) , נגנת פסנתר חשמלי ואקורדיוניסט תופסים את מקומם ומנגנים את הקטע האינסטרומנטלי שפותח את דיסק של DALARAS : LIVE AND UNPLUGGED. קטע שבמקור מנוגן ע"י להקה של 12 נגנים, לפחות שני סולני בוזוקי ואקורדיוניסט. הקטע עבר איכשהו בשלום יחסי. בתום המנגינה עולה על הבמה ומתיישב על הכסא הגבוה שהוזכר לעיל, מנחה ו-NARRATOR הערב, מר שמעון פרנס שפותח את דבריו בחשיפה (כמעט?) בלעדית על הZORBA החבוי במעמקי תת-ההכרה שלו והקם לתחייה כל פעם ש:" הוא שפוף ורע לו על הלב...) כמאמר השיר הידוע כפי שהוא אמר. וזה הוביל לנגינה פושרת (לאור מחסור חמור בכלי נגינה המשמשים "גב" לעיבודים כמו בס, כלי הקשה או טופים אפילו על תיבת מקצבים היינו מתפשרים...) של הנעימה הידועה מתוך הסרט זורבה היווני הזכור לטובה. הנגינה הסתיימה ואז כל הקרואים קיבלו הסבר נוסף, כנראה למען הטמעת הנושא, על תולדות הקהילה היוונית בירושלים וההיסטריה שלה. כמובן שהמילים "אותנטי, פריקים של מוזיקה יוונית וגרקופילים ( GRECOFIL) מצאו להם דרך להיכנס אף הן. הקטע הסתיים בהזמנת רקדני חוג ריקודי עם יוונים שמתקיים במועדון כמעט כל יום שלישי ופתוח לקהל הרחב, לרקוד את ריקוד הKALAMATIANOS ושמענו גם את סיפור תולדות של ריקוד עתיק זה אשר שורשיו מגיעים לתקופה הלניסטית והעתיקה... (אהבתי את התמקצעות...) הרקדנים המעולים שלמעט ראש החוג, פרופסור KOSTAS MOUMTZOGLOU, כולם ישראלים רקדו היטב לצלילי מוזיקה מוקלטת כמו כמעט כל שאר הריקודים שרקדו (HASAPIKO, ZONARADIKO, KAVODORITIKO, TSAMIKO, HASAPOSERVIKO וסילחו לי עם החסרתי עוד אחד או שניים הזיכרון אינו כבר מה שהיה פעם ושוב שכחתי לקחת את הכדור נגד אלצהיימר נעורים...). לאחר מכן קבלנו תזכורת ראשונה על עצם העובדה ששומעיה הראשונים והבלעדיים כמעט של המוזיקה היוונית בארץ היו היהודים הסלוניקאים ומחרוזת של שירים בקצב ה-HASAPIKO (FRAGOSIRIANI, THESSALONIKI MOU MEGALI FTOHOMANA ו- BARBAGIANNI).