אלבום מצויין
אווירתי מאוד, מזכיר באווירתיות שלו את קינג קרימזון בתקופת איילנדז, ועם זאת מאוד סימפוני כמו שרק הלהקה הזו יודעת לעשות. הם בהחלט לקחו את המושג סימפוני עד הקצה שלו, ועדיין שמרו על מסגרת ברורה מאוד של רוק. עוד אלבום מומלץ מאוד- Overground music שנוטה לכיוון יותר קאמרי וקצת פחות רוקי. מעבר לשני התקליטים האלה, הלהקה די התקלקלה לטעמי, למרות שיש כאלה שאוהבים את כל התקליטים שלהם עד השישי כולל (לטעמי הם נהיו יותר פופיים ונאופרוגיים, מי שאוהב נאו פרוג ימצא בהם יותר)